תורת משה - אלשיך, שמות י:יז

1וימהר פרעה כו'. ועתה שא נא חטאתי כו' ראוי לשים לב כי אחר אומרו חטאתי לה' אלהיכם ולכם איך יאמר שא נא חטאתי ל' יחיד כאלו אליו בלבד חטא ואם יאמר לא' משניהם איך ימנע מלשאול מחילה מה' וישאל מבשר ודם וגם מהאנשים יניח א' וישאל מהא':

2ועוד אומרו רק כו' מה בא למעט:

3אמנם הנה ידענו מרז"ל כי יותר מקפיד הוא יתברך על כבוד הצדיק מעל כבוד עצמו כי ירבעם היה מזבח ומקטר לבעל ולא יבשה ידו ובשלוח יד אל הנביא ותיבש ידו וכענין חיאל בית האלי (מלכים א ט״ז:ל״ד) שאמר אחאב לאליהו דברי הרב לא נתקיימו שאמר ועצר את השמים כו' ודברי יהושע שאמר בבכורו ייסדנה כו' נתקיימו שעל כן נשבע אליהו חי ה' אם יהיה טל ומטר כו' אך הוא כי על כבודו מאריך ועל כבוד הצדיק פוקד מיד. ע"כ יתכן חשש פרעה כי גם שעד כה שחטא לה' והיה מאריך לו עתה שחטא לנביאיו לא יאריך כי אמר להם יהי כן ה' עמכם וגם הם לא יחפצו להתפלל בעדו ע"כ מה עשה למשה הגדול שבהם אמר הנה חטאתי לה' אלהיכם ולכם ועתה שא נא חטאתי אך הפעם כלומר הנה מה שחטאתי לאלהיכם לא היה הפעם בלבד כ"א פעמים רבות ועכ"ז הוא מאריך לי ואתה לא תשא חטא אחד שהיה אך הפעם. וז"א שא נא חטאתי אשר היה אך הפעם בלבד כי הנה כאשר הוא ית' מחמיר על כבודכם יותר מעל כבודו כן גם אתם ראוי תחמרו על כבודו ותקבלו ק"ו למחול כמוהו:

4או יאמר בשום לב אל מה שלא אמר שאו נא חטאתי ובתחלה שיתף שניהם ואמר העתירו כו'. אך יאמר אל נא תמנעו מלהעתיר עלי על אשר חטאתי לכם כי הלא חטאתי גם לה' וא"כ אם תקפידו יראה שמחשיבים עצמכם יותר מקונכם ית' חלילה כי כמה פעמים חטאתי לה' והאריך לי. ועתה שא נא חטאתי שהיה אך הפעם לבל תמנע מלבקש רחמים. ושמא תאמר כי אין ללמוד ממנו ית' בזה כי כך היא מדתו שמאריך אפו וגבי דיליה כי הכה אותך ועוד ידו נטויה עליך ואין מידו מציל מה שאין כן אני כי ב"ו אני לז"א א"כ למוד מאהרן כי לא אמרתי לו ישא חטאתי ועכ"ז אני אומר העתירו לה' בל' רבים ולא ימאן כי חפץ חסד הוא כלו' וגם אתה עשה נא כמוהו ומזה גם ה' יקבל מכם באומרו האם בני אדם שהם חומר ובהם יצה"ר מוחלים מה גם אלהי עולם בעל הרחמים והסליחות:

5או יאמר חטאתי כו'. והוא כי ראה שלש מדרגות אשר חטא לכולם. (א) לאהרן והוא קטן שבכולם שלא היה רק לפה למשה. (ב) אשר חטא למשה שהיה לו לאלהים באומרו נתתיך אלהים לפרעה. (ג) העולה על כלן והיא אשר חטא לה'. אמר פרעה הנה לכל אחד צריך ליכנע לפניו לפי מעלתו והוא כי הנה תחלה אודה עלי פשעי לשלשתן יחד. לו' חטאתי לה' אלהיכם ולכם וזה מספיק הוא לאהרן שהתודתי בכללו עם וידויי לה' ולמשה. אך למשה צריך יותר והוא שאשנה לו ואו' ועתה שא נא חטאתי נוסף על הוידוי הכולל. אך לה' צריך יותר והוא כי יחד שניכם העתירו לה' אלהיכם לפייסו ויסר מעלי כו' ויש טעם לקבל התפלה והוא רק את המות הזה. והוא מה שכתבנו למעלה שאמר לו משה שאחר שויאכל את כל אשר השאיר הברד אמר לו ומלאו בתיך כו'. וזה קשה מחנק כי כרובם כן מחניקים אותם ולא ימצאו מנוחה והנה גזר עלינו מיתת רעב ע"י הארבה וזאת היתה עיקר הכונה והנה עתה מיתה אחרת שהבתים מלאים עד אפס מקום ומחניקים אותנו. וז"א ויסר מעלי ממש רק את המות הזה כי לא זו היתה עיקר הכונה להמיתינו בשתי מיתות כאחת:

6עוד כיון באומרו ויסר מעלי רק כו'. הנה יראה מרז"ל (שם פ' י"ג) כי מלאו מהארבה כדי לאכול שתהפוך מכתם לחמם לנפשם. ובזה יאמר ויסר מעלי כו' כלו' אשר הם עלי מצירים אותי. אך לא אשר אינם מזיקים. וזה מיעט הרק כלו' רק את המות אך לא את המחיה שהם המלוחים אך הוא ית' לא עשה כן כ"א שלא נשאר ארבה אחד. וארז"ל שאפי' המלוחים הלכו כלם ומלבד שרצה הוא ית' שלא תהיה תקנתם קלקלתם גם כיוון להורות שלא כטבע נשאו הרוח כ"א בהשגחה. וזה בשני דברים אחד כי הלא ויתקעהו ימה סוף ואין דרך הרוח לתוקעם בים. ועוד כי לא נשאר ארבה אחד שהוא כמ"ש ז"ל אף המלוחים בכל גבול מצרים: