תורת משה - אלשיך, שמות י:ז

1ויאמרו עבדי פרעה אליו כו'. ה נה ראוי לשית לב אל מלת זה כי לא תצדק רק במה שלפניהם. והנה במה שכתבנו כי באומרם דבר זה לפרעה עדיין היה משה לפניהם כי לא פנה רק מעם פרעה אך לא יצא עדיין מעם עבדיו אפשר יאמר מלת זה על משה שעדיין היה בפניהם:

2או יאמר זה על העיקר הג' בכתבנו כי סימן דצ"ך היה על מציאותו ית' ועד"ש על עיקר היותו אלהי העברים שבהן הפלה בין מצרים ובין ישראל ומהברד התחיל בג' הוא להודיע שעם היותו אלהי ישראל משתרר על פרעה ומכריחו לשלח והנה משה אמר אליו עד מתי מאנת לענות כמפורש למעלה שאמר. הנה על העיקר השלישי שהוא למען תדע כי מחוייב לשלח לקיים מאמרו ית' כבר התחילה מכה אחת שהיא הברד עד מתי מאנת לענות והכנע ולעשות ציווי האם תמתין עד מכות אחרות ולא די לך הברד והן זה מאמר עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה שאמר משה שלח עמי ויעבדוני שהוא העיקר השלישי שהוא לענות מפניו לקיים גזרתו ית' האם תמתין עד בא גם מכת אחרות הלא מעתה יהיה זה לנו למוקש והוא כי הנה במכות דצ"ך עד"ש היתה המכה במים ובארץ ובמקנה אך מן הברד והלאה התחיל באנשים אך בשתוף כי הברד הכה באדם ובבהמה ובמזון וכן הארבה מכלה המזון עד תומו והוא ג"כ בא באנשים שיהיו חללי רעב ע"כ אמרו אליו עד מתי תמתין כי הלא מעתה יהיה העיקר הזה לנו כלומר לעצמנו למוקש האם לא די מה שהיחל בברד ועתה יכלה המזון ועוד מעט יהיה בגופים ממש ע"כ שלח כו' כי הלא במה ידונו אם עוד נוסיף סרה הטרם תדע כי אבדה מצרים ממקנה ובהמה ומזון וא"כ מעתה כל חולי וכל מכה אשר תבא לא תהיה כ"א על עצמנו ועל בשרנו וע"כ מהרה חושה כלה גרש תגרשם:

3או יאמר הנה לא יבצר מאחת משתים או מה שתמאן הוא מפני שלא די שילכו כי אם שגם תהיה אתה המשלחם או על עצמם שקשה עליך לפטור ס' רבוא עבדים ואולי לא ישובו אליך עוד אם הוא מפני הכבוד שאומרים לך שלח עמי שתשלחם בידך עד מתי יהיה זה הכבוד שאמר משה שלח עמי לנו למוקש שלח כו' לומר כי בין כך ובין כך תוכרח לשלח ונפול נפול במכות גדולות ויהיה הכבוד הזה כאבן נגף שכשול יכשל בו איש ויפול על הארץ וישבר ואין מרפא ואם מפני העבדים מצד עצמם עשה זאת איפה ושלח את האנשים בלבד והשאיר טף ונשים ממושכנים תחתם. וש"ת אולי לא יתרצו בכך הנה כוונתם הוא לזבוח ולעבוד את אלהיהם ואין דרך נשים בכך. וז"א ויעבדו את ה' ואם הוא שתתירא שכמו שעשו כל האנשים יעשו אח"כ גם כל נשים וטף וילכו ולא ישובו עוד ותתרוקן הארץ ותפסיד את ישראל מעבוד הלא גם זה טוב לך כי הטרם תדע כי אבדה מצרים ואחרי אבוד מצרים מה בצע בעבדים כי גם לך גם להן אין לחם ואין מקנה:

4והנה עצתם זאת באמור שלח את האנשי' שהוא הזכרים מטעם שהעבודה על ידם בחר פרעה באו' לכו נא הגברים ועבדו כו' ובזה אינו מנגד להם כ"א שלא היחל בהתחלתם כאשר יבא והנה עבדי פרעה חששו פן יאמר המלך שאינו רוצה ועשו בערמה כי טרם יענה המלך השיבו את משה ואת אהרן אל פרעה כאלו פשוט בעיניהם שקבל עצתם ועשו מעשה להשיבה לפניו למען יבוש המלך מלעכב עוד וכמ"ש למעלה כי לא פנה משה ויצא כ"א מעם פרעה ולא מעם עבדיו היושבים מפרעה וחוצה יצדק אומר ויושב כו' אל פרעה כי הלא אומר אל פרעה הוא מיותר אך היא לומר כי מה שויושב את משה ואת אהרן לא היה רק אל פרעה ולא אל עבדיו והתחיל פרעה ואמר מי ומי ההולכים כלומר כי לעבוד את ה' לא הכל ראויים כ"א גדולי האיכות כלו' וע"כ ברו לכם אנשים רשומים וכוונתו היה בהתחלה זו כדרך התגרים שנותנים מעט על הסחורה בראשונה אשר בלבבם לתת כדי לבא לידי פשרה ואמר מי ומי כדי לאמר אחרי כן באמור משה שילכו כולם לא כן לכו נא הגברים כלומר לא כן כדברי ולא כדבריכם כ"א לכו נא כל הגברים כי אותה אתם מבקשים באמרכם בנעורינו כו' כדי שאודה בזה לכן בקשתם הרבה כדרך התגרים לבא לידי פשרה ולהורות להם שעל פשרה זו אין זולתה לומר שילכו יותר מהגברים על כן ויגרש אותם כלומר שלא ישמע להם יותר על זה דבר ולא גרשם מעם פרעה מפנימה ועודם בפני עבדיו כ"א מאת פני פרעה ולא מפני פרעה כלומר רחוק אפילו ממה שהוא מאת הפנים שהוא גם ממקום הקרוב אל פניו: