תורת משה - אלשיך, שמות כג:יד

1שלש רגלים וכו'. אמר הוא ית'. הלא אמרתי לך כי אשפע לך טובה גדולה. כי שש שנים תזרע וכו'. ולא יחלש כח הארץ. כי תמיד תאסוף תבואתה והשביעית עם שתשמטנה ונטשת לא תחסר מתת כחה לך. כי הלא ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה מבלי תזרע רק מהספיחים בלבד. והביטה וראה עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך להיטיב לך כל כך. כי אם שלש רגלים תחוג לי בשנה ותביא בהם עולות ראיה מה הקדמתני ואשלם. כי אם את חג המצות תשמר וכו'. שיש בה קרבנות והוצאות הלא אנכי הקדמתי לך כי הלא בו יצאת ממצרים. ואין הטבה גדולה מזו ועל כן לא יראו פני ריקם. וכן חג הקציר הלא הוא בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וטרם תביא שתי הלחם בו הקדמתי לך שהצמחתי לך אשר תזרע בשדה. וכן חג האסיף הקדמתי לך כי הלא הוא באספך את מעשיך שנתתי לך מן השדה וש"ת כי הלאיתיך ללכת ירושלימה ג' פעמים. הלא אם תשוב ואשובך לפני תעמוד. ומה לך עוד טובה גדולה מזו. שתבא ותעמוד לפני במקום המיוחד לשכינה. וז"א שלש פעמים בשנה כלומר שתבא לרגל הלא הוא אל פני האדון ה' וגם שאין חיוב עליה לרגל ליראו'. רק בזכרי' ולא בנשים. ומה יתרון להן לז"א ענין הקרבן פסח. לרמוז כי די להן שאוכלות מאישי ה'. משלחן גבוה מקרבן פסח. ולא תאמר שאין בו קדושה כיתר קרבנות על שנשתנה לאכול צלי אש כי הלא שני סימנים אתן לך אחד שלא תזבח על חמץ. וזה ראיה שהוא דם זבחי. שיש לו חומרא שאין צריך לומר שאין בו חמץ. על כי כל שאור וכל דבש נאסר לגבוה אלא אפי' בזמן שיש בו חמץ. שהוא עד חצי היום לא היה נזבח. ועוד כי לא ילין חלבו עד בקר ככל קרבן גבוה וזה ראיה כי חגי הוא ומשולחני אתם זוכי'. וע"כ נאמר זה הכתוב פה. ולא למעלה אחר פסוק את חג המצות וכו':

2או שיעור הכתוב. הנה לכם שתי יתרונות. (א) שלפני תעמוד כמדובר למעלה. (ב) שתאכלו לחם משולחני מאשי ה'. כי גם שנאכל צלי. קרבן גבוה יחשב כי הנה לא תשחט וכו' כמדו'. וש"ת הנה מכל זה שצויתני ללכת ג' פעמים בשנה לירושלים. החרשתי כנגד הטוב הנז'. אך למה הרגזתני להעלות שוה כסף בכורים בסל על כתפי עד ירושלים. כי תראה חרדה גדולה על דבר קל. לז"א אל תתמה על החפץ אשר הטרחתיך במצו' בכורי' ראה תועלתך כי במעט כבוד זה שתורה שאינך כפוי טובה אני מטיב לך שבזכות זה לא תבשל גדי הוא גרעיני תבואה עודנו בחלב אמו. שהוא כמשז"ל עודנו התבואה בחלב. טרם יהיה כרמל שאני משמרו שלא יבשל בחלב עד שלא יתמלא וישתלם שהיא מכת שרב.