תורת משה - אלשיך, שמות כג:כ

1הנה אנכי שולח מלאך וכו'. ראוי לשים לב סמיכות זה אצל הקודם ועוד אומרו מלת הנה שהיא מיותרת. ועוד מה צורך מלאך אל ישראל שה' הולך לפניהם והנה יש מרז"ל אמרו שהיה אחר מעשה העגל. אלא שאם כן יקשה מה זה היה כי שם כשומעם נתעצבו ישראל באומרו וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו כו'. ופה לא אמרו דבר וגם למה נאמר ענין זה פה. אחר שנאמר במקומו בפרשת כי תשא. ועוד למה משה לא דבר פה דבר. ושם אמר אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה. ועוד אומרו לפניך שהוא מיותר. וגם היל"ל אתך ועוד אומרו השמר מפניו כו'. כי הנה שמירה מפניו. הוא שמוע בקולו. כי בזה נשמר מכעסו. ובכלל זה הוא אומרו אל תמר בו. ולמה הושלש דבר אחד. ועוד אומרו כי לא ישא לפשעכם והיה לו לומר כי לא ישא לפשעך בלשון יחיד. כאומרו אל תמר בו. וגם הלמ"ד יתירה. שהיל"ל כי לא ישא פשעכם. ועוד אומרו כי שמי בקרבו. שאדרבה על כן ראוי יעשה כמוהו ית' שנושא עון. ועוד אומרו ועשית כל אשר אדבר מי לא ידע כי שמוע בקולו הוא לעשות כל אשר ידבר הוא ית'. ועוד או' ואיבתי את אויביך. שנראה שחרץ יעשה דברו כדי שיצר לצורריו. ועוד אומר כי ילך מלאכי והביאך כו'. הרי נאמר להביאך אל המקום אשר הכינותי וגם או' מלאכי ולא אמר מלאך כמ"ש למעלה. ועוד או' והכחדתיו. הרי נאמר ואיבתי את אויביך כו'. וידוע כי להכחידו הוא. וגם הל"ל והכחדתים. ועוד או' לא תשתחוה כו'. איך יתכן שבהכחיד הוא ית' את האומות ההם. יעבדו את מי שלא הצילם מיד ישראל. ועוד או' והסירותי מחלה אם מה שאין להם ייטיב טובה קנינית. ידוע שלא ירחם בצרה ומחלה. וע"ד זה קשה באו' לא תהיה משכלה ועקרה כו'. וגם ראוי לשים לב אל יחם קשר הייעודים האלה זה עם זה. ועוד אומרו את אימתי כו' אחר אומרו שישלח מלאך. מה צורך אימה וצרעה:

2אמנם יאמר הלא אמרת לי ג"פ. שאלך לי לראות פניך וכן ראשית בכורי אדמתי אביא אל ביתך. וכן לזאת יחרד כל לב. כי הלא אתה עשית את השמים ואת הארץ והכל שלך. ולמה תייחד לך מקום שיורה שלא מלא כל הארץ כבודך חלילה. ע"כ אמר הנה אנכי כו'. לומר ראו נא כי בכל מקום אנכי עומד. ועם כל זה גדול כבוד המקום ההוא הוא הר המוריה משאר מקומות. כי הלא אין צריך לומר אתם המלובשי חומר כי גם המלאך אינו כדאי להיות אמצעי בהר ההוא כאשר במקום הזה. ולא מבלי היותו בכל מקום. כי הלא אנכי שולח מלאך לפניך. כלומר הנה אנכי עומד ושולח מלאך. הנה יראה כי פה אנכי. ועם כל זה אני משלחו הוי אומר כי לא מבלי היותי במקום זה אני שולח מלאך. אך אין זה רק לשמרך בדרך להיות ת"ל ואיני כבודי שתשמר על ידי עצמי עד בואך לארץ ישראל. כי שם עיקר מושבי גם עתה וז"א ולהביאך ולא אמר ולהוליכך. וזה להביאך אל המקום כי שם אין דבר באמצעות מלאך. והלא בזה יגדל הקושי. כי אחר שפה אתה עמנו ומכאן אתה משלחו. ומדברך ולהביאך כו'. יורה כי שם בלבד יש שכינה. ועוד כי יראה כי פה ובהר המורי' יש שכינה. ולא בדרך שבנתים ואיך יתכן כי הלא מכה"כ. ולמה יגרע מקום זה ואותו מקום משאר העולם והאם יש שינוי חלילה. לז"א אשר הכינותי כלו' גם שהכל שלי ובכל מקום אני למקום ההוא הכינותי. לקבל קדושתי יותר מכל העולם. והוא כי שם הוא שער השמים מכוון לשבתו העליון. והוא כמשל גוף האדם אל בחינת נפשו בו. והוא כי אין ספק כי הנפש ממלאה את כל הגוף. ואין לך אבר משולל נפש כי מלא כל האדם כבודה. ובלעדה לא ירים איש אבר מאבריו כי היא הנותנת בכל אבר כח. לעשות מעשהו המיוחד לו כי אלמלא היא כלם מתים. ועכ"ז לא כל האברים מקבלים שפע ממנה כא' ובשיעור א' כי הלא העין רואה. מה שאין כן שום אבר מיתר האברים ולמה לא ישתוו כלם כא' אחרי כי יחד כלם מלאים מכבוד הנפש. אך אין זה כ"א שה' הכינו זך האיכות ומלוטש מכל שאר האיברים. מוכן לקבל מהנפש יתר שאת מכל שאר איברים לא שיש בה שנוי. כן אומר הוא יתב' שעם היות כי מלא כל הארץ כבודו ית' שעל ידי כן העולם מתקיים עם כל זה הר המוריה. הוא מקום אשר הכינותי מכל יתר חלקי הארץ. באיכו' נבחר מהכל לקבל שפע השראת שכינה מכל שאר העולם. כהבדל העין בין שאר איברים עם היות כי זה כל האדם מלא מכבוד הנפש. ובזה יתיישב אומרו ולהביאך ולא אמר ולהוליכך. אך הוא כי הוא ית' הכין מקום מוכן לשבתו הוא הר המוריה כי מאז ברא העולם הכינו וישם מקדש של מעלה כנגדו. וע"כ שם נעקד יצחק ושם בנה יעקב מצבה. ואמר אין זה כי אם בית אלהים וע"י היות שם שכינה תמיד. מטרם יבנה בית המקדש כמאמר יעקב אכן יש ה' במקום הזה. על כן לא אמר להוליכך. והנה מהדברים אמורים הלא יראה כי עתה ככל אותן אשר תחת שרים בית יהודה כי אשים עליו מלאך מנהיג. לז"א לא כן הוא כי הלא תדעו כי גם עד בואך אל המקום איננו משוה אותך לאותן שתחת שרים כי הנני שם לפניך ה' הפרשים. (א) כי שר לאותן הוא ממונה על אומתו מאז מנה אותו הוא ית'. להנהיגם באמצעותו. ואינו בכל פעולה שלוחו ית'. אך זה אנכי שולח שכבי"כול שלוחו של הקב"ה כמותי כעת וכאלו אנכי הולך כאשר פירש אח"כ באו' כי שמי בקרבו. (ב) כי שר של כל אותן הוא חצוני מאיכות בלתי קדוש. אך זה הוא מלאך כי מלאך סתם הוא קדוש אך השר לא כן כי גם לאומרים כי באומרו מלאכי אלהים. ידבר על השרים הוא בשם לווי מלאכי אלהי של הרוגז והדין גרדיני תריסין כנודע. וז"א מלאך. (ג) והוא כי כל שר מאותן הוא למעלה בשמים ואומתו למטה. וזה לפניך על הארץ. וז"א מלאך לפניך (ד) כי על ידי שרים על ידם משתלשל שפע כל אומה. אך זה לא להשפיע לך טוב רק לשמרך בדרך הגנה בעלמא. (ה) כי שר כל אומה הוא לעולם. אך זה אינו רק ולהביאך אל מקום כו'. אך אח"כ אין זולתי לפניך. וש"ת אם כ"כ חביבים אנו לפניך שלא תפרוש ממנו גם בשלחך מלאך אתנו אם כן למה זה תשלח מלאך. לז"א השמר מפניו כו' לו' הנה בלכתי אני ולא מלאך אתכם לא תשמרו מלחטא לי כי לא תראוני ותסתפקו היש ה' בקרבכם אם אין ותחטאו כי זה היה עון העגל אלהים אשר ילכו לפנינו שהוא שנראהו. לכך אני שולח מלאך ומצוה השמר מפניו כי תראה פניו ותשמר. וזה בין במה שיאמר לכם לא תעשו שהוא ענין השמר כענין השמר מפניו השמר פן ואל בלא תעשה ושמע בקולו במה שיאמר תעשה ושמא תאמרו כי האם החוטאים לי אני מכפר מה גם עתה מלאך שראוי לו לכפר לאשר יחטא לו. לז"א אל תמר בו. לומר אל תהיה ממרה בו בעברך רצונו כלומר כי אם לי כי לא יהיה ציוויו ממנו כי אם מאמתי. ואין צריך לו' שלא יכפר לגמרי כי אם אפי' לא ישא לפשעכם שהוא כי הנה הוא ית' אמר ביום פקדי ופקדתי לומר שכל מקום שיעשו פשע ותבא עליו פקידה אפקוד על פי דרכי קצת מעון העגל. אך זה לא ישא מאשר תחטאו לשמור לפשעכם אשר תעשו אח"כ כדי שביום פקדו הפשע ההוא יפקוד גם אשר תמרו כעת. וזהו לא ישא לפשעכם בלמ"ד והטעם הוא כי שמי בקרבו ואיככה יוכל לכפר מה שתחטאו לקונו הוא שמי שבקרבו ושמא תאמר הלא אין לפנינו אלא הוא ואליו תחשב עותתנו. דע לך כי אם שמוע תשמע בקולו כו'. לומר הנה שתי שמיעות הן יחד כי בצותו לך ותשמע ממנו אלי אתה שומע כי אם שאינך שומע ממנו אלא הברת קולו. וזהו אם שמוע כו' לומר אם שמוע אלי תשמע בקולו כי השמיעה עיקרית היא מאתי. אלא שתשמע בקולו שהוא בהברת קולו. אמנם בעשותך מצותו אין בזה שיתוף לו עם ה' כאשר בשמיעה כי לא תעשה על שהוא דבר לך רק על היות דבורי אליו. וזהו ועשית כל אשר אדבר. ועל מה שאמרתי לשמרך בדרך. שאין מאתו שום הטבה והמשכת שפע רק שמירה. הנני מודיעך כי לא בלבד הטבה קנינית. כי אם אפי' אויב והצר לאויביך לא תהיה לך מידו כ"א מאתי כ"א ואיבתי את אויביך כו'. ועל אשר אמרתי ולהביאך אל המקום אל יעלה על רוחך שהוא שיסיר כל מכשולי אויביך שבנתים כי הוא ישמידם כי לא כן הוא כ"א כי ילך מלאכי לפניך והביאך כו'. לא יכחידם הוא כ"א אני כי הלא והכחדתיו בעצמי ובמה יודע כי מאתי הוא כי הלא והכחדתיו כאיש א' מה שאין כח למלאך. וזה אומרו והכחדתיו. ובזה לא נתעצבו ישראל בשומעם וגם משה לא אמר אם אין פניך הולכים כו'. כי אדרבה מזה יראה כי אתם ה' עם לכת המלאך אך שם שנא' כי לא אעלה בקרבך אז התאבלו עד שהודה ית' למשה לבלתי הסתלק. עוד יתכן דרך שני בהמשך הכתובים והוא בשום לב אל ענין שליחות המלאך לפנינו כי הלא כמו זר נחשב כי הלא מלא כל הארץ כבודו ית'. ואיך יצדק ישלח מאתו כי אינו צודק רק במשלח אל מקום שאין המשלח בו:

3אמנם יאמר הלא אמרתי שלש פעמים בשנה יראה כו'. ואמרתי בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך והלא תקשני. איך אייחס ביתי למטה בארץ כי האמנם ישב אלהים על הארץ ומה גם אם תראה ע"י עון העגל כי אומר לשלוח מלאך לפניך כי הלא תאמר כי אין זה רק למה שעל השמים כבודך ותעדר השגחתך חלילה בארץ אם לא ע"י מלאך אמצעי לשלשל השפע על ידו. באופן שממוצא דבר ימשך חלילה האמין בהעדר השגחה בארץ. וגם לעבור בארץ אם לא ע"י מלאך אמצעי לשלשל השפע על ידו. וגם לעבוד את המלאך או מזל המשגיחי' למטה כי הן זאת סברת האומות העובדי' לשרי' ומזלות. ע"כ בא ויאמר הנה אנכי שולח מלאך אל יעלה על רוחכם חלילה כי זה מבלי אין בארץ כבודי חלילה. כי אין זה רק לפניך כי בהיותכם משוללי חטא וזוהמת נחש ראיתם את כבודי לפניכם בחורב. ועתה נתמכרתם ולא תוכלו להביט רק במלאך שהמלאך לפניך ולא אני כי לא תוכל לראות כבודי ובערך זה יתייחס השליחות בערך ריחוק הסתרי מכם ותוכלו לראות המלאך. וז"א הנני שולח כלומר לא שאני בארץ. כי הנני פה אלא שמלאך לפניך לא אני על העדר זכותך והוא כי כמקרה רואה פני המלך וכהו עיניו גם הם יקדם כי לא מבלי ראותו עתה את המלך יבצר מהיות המלך לפניו כי אל יעלה על רוחך שמה שאתה נזון במן ובאר וכיוצא יבואו לך בהשתלשלות המלאך ואני עזבתי את הארץ חלילה כי מזה תבא לעבדו ותאבד כי אתה דע לך כי כל השפע והטוב הוא מאתי ובידי ולא שלחתיו רק לשמרך בדרך שמירה בעלמא. ולהביאך אל המקום אשר הכינותי כי שם ע"י הכנת המקום גם שמירתך תזכה שתהיה ע"י כי הכנת המקום הוא לקבל מהשכינה מה שלא הוכן בחוץ לכן השמר מפניו לומר כי לא יבצר מראותך בו פנים מאיכות זך וקירון פנים השמר מפניו מהשתחוות לו ועבדך אותו כי היא היתה הנפקותא היוצאת מעלות על לבך כי על השמים כבודו ית' וצריך אמצעי בנתיים להשגיח בארץ. ועם שלא תחשיבנו לעבדו שמע בקולו. אך אל תמר בו לומר מה שאמרתי השמר מפניו הוא אל תמר בו שלא תהיה מורד בקונך בו כלומר בשבילו שתעבדהו כי אין צריך לומר אני כ"א אפי' הוא לא ישא לכם עון זה ואין צריך לומר אם א' מכם יהיה העובד אותו כי לא יהיה גדול כבודו באחד כ"א גם אם כולכם הייתם נושאים פניו ומקבלים אותו לאלוה לא ישא לפשעכם. וז"א פשעכם ל' רבים ושמא תאמרו למה השרים שיעבדום האומות לא יעשו הם כן לקצוף על עובדיהם הלא הוא כי זה שמי בקרבו שהוא מלאך קדוש וחש על כבודי ובזה יצדק מאמרם ז"ל (ש"ר פ' ל"ב) כי לא על מלאך זה דוקא הוא כ"א בכל מלאך קדוש שמו ית' מיכאל גבריאל וכו' וההיקש בכל השאר כי אין מספר לשמותיו יתברך ומה שאמרתי ושמע בקולו הוא כ"א שמוע כו' ועשית כל אשר אדבר כי לא מלבו יאמר דבר שאני לא שלחתיו נמצא כי שמיעתכם בקולו היא שמיעה בקולי ואשר אמרתי לשמרך וכו' לא שיהיה הוא המשגיח למטה כ"א ואיבתי את אויביך כו'. כלומר אני אני הוא ולא המלאך כל זה הוא בדרך אך לא בארץ ישראל. וזהו כי ילך מלאכי וכו' הוא עד הביאך וכו'. אך אז והכחדתיו את כולה כאיש אחד כי בזה תכיר כי מאתי הוא ומה שאני מגלה אזנך כי בדרך אני אצר את צוררך. וגם שם והכחדתיו אני הלא הוא פן בראותך הנפילים האומות בפניך ואתה נוצח אותם הלא תאמר בלבבך כי אלהיהם היו עוזרים אותם אלא שגבר המלאך שעמך עליהם הנה תאמר גם שלא אעבוד את אלהיהם שלא עצרו כח להציל אומותם אעשה כמעשיהם ועבוד את המלאך שעמי לעזרני כאשר הם עובדים את שריהם ועושים דוגמתם פה ע"כ הנני מודיעך כי ילך מלאכי וכו' אני הוא שאכחיד את הגוים ולא הוא לכן עם שידעת שלא תשתחוה לאלהיהם על שלא הצילו אומותם לא תעשה כמעשיהם לעבוד את המלאך אשר הביאך כי כך הוא לפני עבוד את מלאכי כעבוד את אלהיהם כי כאשר אין אלהיהם מצילים כך אין מלאכי מציל כ"א אני. וזהו לא תשתחוה לאלהיהם כו' ולא תעשה כמעשיהם שעובדי' שריהם שתעשה כן גם אתה ותעבוד את המלאך כלומר המדות שוים כי כך הוא עבוד את אלהיהם בעשותך כמעשיהם ועל מה שאמרתי לא תשתחוה לאלהיהם כו' אני אומר כי הרס תהרסם כו' לומר אם תאמר נא מה אתקוטט עם עץ ואבן כי הלא הוא כי אלו דוגמתם למעלה כוכבים ומזלות והרס את העליון ע"י למעלה במה שתהרסם את דוגמתם למטה ושבר את העליון במה שתשבר מצבותיהם למטה. ועל אשר אמרתי לא תעשה כמעשיהם שהוא לעבוד את מלאכי אני אומר ועבדתם את ה' אלהיכם לבדו כי ובירך כו' מה שאין לזה כח במלאך בלעדי ה':