תורת משה - אלשיך, שמות כג:כה
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Exodus 23:25
Open in the reader →1ועבדתם את ה' אלהיכם כו'. יאמר כי הנה דרך מלך המצוה את מאה איש יעשו לו עיר או מגדל ויתן להם מאה אלף זהובים לא יקפיד רק שתעשה מלאכתו בין יעשוהו יחד כלם. או מעט כל אחד ואחד בפני עצמו. ובשלמו השכר יחלק חלק כחלק אלף זהובי' לכל אחד ואחד. אמנם הוא ית' לא כן הוא כ"א בעבודה לא יחפוץ יהיה כל אחד בפני עצמו רק יחד כלם אם אפשר כי אינו דומה מרובים העושים את המצוה. למעוטים העושים את המצוה וזהו ועבדתם לשון רבים. אך בשכר עם שעבדם יחד כלם לא יהיה שכרם חלק כחלק בשוה כי גם בהיות אלף איש עושים יחד מצוה אחת אין אחד מכלם נוטל בשוה עם חבירו כי פלס ומאזני משפט לה' וכו'. והוא יפלס ויאמר הנה פלוני היה פנוי. אך רעהו הניח עסקיו לעשות המצוה. ועל דרך זה פלוני עשה בעצבון ופלוני שלא בעצבון ופלוני בשמחה ופלוני בשמחה יתירה ופלוני בכבדות ופלוני בזריזות ופלוני בכונה קלה ופלוני בכונה גדולה וההיקש באלף אלפי מיני בחינות אין מספר באופן שעם עשותם המצוה יחד. יהיה השכר פרטי אל אחד לפי בחינתו. וז"א ועבדתם את ה' לשון רבים ועם כל זה ובירך וכו' לשון יחיד. עוד לימדנו שני דברים אחד שלא נעבו' על מנת לקבל פרס רק ועבדתם למה שהוא ה' אלהיכם ואח"כ הוא יעשה את שלו כי מלבד הקרן קיימת לעה"ב גם יוסיף ובירך פירות בעה"ז. ועוד שנית כי בשכר לא יברך רק הלחם והמים הבלתי באים בעבירה כי אם מיגיעך כי אם גזלת או עשקת ותלחם לחם רשע. או מים גנובים לא יברך רק את לחמך אשר הוא שלך בהיתר וכן את מימיך. עוד כיון ועבדתם בין אם מתנהג עמכם ברחמנות וזהו את ה' בין אם מתנהג עמכם בדין אל תרפו מעבודתו ית' דבר וזהו אלהיכם ובירך וכו'. ושמא תאמר אם מתנהג בדין ואין עושר ושפע אתנו במה תחול הברכה כי הלא יהיה בלחם ומים אשר תאכל ותשתה. וזהו את לחמך ואת מימיך ואם הייסורין והדין כבר עליכם והיא מחלה והסרותי מחלה מקרבך. עוד יתכן עם הפסוקים שאחריו והוא הלא אמרתי לך לא תעבוד שר ומזל כע"ג ולא אל מלאך והלא תאמר והלא בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא ואעבוד את המזל או את השר כי כמה מעובדי ה' מזי רעב ולא יאריכו ימים ובנים לא יהיו להם. לז"א ועבדתם את ה' אלהיכם וגם שלא אומר לך שתעשיר שהוא מזוני הלא זאת אבטיחך כי ובירך את לחמיך ואת מימיך. שיתברכו במיעיך ולא יחסרו לך ולא תאמר הלא טוב היו לי בשר ויין להבריאני בל אחלה מהלחם והמים. לז"א הלא גדולה מזו אעשה לך כי אין צריך לומר שלא תחלה כ"א והסירותי בלחם ומים מחלה שהיה בקרבך ומה לך עושר גדול מזה שתהיה בריא וחזק בלחם ומשולל דאגה כי מרבה נכסים מרבה דאגה ואיזהו עשיר השמח בחלקו. ועל השנית והוא בני הנה תגדל ברכתך מאשר תחשיב יעשה לך מזל או שר כי אין שר משגיח בפרטי' לעשות שלא ימצא שום פרטי מאומתו עקר ומשכלה וכן במזל עקרות מי יתקן לו אך בעבודך את ה' אפי' אחד לא יהיה עקר ועקרה בארצך גם שלא יבצר מהולד איש במזל עקרות ושכל יבטלהו ית' שלא ישלוט בך. ועל חיי אמר את ימיך אמלא ובאו' בארצך יכוין מאמרו ית' לאברהם לך לך אל הארץ כו'. ושם שהוא א"י אעשך כו'. כי כאן אי אתה זוכה לבנים מפני המזל. וזה יאמר לא תהיה משכלה ועקרה אך בארצך. כי בח"ל אפשר יעכב המזל. עוד כיוון באומרו את מספר ימיך אמלא כי יקרה ימות הבן תחת האב לכפר בו עליו אמר לא תהיה משכלה ואל תירא ימות האב על שאין הבן מת תחתיו כ"א את מספר כו'. ולכל א' מהדרכים האלה הנאמרי' בהמשך הכתובים מענין שליחות המלאך לא יקשה מה שלא חשו משה וישראל על ענין המלאך כאשר בפ' כי תשא כי הלא לא הוזכר פה רק על דבר הוראת קרבת אלהים עם ישראל גם בעת שלחו מלאך אתם לא שהיה עתה דוחה אותם כאשר בפ' כי תשא. אך שם הוא סיפור מה שבשעת הכעס אמר לא אעלה בקרבך כו' ואז צעקו ויתאבלו על הסתלקו יתברך מהם ככ' למעל'. ועוד יתבאר במקומו בס"ד: