תורת משה - אלשיך, שמות ל:יב
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Exodus 30:12
Open in the reader →1כי תשא וכו' לבא אל ביאור הכתובים נשית לב אל אומר לפקודיהם כי היא מלה מיותרת ומשוללת הבנה. ועל פי דרכנו נשית לב אל או' כי תשא ולא אמר שא את ראש כי צווי היה מאתו ית' כמאמר רש"י ז"ל כי מרוב חיבתו ית' כשחטאו בעגל מנאן לידע הנותרים. וגם או' בפקד אותם זה פעמים:
2אך אמנם לבא אל הענין. בשום לב על מה זה נתחייבו יש' שבאותו הדור איש כופר נפשו לה' כי הלא אשר חטאו בעדים והתראה המיתו בחרב בני לוי ואשר לא בהתראה נגפם ה' ואשר שלא בעדים בדקם משה כסוטות וא"כ איפה מה פשעו הנשארים בהם שהוצרכו לתת כופר נפשם. אך אין זה כ"א על שרפו ידיהם מלמחות ביד אשר חטאו בעגל על הדרך שנבאר לפנים בס"ד. ע"כ כאשר שב אפו יתברך מהם רצה לזכותם ותחת מה שע"י העגל גמרו סילוק שכינה מהארץ עתה יתנו כופר נפשם לעשות אדני המשכן ליסד אותו בהם בתים לידות הקרשים להורות היות כופר נפש זה יסוד להשרות שכינה במשכן והחזיק עמודיו להתקיים ע"י ווי העמודים הבאים גם מכופר נפש הלז. והנה אין ספק שהיו אז יש' נכווין בגחלת סילוק השכינה עד בלי די ומה גם אחר אשר טעמו טוב טעמם ויחנו במתקה במעמד הגדול והקדוש בהר סיני כי הנה גם בעיניהם יפלא. ירצה ה' לשוש עליהם כאשר בתחלה אחרי אשר הוטמאו כמאמרם ז"ל שהיו האומות אומרים עוד כל ימי ארץ לא ישוב אלהי ישראל לקבלם. כי גדול עונם מנשוא ועל הכל יתחמץ לבבם באומרם הנה נמוגים המה בג' שפטים ויגרע מנינם מסך ס' רבוא הגורם עוצם השראת שכינה כנודע מרז"ל מעלת סכום זה וקדושתו כי המה כמפורש בס' הזוהר כי ע"כ הרואה ס' רבוא מברך ברוך חכם הרזים כי המה כוללו כל שורשיהם ומוכנים להשראת שכינה ביותר ולו חסרו כעת ממנין זה אשר היו בצאתם ממצרים שנאמר בשש מאות אלף רגלי כו' יגרע מגדר השראת שכינה אשר היו למו וידאגו ויעצבו בראות חסרון שלשת אלפי איש ע"י בני לוי וע"י המגפה וההשקאה כי תהיה שומה בלבם מדאגה מדבר אולי חסרו מס' רבוא:
3ובזה נבא אל הענין ונשכילה במאמרם ז"ל שהביא רש"י ז"ל כשחטאו בעגל מנאן לידע הנותרים משל לרועה וכו' כי הלא כמו זר נחשב יצטרך הוא יתברך למנותם לידע הנותרים כי ממנו יתברך לא יפלא כל דבר אמנם כאשר כתבנו כי מדאגת עם בני ישראל על נפשות רבות אשר נפלו מחסרונן מהסכום הקדוש הקודם. ע"כ מה עשה הוא יתב' ברוב חיבתם צוה למנותם לשמחם בראות' כי אדרבה היו ס' רבוא והותר כי מהעודפים עשו ווים לעמודים וזהו לידע הנותרים שידעו הם עצמן הנותרים שעודם הסך ההוא כי בתוך הששה חדשים אשר היו קרובים לשנת העשרים השלימום וזה מאמר הכתוב כי תשא את ראש בני ישראל אל יעלה על רוח איש שהוא למען דעת הוא יתברך הסך רק לפקודיהם כלומר בשביל פקודיהם עצמם שידעו הם המנין שלהם שהסכום קיים:
4או בדרך אחרת דע כי תשא את ראש בני ישראל שהיא לפקודיהם הראשונים בהם ס' רבוא שלא חסר מהפקודים הראשונים דבר והכל הולך אל מקום א' ובזה נתיישב או' כי תשא ולא אמר דרך צווי שא את ראש וכו':
5או יתכן עוד דרך אחרת ויתיישב בה אומר בפקוד אותם והאמר זה פעמים והוא כי הלא ב' דברים היה צריך עכ"פ. (א) ימנות מהטעם הנז'. (ב) לתת כל איש כופר נפשו על עון העגל ואמר הוא יתברך אם יעשו הב' דברים נפרדים יתעתדו לסכנת נגף בהמנותם. ע"כ עשה זאת יאפה וכאשר תשא את ראש בני ישראל אשר אתה צריך למנותם בשביל פקודיהם לכל א' מהפירושים אז ונתנו איש כופר נפשו שחייבים על העגל. וז"א בפקד אותם שיותן בפקד אותם כדי שבמנות השקלים יודע מנין ישראל ונרויח בזה שולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם אם היו נמנים שלא על ידי כופר נפשם וז"א שנית בפקד אותם: