תורת משה - אלשיך, שמות ל:יג

1זה יתנו וכו' ראוי לשים לב. (א) מה ענין או' זה כמורה באצבע. שאם על מ"ש ז"ל (מנחות דף כ"ט) שנתקש' משה בשיעור ואו' לו הקדוש ברוך הוא זה בלבד יתנו הלא בהודעת השיעור היה מספיק כי בשלמא במנורה וקדוש החדש שנתקשה בציור. היה התיקון בהראותם בציורם בין במנורה בין בירח. כמ"ש בגמרא (ר"ה דף כ"ד) שהיו לרבן גמליאל דמות צורות לבנות לאמר לעדים כזה ראיתם או כזה אך בדבר התלוי במנין או משקל הודעת משקל הכסף היה די. והנה במאמר ר"מ שאמר מלמד שהראהו כמין מטבע של אש מתחת כסא הכבוד וא"ל כזה יתנו ראוי להקשות. (ב) למה היה מתחת כסא הכבוד והיה די יאמר הראה לו כמין מטבע של אש ולא יאמר מתחת כ"ה כמו שלא נאמר במנורה וירח. (ג) למה מחצית השקל שהוא חצי ולא דבר שלם. (ד) או' בשקל הקדש שהוא כפרש"י האמור בערכין ושדה אחוזה שהוא לתלות הקודם במאוחר ונהפוך הוא הראוי. (ה) כי הרי פורש פה כ' גרה השקל ומה צורך לתלות על מקום אחר. וגם שם נאמר כ' גרה השקל ולמה יתלה בשום מקום לזולתו. (ו) או' תרומה לה' למה קראה תרומה ולא אמר קדש לה' או כופר לה' כאמור למעלה. (ז) או' כל העובר פעם ב' ותרומת ה' כי ב' הדברים נאמרו למעלה ומהראוי שלא יאמר אלא מבן כ' שנה יתננה. (ח) באומרו העשיר לא ירבה כי לא תצדק הקפדה רק בממעיט. אך המרבה תבא עליו ברכה. (ט) או' ולקחת את כסף הכפורים כו' איך נותן אותו על עבודת אהל מועד. ומה צורך הזכרון ההוא שאו' והיה לבני ישראל לזכרון. (י) אם ע"י הכופר מתכפרים. איך אחר הנתנו לזכרון יהיה לכפר על נפשותיכם. (יא) או' ועשית כיור נחשת כו' למה נסמכה פ' כיור לפ' האדנים ומהראוי שאחר האדנים ידבר בקרשים שעליהם. ואח"כ ביריעות שהם דברים כסדרן ולא ידלג מאדנים לכיור ולא עוד אלא שזה ביסוד המשכן וזה בקדוש ידים לעבודת הקרבן שאחר הקמתו. (יב) שלא היה ראוי יזכיר כאן רק מציאו' עשיות כיור וכנו. אך לא דין העבודה שירחצו בבואם או בגשתם אל המזבח ומקומו היה בספר ויקרא במקום סדר העבודה:

2והנה על דבר שיעור מחצית השקל ולא שקל שלם. ארז"ל הטעם מפני שהע"ג שקולה כעובר י' הדברות. ע"כ הביאו י' גרה ובשם החכם הר"ש בן אלקביץ ז"ל שמעתי שהוא להורות את בני ישראל יחס אחדותם בל יעלה על לב איש מהם שהוא נפרד מחברו כ"א כאלו כל א' חצי ובהתחברו עם כל א' וא' מישראל נעשה אחד שלם. ע"כ כל א' יביאה מחצית:

3והנה עדין צריך לבקש טעם למה זה למדנו ית' ענין זה פה והנני אבא אחריו ומלאתי את דבריו והוא כי אחרי או' יתברך ונתנו איש כופר נפשו ראה והנה יתחמץ לבב אנוש באמור על מה זה עונש אענש לאשמת העם כי יצוו עלי אתן כופר נפשי על עון אשר עושיו כבר מתו ולא יומת איש על עונו כי גם שלא מחינו הנשארים מי עשאנו ערבים. ע"כ רמז לנו יתברך כי כל איש מישראל נפשו קשורה בחברו כי ממקור א' הן ונפשות כל אישי ישראל לאחת יחשבו. ע"כ יביא כל א' מחצית להורות כי כל א' עם כל איש זולתו אחד הוא ובכן הם ערבים זה לזה:

4והנה לנו עוד דרך ישרה שיבור לו האדם אשר בו נבא אל טעם ודעת יחס סמיכות הכיור וכנו אל כופר נפש אשר הקדים ושיעורו וכל יתר ההערות עם מאמר ר"מ שהזכרנו והוא כי רצה הקב"ה להורות את בניו כי גדולה ומרובה מדה טובה ממדת פורענות והענין כי הנה ידענו מס' הזוהר כי כל הנפשות בצאתם למעלה יצאו זוגות זוגות זכר ונקבה ועל שניהם נאמר זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם נמצא כי הזכר לבדו מחצית אדם הוא וההיקש בנקבה והנה למדונו רז"ל כי בעגל שום אשה לא חטאה לא בלבד שלא נתנו חלק כבעליהן. כ"א שגם פירשו מהן על רגל העגל באומרן כי נשתמדו עד שבו עד ה' נמצא כי נפגם חצי אדם הוא נפש כל זכר. אך לא נפש שום אשה כ"א בן זוגה. ע"כ צוה הוא יתברך יתנו מחצית השקל שהוא כל איש על עצמו אך לא שקל שלם כי בת זוגו שהוא חציו האחר לא נפגם והוא הצריך כופר נפשו לא היא:

5ובזה נבא אל כוונת ר"מ מלמד כו' והוא כי הוקשה לו מלת זה שהוא כמורה באצבע שאם להורות השיעור אינו מתייחס להוראה באצבע רק להודעת שיעור ע"כ אמר מלמד שהראהו וכו' מתחת כסא הכבוד והוא כי מה שנתקשה משה הוא איך יתכן שכופר נפש חצובה מתחת כסא הכבוד שלא תסולה כסף מחירה שיותן כופרה במחצית שקל כסף ע"כ מה עשה הוא יתב' הראהו כמין מטבע של אש מתחת כסא הכבוד ממקום יציאת הנשמות לו' לא יעלה על דעתך שמטבע כסף גשמי אני מעלה עליהם שאני מקבל כ"א כאלו אש מתחת כ"ה הם נותנים לי שהוא כאלו את נפשם שהוא אש מתחת כ"ה יתנו לי וז"א כזה יתנו כזה שהוא אש רוחני מכ"ה יתנו כי כל אחד נפש הוא מקריב ע"י תשובה בכוונת קחת אותי שאדור ביניהם:

6ובזה נבא אל כוונת הסמיכות אשר לכופר נפש עם כיור וכנו והוא כי הנה ארז"ל למה נעשה כיור וכנו ממראות הצובאות אלא לזכור זכות נשים שהיו במצרים שבראותן כי בעליהם בעמלם לא היו נזקקים להם ויראו פן יאבד זרע ישראל. ע"כ היו יוצאות השדה ומרחיצות אותם במים שהיו מחמין מהנהר והיה הקב"ה מזמין להם דגים תוך המים והיו שופתות ב' קדרות א' לרחוץ אותם וא' לבשל הדגים להאכילם ואח"כ למען הביאם לידי תאוה היו מסתכלות במראות ומיפות עצמן לפניהם ועושים שיסתכלו במראות גם הם בשיחה נאה עד בואן לידי תאוה והיו נזקקים להן וע"י כן נמשך זרע ישראל וגם לא שלטו בהן גוים בזכות זה רצה הקב"ה שמאותן המראות יעשו כיור וכנו לרחצה לעבודה כנגד מה שהיו מרחיצות אותם שכאשר כוונתם הית' לקדש עצמן בלי טמאון מצריים היתה הרחיצה לקדוש כי בחרו בכת זוגם הקדוש ע"כ היו כיור וכנו זכר לזכר ונקבה שופע ומושפע רמז אל הזווג:

7ובדבר הזה מצאנו ראינו טוב טעם סמיכות יציב ונכון כי הורה הוא ית' איך מרובה מדת טובתו מהפכה כי הלא בפורענות העגל לא פגם עונם רק אל מחציתם הוא הזכר כי על כן לא יתן רק חצי שקל כי לא פשטה חלאת העון גם לבת זוגו עם שהוא והיא נקראים אדם א' אך לא כן במדה טובה כי זכות נשים צדקניות גם את חלק נפשות בעליהן תקנו כי על כן מזכותן נעשו כיור וכנו שהם זכר ונקבה כי זכותן נתפשט בהן ואנשיהם וע"כ בכיור וכנו היה קדוש ידים לעבודה כמפורש אצלנו על פסוק (שיר השירים ו׳:ו׳) שעלו מן הרחצה ועל כן נסמכה פ' זו אל הקודמת:

8ונחזור אל ענין המקראות והתכתם באומרו מחצית השקל בשקל הקדש ופרש"י ז"ל שהוא בשקל האמור בערכין והנה הקשינו למה תולה הקודם במאוחר ולא עוד אלא שכאן מפורש ולמה יתלה במקום אחר:

9אמנם כיוון הכתוב לתרץ קושיא נופלת על האמור והוא כי הלא כל רואה כופר נפש הלז הלא יתחמץ לבבו באומר מה זאת כי הלא הוא יתב' האומר בערכין ואם מבן עשרים שנה כו' והיה ערכך הזכר חמשים שקלים ואם ערך זכר מבן עשרים הוא חמשים איככה נוכל וראינו כופר נפש אשר מבן עשרים ומעלה חצי שקל באופן יהיה נדון בקרבו אולי יש הפרש בין שקל לשקל לזה בא ית' ואמר דע איפה בני כי שקל זה הוא בשקל הקדש האמור בערכין ואל תתמה על החפץ כי תשובתך היא תרומה לה' והוא כי מב' תרומות שהם תרומה גדולה ותרומת מעשר לא נאמר בתורה שיעור רק לתרומות מעשר כי על כן בגדולה חטה אחת פוטרת את הכרי ועל כן אומר כי על שיעור המפורשת בתורה ידבר היא תרומת מעשר שהוא אחד ממאה כי ממאה סאין נוטל הלוי עשר ומעשר נותן א' תרומה לכהן נמצאת התרומה אחד ממאה וזה יאמר דע איפה כי מחצית הוא בשקל הקדש האמור בערכין ואל תתמה היות פה ערך הכופר מחצית השקל כי התרומה בלבד מערכו שהיא א' ממאה הוא לה' בזה אני מתפייס כי חצי שקל הוא אחד ממאה חצאי שקל שהם חמשים שקלים וזהו תרומה לה' שחזר ואמר פעם שנית מחצית השקל לו' דע שהוא בשקל הקדש האמור בערכין ואם תקשה ותאמר אם כן איך הוא מחצית השקל אל תתמה כי מה שהוא מחצית השקל הוא תרומה לה' וע"כ חזר ואמר מחצית השקל וכן בדין כי ממאה סאין התשעים של ישראל והתשע שנשארים ממון הדיוט יחשב ולא יקרא קדש רק התרומה הניתנת לכהן ופה המחצית הזה קדש לה' הוא ובו מתרצה הוא ית'. וז"א תדע למה הוא מחצית השקל ולא שקל שלם הוא למה שהיא תרומה לה':