תורת משה - אלשיך, שמות לב:טו

1ויפן וירד משה מן ההר וכו'. יש להקשות (א) כי מלת ויפן מיותרת (ב) אומרו וב' לוחות העדות בידו איך יתכן כי ב' לוחות שכל א' עביו ששה טפחים וארכו ששה ורחבן ששה יחזיק שתיהם בידו אחת (ג) למה חזר להזכירם באומרו לחות כתובים וכו' ומהראוי יאמר ושני לחות העדות בידו כתובים וכו' וגם אחר אומרו משני עבריהם למה חזר ואמר מזה ומזה. (ד) אומרו והלוחות מיותרת כי ודאי שעליהם ידבר וגם מי לא ידע כי מעשה אלהים המה שאם לא כן מי נתן לחות ברקיע. (ה) אומרו חרות על הלוחות כי מהראוי יאמר חרות בלוחות כי על הלוחות הוא אויר עולם ומי נתן חריתם באויר כי הנה זה אחשוב הכריחם לרז"ל לומר (ש"ר פ' מ"א) אל תקרי חרות אלא חירות ממלאך המות שהוא על הלוחות כלו' על דבר הלוחות שבזכות תורת הלוחות אם היו בלי מכשלת העגל היה חירות וכו'. (ו) מה היה שלא היו האותיות בולטות מעצם הלוחות ולא חרותות בו:

2אמנם הנה קרוב לשמוע כי עשה משה פה כשנפטר מלפניו ית' על דרך מאמרם ז"ל שעשה כשנפטר מלפני פרעה שנאמר שם ויפן ויצא מעם פרעה כי אמרו רז"ל (ש"ר פ' י"ב) שהפך פניו כלפי פרעה והיה פוסע לאחוריו מפני כבוד המלך. וזה יתכן עשה פה כי ויפן כלפי שכינה בהר והיה פוסע לאחוריו וירד:

3עוד יתכן כי הורה לנו מעלת הלוחות כי לא הוצרך לטרוח בירידה מהלך ויורד כ"א בפניי' שפנה לרדת מיד וירד למטה מן ההר כלו' ע"ד הארון שהיה נושא את נושאיו כ"ש הלוחות עצמם. עוד ב' כי ב' הלוחות כאחת היו בידו אחת והנה ב' הדברים תמוהין שלא כדרך טבע ע"כ אמר אל תתמה על החפץ כי הלא נשאו את נושאן כי גם שהיו בידי משה גשמיו' ועם כל זה לחות כתובים וכו' לו' אחר היותן לחות ממש היה ניכר בהם רוחניות שלא בדרך טבע כי הלא היו כתובים משני עבריהם מזה ומזה שהוא בארבעה צדיהם ואיך יתכן בטבע בלוח גשמי ממשיי יהיה הכתב חקוק מפלשת החקיקה מעבר אל עבר ולא יהיו האותיות הנקראים ביושר מצד א' מהופכו' מהעבר השני ולא היו רק כתובים ונקראים ביושר משני עבריהם

4ועוד נס בתוך נס כי גם מזה ומזה שהוא מן הצדדים נקראים משני עבריהם עם היות חקוקים מעבר אל עבר וא"כ הוי אומר כי גם בהיותם לוחות מוגשמים ביד משה היה בהם רוחניות גדול מספיק להיות נושאים את נושאם וק"ו הוא מהארון כי על היות הלוחות בתוכו היה נושא את נושאיו לוחות עצמם לא כ"ש והוא כמאמרם ז"ל וירא משה וישלך מידו מה ראה אותיות פורחות באויר הוא רוחניות התורה אשר בם כח שמותיו של הקב"ה ושמא תאמר אם כל כך קדושה היתה בכתיבת התורה שבלוחות עם שהם גשמיי' א"כ איפה איך הרוחניות שוכן בתוכה ונסבל מהגשמי' כי הלא גם שהספר תורה נכתב בקדושה ויש בו רוחניות אך לא בגדר שיהיה נושא את נושאיו כי כתב אשר נכתב בידי אדם בעור גשמי הוא ואם הוא על כי בלוח היה מכתב אלהים הלא גם זה יפלא איך היה מבא להיות מכתבו ית' בלוח גשמי לז"א והלוחות מעשה וכו' לומר כי לו נכתב מכתב אלהים אחר היותם הלוחות גשם היה מן התימה אך דע לך כי הנה כאשר והלוחות עדיין מעשה אלהים המה שהוא בהיותם עדיין רוחניות למעלה טרם יתגשמו שיקבלם משה אז והמכתב מכתב אלהים הוא והוא מז"ל במדרש חזית כי על חקיקת הלוחות נאמר קול ה' חוצב להבות אש. כי הלוחות היו אז להבות אש רוחניות והקול הוא הדבור היה חוצב ונחקק בהם ולשמא תאמר הלא אחר התגשמם לשיקבלם משה. גם נתעבה רוחניות הכתיבה ופרח הרוחניות על התגשמות הלוחות אבן כי לא יכילו הרוחניות לז"א חרות על הלוחות לו' ראה והביטה את מעשה ה' כי נורא הוא כי הלא היה יכול לעשות אותיות בולטות מעצם הלוחות אך אם הי' עושה כן בהתגשם הלוח היו מתלבשים האותיות ולא היה חל בהם הרוחניו' העצום כחלק אלוה ממעל בלתי נפרד מאתו ית' ע"כ מה עשה כתב בחרית שהוא אויר בלתי ממשיי סובל רוחניות באופן שהיה החרות למעלה מאיכות הלוחות וזהו חרות על הלוחות לו' כי החרות היה למעלה מאיכות הלוחות וע"כ לא היה בולט עצם הלוח והוא או' על ולא נאמר בלוחות גם ירמוז כי איכות המכתב החרות היו על הלוחות עולה ונמשך ודבק למעלה בשורש התורה ולא נשאר דבר תוך עצם הלוח כטבע כל דבר החקוק תוך עצם גשמיי:

5עוד יתכן באו' חרות כו' לומר כי לא היה כדרך החוקקים אותיות תוך לוח. שכשיעור עובי האותיות יחסרו מעצם הלוח באופן שהחרות הוא על הנשאר מהלוח ולא על כלו אמר כי בזה היה חרות על הנוחות כלם ולא על קצתם שהוא הנשאר מהם אחר החריתה כי לא נחסר מהם כלום והוא ענין מז"ל באומרם שהיה הקול נחקק על הלוח שנאמר קול ה' חוצב להבות אש כי היה חוצב ולא מחסר וע"כ מ"ם וסמ"ך היו בנס ולא היה נופל חלק הלוך שבתוך כל אות מאלו כי הלא לא היה חסר מעצם הלוח מה שסביבות התוך רק ניתן בקרבו בכח:

6או יאמר חרות על הלוחות כי הנה דרך החורת כתב בלוח כי אותם האותיות לא היתה מציאותם בעולם עד אחר שנחקקו בלוח אך מקודם אין מציאותם נמצא אך בלוחות מציאות אותיות אשר נחקקו בלוחות. טרם המצאם תוך הלוח היה מציאותם בעולם למעלה אלא שבחקיקה מצטייר גם לעיני הכל וזה יאמר חרות על הלוחות כי מה שהוא חרות מציאותו היה הוויה וקיים בהיותם על הלוחות שהוא טרם הנתן בלוח אשר לא כמשפט ליתר חוקקים:

7והוא מאמר מדרש חזית שהזכרנו למעלה כי הדברות שיצאו מפי הקב"ה בסיני היה מציאותם חי וקיים ומדברה עם כל אחד מישראל ואומר לו מקבלני את עליך ואומר לו הן ואח"כ היה נחקק על הלוח נמצא כי הוית מציאות מה שהיה חרות היה על הלוחות למעלה מהן מתחלה ולא שלא היה מציאותן רק אחר חקיקתן וע"פ דרך זה יתכן יאמר והלוחות מעשה אלקים המה מתייחס אל מעשיו ית' יש מאין והמכתב מכתב אלקים הוא מתייחס אליו ית' שכותב מבלי עור או נייר או לוח כן היו באויר חיים וקיימים דברותיו ית' כמז"ל שהיו הדברות נראות רשומות באויר וכל אדם רואים את הקולות ההם רוחניים ונרשמים באויר ואחר היוחו מכתב אלקים היה אותו המכתב חרות על הלוחות לו' כי עם שנחקק יהיה חרות עודנו מציאות הרוחניות אשר נרשם בעצמו באויר לא נעדר מציאותו ומה גם לר' יוחנן (חגיגה ד' יד) שאמר כל דבור ודבור שיוצא מפי הקב"ה נברא מלאך כי לא נתבטל המלאך בהתחק' בלוח אלא שעוד מציאותו נשאר למעל' מהלוחות וזהו חרות על הלוחות שעם היות חרות גם הוא המכתב ההוא על הלוחות כשהיה ורז"ל (ש"ר פ' מ"א) אמרו אל תקרא חרות אלא חירות ממלאך המות שהזקיקם לומר אל תקרא שאל"כ הל"ל חרות בלוחות ע"כ אמרו שיהיה להם חירות בשביל הלוחות ע"ד (בראשי' יב) על דבר שרי (שם ל"ז) על חלומותיו ועל דבריו: