תורת משה - אלשיך, שמות לב:כה

1וירא משה כו'. לבא אל הענין נזכירה מרז"ל (ש"ר פ' מ"ד) האומרים כי באמור משה זכור לאברהם כו' מה' מלאכים רעים שהיו שם אף וחמה וקצף כו' בזכות השלשה אבות נסתלקו ג' מהם נשארו שנים אף וחמה אמר משה להקב"ה תגין אתה בעד האף וזהו קומה ה' באפך ואני בעד החמה וזהו (תהלים ק"ה) לולא משה בחירו כו' להשיב חמתו כו' הנה כי היו המקטרגים נסוגים אחור מלקטרג כי לא ערבו על לבם נגד ישראל:

2עוד ידענו מרז"ל כי דרך המקטרג למעלה שבראותם את החוטא תקטין אשמתו אז יתרצו לקטרג עליו אך בראותם שתגדיל חטאו אז יבדלו כמז"ל כי על דברת משה חטא העם הזה חטאה גדולה נזורו אחור המקטרגים באו' הלא מה נאמר הלא אמר הוא בעצמו כי להגדיל גדר החטאת הרי הוא אמר חטאה גדולה וכשראה שבדלו והיה הדבר בינו ית' ובינו בלבד אז אמר ועתה אם תשא חטאתם כו' ולא אמר חטאם הגדול:

3ונבא אל הענין. והוא כי הנה על ידי מאמר אהרן אתה ידעת את העם כו' שהוא מ"ש לעיל שהטיל כל אשמת דבר על הערב רב והיקל מעל ישראל כאלו לא עשו דבר כמדובר למעלה וע"י כן אז נחרצו ויתגברו המקטרגים אשר רחקו מתחלה ע"י מה שהזכיר משה זכות אבות ואשר חלה פנה אלהים הוא יתב' את האף ומשה את החמה שעי"כ היה הדבר כמכוסה עד חשוב משה שלא היו בישראל חוטאים. רק בלי עדים והתראה אך עתה נפקח עיניו וירא את העם פרוע ומגול' מהענני כבוד כל אשר חטאו בעדים והתראה והיה זה מהמקטרגים שקמו עליהם כי פרעו אהרן ע"י ההביל ומיעט אשמתם שכמעט אמר שלא חטאו כלל הנקראים ישראל כי אז נחרצו המקטרגים לגלות אשמתם וזה או' פרוע שהוא כי נתגלו מהענני כבוד שהוא החופה על ראשיהם כאשר היה לכל איש אשר יחטא כמז"ל בספר הזוהר (פנחס דף רי"ז) על והוקע אותם לה' נגד השמש כי אשר חטא היה מתגלה הענן מעליו ומכה השמש על ראשו ועד"ז יאמר וירא משה את העם כי פרוע הוא הוא תחת היותו מחופה ע"י הזכיות שהזכרנו ונתחדש זה כעת כי פרעה אהרן עתה והיה זה בשביל מיעט אשמתם בפני המקטרגים אשר הם קמיהם כי אמרו המקטרגים אתה באת לחפות עליהם אנו נקטרג עד נגלה אותם מהחיפוי שאהרן מחפה אותם הם הענני כבוד וזהו לשמצה בקמיהם ששמצה הוא לשון מיעוט כמו שמץ מנהו ומה שמץ דבר:

4או עד"ז כי פרעה אהרן עד גדר היותם לשמצה מעט וקלי החשיבות בקמיהם הם המקטרגים לקטרג עליהם שע"כ עתה קטרגו ושופט כל הארץ גלה אותם כי אלהי משפט ה' אז אמר משה בלבו אם היה כאשר עם לבבו שלא חטאו בעדים והתראה לא היו מספיקים עתה קמיהם לגלות את כל העם ולעתדם לפורענות אך אין זה כ"א שיש בהם חייב מיתת ב"ד ואפשר כי טרם עשות משפט במזידים אלו גם כל העם היה פרוע על שלא עשו בהם משפט או שלא מיחו ע"כ ויעמוד משה כו' ויאמר מי לה' אלי כו' ואז צוה למה יעלו השערה אל הבתי דינים ויהרגו כל חייבי מיתות ב"ד ובעשותם כן אמר להם הנה ב' טובות עשיתם אחת שהתחננתם לכפר על ישראל כן זה יהיה כפרה על כללותם שעל כלם היה הקצף כאו' את העם כי פרוע הוא וזולת מה שהטבתם לכל ישראל גם לכם הטבתם כי תבורכו מפי עליון על זה וזהו ולתת עליכם היום ברכה והנה ראה משה כי עתה יאמרו ישראל לאמר הנה אשר חטאו בלי עדים והתראה כבר מתו בהשקאת משה ואשר בעדים והתראה הרגו בני לוי וא"כ איפה אנו הנותרים נקיים מכל עון וחטאה. ע"כ ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדולה לו' אתם הנותרים חטאתם והוא כי לא מחיתם ועתה איני רואה תקנה לגודל אשמתכם כ"א שאעלה אל ה' אולי אכפרה שאהי' אני כפרה בעד חטאתכם כענין טול הרב שבהם כו' וזהו אומרו אנא חטא העם הזה וכו' והנני מחשיב עליהם כאלו הם בעצמם עשו להם אלהי זהב ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך וכו' שתטול אותי לכפרתם והוא מאמרו אליהם אולי אכפרה בעד חטאתכם ואמר ועתה כלומר טרם עשות הב' שפטים בחוטאים לא היתה מיתתי מספקת לכפר אך ועתה אם תשא כו' ואם אין וכו' ואם באנו לדקדק הוי"ו שבמלת ויעשו שיורה שזולת החטאה גדולה יש עוד דבר אחר ומהראוי יאמר כי עשו להם כו' יתכן יאמר מאמרנו על מרז"ל (ע"ז דף ד') לא היו ישראל ראויים לאותו מעשה כו' שהוא כי אשר הגיעו לגדר היותם עם ה' ודברם עמו פנים בפנים במעמד הר סיני איך בלי הדרגה חטאו בקצה האחר עד עובדים ע"ג אך זה יורה כי איזה חטאה גדולם היתה תחת ידם שממנה עלו אל עבירה גדולה שבגדולות כזו כי עבירה גוררת עבירה באופן כי ראויים היו ישראל לאותו מעשה מאשר קדמה להם עבירה אחרת לז"א לא היו ישראל ראויים לאותו מעשה כי לא קדמה להם עבירה אחרת אלא וכו' כמפורש למעלה ועל דרך זה יתכן אנא חטא העם הזה תחלה חטאה גדולה שגרמה להם שויעשו להם אלהי זהב אחרי כן כלומר שאם לא כן תימא הוא שקפצו מן הקצה אל הקצה ובראות שלא אמר לו הוא יתברך כי כן היה אמר ועתה שאינו כן כי לא קדמה להם חטאת תחלה שאנא חטאתם ואם אין למה לי חיים מחני נא וכו':

5עוד יתכן באומרו ויהי ממחרת כאשר ידענו כי ויהי ל' צרה והוא כי עלה על לב משה כי אחר עבודת הלוים העושים דין בג' אלפי איש אשר חטאו בעדים והתראה שיהיה מאז עת רצון שישוב חמתו ית' בקנאם את קנאתו בתוכם ובבקר השכם בבשורה טובה ישלחהו ית' לישראל אך ראה כי הנה ויהי ממחרת כי עדיין היה וי במחרת וזהו ויהי ממחרת אז אמר אין זה שחטאתכם שלא מחיתם היא חטאה גדולה והוא לא ידע כי זולת זה היה עדיין עון מעשה מזיד שהוא מאשר חטאו בעדים ולא בהתראה שעדיין לא נפקדו ע"כ כאשר וישב משה כו' וישאל את נפשו למות תחתם אז אמר לו הנה אשר קצפתי כעת הוא כי יש עדיין חייבים מיתה והם אשר אמחה מספרי וזהו מי אשר חטא לי שהם בעדים ובלי התראה אמחה אך על השאר לא אפקוד כעת רק לך נחה את העם וכו' כי לא אפקוד עליהם כעת כי אם אשנה הענין כי ילך מלאכי וכו' ולא אני בעצמי אך החטא על שלא מיחו זה יהיה לאט כי וביום פקדי כו' כי אין פקידה שאין בה מעון העגל ומה שאמר הוא ית' מי אשר חטא לי אמחנו בא הכתוב ופירש שהוא כי ויגוף ה' את העם וכו' ואמר על אשר עשו וכו' אשר עשה אהרן הלא הוא כי הנה מהשלש חולוקות א' מתו ע"י משה ולא ע"י בני לוי וא' על ידי בני לוי וזאת ע"י הקב"ה בא הכתוב לתת לנו טיב טעם ומה לא עשה גם זאת הוא ית' ע"י משה או זולתו ואמר ויגוף כו' והוא כי הנה לא יבצר מאיש שוגה ומפתי לדבר ולומר למה לקו שלשה חלוקי חוטאים האלה ואהרן שעל ידו נעשתה התועבה לא לקה ומי יסיר מליצני הדור מלומר הנה בני לוי לא נגעו בו כי בושו ממנו וגם משה הוא אחיו וכאשר בדקם כסוטות הוא ידע לעשות דרך שלא ילקה אחיו כי אשר ע"י שם הרג את המצרי הוא ידע ג"כ לעשות זה ע"כ אמר הוא ית' הנה השלישית ילקו על ידי ואהרן יהיה לפליטה אז ישקוט כל איש באומרם הלא הוא ית' לא ישא פנים והוא ע"ד מרז"ל בדוד שבחר במגפה ולא בשני דברים האחרים ואחר שניצול אהרן יאמרו אין זה כ"א שלא יחשוב ה' לו עון כ"א אל הערב רב בהתנצלות אשר אמר לאחיו וזהו ויגוף כו' לומר תדע למה ויגוף ה' כו' על ידו ולא על יד ב"ו כדי להורות כי הם אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן כלומר כי אשר הוא עשה הם העושים בעצם ולא הוא רק במקרה וזהו אשר עשו כלומר הם עשו לפי האמת את אשר עשה אהרן ולא הוא: