תורת משה - אלשיך, שמות לג:א

1וידבר ה' כו'. ראוי לשית לב כי אחרי או' לך נחה את העם למה חוזר ואו' לך עלה מזה אתה והעם כו'. ועוד למה הזכיר לו שהוא העלם באו' אשר העלית. ועוד אומרו לאמר לזרעך כי אינו לאמר לזולת. ועוד למה חוזר ואומר ושלחתי לפניך מלאך הרי נאמר למעלה הנה מלאכי ילך לפניך. וגם למה מזכיר היות אל ארץ זבת חלב ודבש כי ידוע הוא:

2אך הנה ראה הוא ית' פן יחרד משה על מאמרו ית' לך נחה את העם הנה מלאכי ילך לפניך כי הלא לבבו יבין דבר נגד כבודו. וגם דבר שלא כנגד כבוד ישראל והדבר ההוא ימצא בו מה שהוא נגד כבודו ית' הלא הוא כי באו' לך נחה את העם הלא יראה כי לא יבא הוא אל הארץ רק לנחותם הדרך בלבד וע"כ יתחמץ לבבו כי הלא עדין לא היה ענין הסלע שעליו נגזר שלא יבא אל הארץ:

3שנית על כבוד ישראל שיורה באו' הנה מלאכי ילך לפניך כי גם בארץ ירעה אותם המלאך וינהגם וזו רעה חולה כי שם הוא מושב אלהים ולא ישליט ה' מלאך ומושל שם ומזה נמשך גם על כבודו ית' כי הלא הוא ית' האומר לאבות לזרעך אתן שיורה שיתן ע"י עצמו ולא ע"י מלאך ע"כ על שלשה אלה ענה ואמר אל משה על הנוגע אליך לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית כלומר כאשר היחלת להעלותם תגמור ותעלה אותם אל הארץ כו' והוא כי הוא ית' דן באשר הוא שם וענין הסלע עדיין לא הי':

4ועל הב' אמר נשבעתי לאמר לזרעך אתננה כלו' כן אמת כי מה שנשבעתי לא בלבד היה שתנתן להם הארץ כי אם לאמר לזרעך אתננה כלו' ע"כ ואל תתמה על אמרי עתה שמלאכי ילך כי דע איפה כי ושלחתי לפניך מלאך אך לא שיהי' הוא הכובש את הארץ ומגרש את הגוים כ"א וגרשתי כלו' אני בעצמי את הכנעני כו' והראיה כי אין שם מקום לשר או מלאך כי הלא הוא אל ארץ זבת חלב ודבש שהוא דבר הבלתי מתייחס כ"א אל עצמי והוא כאשר היה הוא יתב' בתת לתנוקות הנולדים בשדה ונבלעים מתחת לארץ שני עוקצים א' של דבש וא' של חלב ומתראה בעצמו יתברך כבחור צח ואדום הוא ולא מלאך וכן להראות לישראל מעלת הארץ מזכיר להם זה להורות כי מה שלא ניתן ע"י מלאך הוא המתייחס אליה והוא לעומת רמז לבניות ארץ העליונה המתייחס לחלב ומתיקות תענוג עליון הדומה לדבש זולת רמז סודם היותר עליון וזה רמז פה באו' ראו עתה כי ע"י עצמי אני עושה כי הלא הנני מביאכם אל ארץ זבת חלב ודבש אשר לא ייחסתי זה רק אל עצמי וא"כ מה שאמרתי לשלוח מלאך אינו רק בשביל הדרך בלבד כי עם קשה עורף אתה פן אכלך בדרך שאין מקום חיצונים ותוכלו פה לעבור רצוני: