תורת משה - אלשיך, שמות ז:יט

1ויאמר ה' כו'. הנה או' שנית ויאמר ה' יראה מיותר כי גם עד כה ה' הוא הדובר בו. אך מאשר כתבנו כי לא היו דבריו יתברך רק הנני מכה. ומשה אמר שפירושו הוא במטה אשר בידי ע"כ חזר לדבר הוא ית' ולומר אמור אל אהרן וכו' לומר הן אמת שבמטה אשר בידך תהיה ההכאה אך לא על ידך כ"א ע"י אהרן וזהו אמור אל אהרן קח מטך שהוא קח אותו מידו וה' עשה שיוכן הענין ע"י היות תחלה ביד משה שמיוחד אל הכח הזה. ועל פי דרכו נדחה דעת החושב שאו' קח את מטך הוא מטה אחר של אהרן ממה שנא' מטה אהרן ולפי דבריו הם ג' כי ג"כ נאמר מטה האלקים. אך אינו אלא אח' ונקרא על שם משה או אהרן בפעלם בו:

2ולבא אל ענין הכתובי' נזכירה מאמרם ז"ל (שם) האומרי' למה הביא הקב"ה עליהם מכת הדם מפני שלא היו מניחים את בנות ישראל לטבול מנדותן למעטם מפריה ורביה ע"כ. והנה ידוע מרז"ל כי אהרן היה מרבה פריה ורביה בישראל על ידי שים שלום בין איש לאשתו ע"כ ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן שלו יאות עשות המים דם לינקם מהמבטלים תיקון הדם ע"י המים ולבל יראה שאין זכותו מספיק לעשות כן בידו בלי מטה ע"כ אמור לו קח מטך ונטה ידך לומר כי מטה וידך עושים הדבר ואל תתמה אל צורך מטה אחר היות לך זכות פריה ורביה ע"י שים שלום בין איש לאשתו כי הלא אם לא היה הענין רק לעשות המים דם היית מספיק לבדך אך צריך ג"כ להכות את השר וזהו על מימי מצרים. שהוא להכות מה שהוא על מימי מצרים שהוא על השר כאשר יבא ענין היות מוכרח הכותו ואמר על נהרותם כו' והוא כי הלא כתבנו כי היה לקות זה עשות המים דם על דבר שלא היו מניחים את נשי ישראל להעביר חלאת דמן ע"י המים והנה הטבילה ע"י המים יש ב' מינים. א' במים חיים כנהרים ויאורים למטה הימנו ע"י מים בלתי נובעים כאגמים ומקואות אך אשר בכלים אין טבילה בהם מועלת כלום ע"כ אמר הנה עיקר הדבר הוא על נהרותם ועל יאוריהם שהם מים חיים ועל ששניהם מסוג א' לא הטיל וי"ו ביאוריהם ולמטה מהם הוא ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם. שגם טבילה היתה מועלת בהם וע"כ באלה היתה עיקר גזרת הדם על שלא הניחו נשי ישראל לטבול בהם ע"כ ויהי דם מדה כנגד מדה ושמא תאמר א"כ איפה כל מימות שבכלים לא יהיה דם לז"א למה שגזר ה' דרך כלל לבלתי יוכלו לשתות גזר והיה דם בכל ארץ מצרים ע"כ היה גם בעצים ובאבנים כמאמר המתרגם מאני אעא ומאני אבנא שהיא לפי דרכנו לו' שגם שאין בם מדה כנגד מדה כי לא היתה טבילה עולה בהם עכ"ז אגב אותם אשר עולה בהם טבילה. כללם ה' לשיהיה דם בכל ארץ מצרים וזהו והיה דם כו' ובעצים ובאבנים ושמא תאמר מה זה כי הוא יתברך אמר למשה להכות את המים אשר ביאור ומשה אמר לאהרן יטה ידו על נהרותם על יאוריהם כו'. ואהרן לא עשה מה שאמר לו הוא יתברך שיכה על נהרותם כו' כ"א רק ביאור לז"א ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה ה' ממש והוא כי מה שנא' על נהרותם על יאוריהם כו' אינו שילך ויכה אהרן בכל פרט מכל אלו כ"א על שר היאור שהוא ראש לכל שע"י מכתו תחול על כלם. וזהו וירם אהרן במטה שע"י הרמה למעלה הוא להכות את השר שלמעלה מהיאור וע"י כן בהכותו על המים נכלל השר והמים וזהו ויך את המים שהוא השר והמים שהאת מרבה השר וע"כ לא אמר ויך המים אלא שלפי הנראה לעיני פרעה ולעיני עבדיו לא היתה הכאה בשר רק ביאור וזהו אשר ביאור הוא מה שהיה לעיני פרעה ולעיני עבדיו אך לא כן הוא כ"א שגם השר לקה והראיה כי ויהפכו כל המים ממש לדם ולא גוון דם בלבד והראיה כי והדגה אשר ביאור מתה כי זה ראיה כי דם ממש נעשה. וראיה שהדגה מתה עם שאינו נראה כי הלא הם תחת המים הלא הוא כי ותבאש היאור ושמא תאמר ואיך ע"י מה שהכה את המים אשר ביאור לקו בדם גם נהריהם ויאוריהם ואגמיהם ומקוה מימיהם ואשר בעצים ובאבנים לז"א ולא יכלו מצרים לשתות מן היאור כלומ' כ"א לא היה נעשה דם רק מימי היאור היו יכולים לשתות משאר נהרות ויאורים ואגמים ומקואות וכלים אך הוא כי מה שולא יכלו מצרים לשתות מים מהיאור נהיה הדבר שע"י לקות היאור נמשך כי ויהי הדם בכל ארץ מצרים ואין זה כ"א שבהכות הכפתור רעשו הספים כי ע"י לקות השר לקה כל מה שתחתיו:

3או יאמר תדע כי מה שהכה הוא גם את השר כי הלא לא יכלו מצרם לשתות מים מן היאור ואלו לא הוכו רק מימי היאור למה לא שתו מהמים שנבעו מן המקור שלא הוכו אלא שגם השר הוכה וע"כ מה שלא יכלו לשתות מים מן היאור מצד עצמו היה ולא מצד מימיו שהיו בו בשעת המכה. וש"ת איך לא יכלו מצרים בלבד לשתות כי הלא אם היה דם גם לא יוכלו ישראל לשתותם לז"א ויעשו כן חרטומי מצרים שהוא כן ממימי היאור ואין זה כ"א מהמים שהיו מצרים קונים מישראל ושמא תאמר א"כ אל יאשם פרעה בהתחזקו כי הלא ראה כי גם חרטומיו עשו כן. לז"א בלטיהם לומר כי לא עשו דם ממש כ"א דברי לטיהם שמשמעו ענין אחיזת עינים שמראהו דם ואיכותו מים ראויים לשתות ופרעה ראה זה ובוש ומבושתו בראות ההפרש הפך פניו. וזהו ויפן פרעה ועשה כבלתי פונה והופך פניו מחמת בושה כ"א עושה כהולך וילך בפועל. וזהו ויפן ויבא אל ביתו הרי היו לפניו ב' דברים. (א) מכת הדם. (ב) הבלי מעשה חרטומיו והוא לא שת לבו גם לזאת והוא כי הרשעים לבם ברשות' ולא נתן אל לבו להביט אל האמת ולמה לא הוכרח מפני הצמא. ומיוקר שער המי' הנקנים מישראל לז"א זה לא היה מעכב כי הלא ויחפרו כל מצרים סביבות היאור מים לשתות וכו':