תורת משה - אלשיך, בראשית א:כד
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 1:24
Open in the reader →1ויאמר אלהים תוצא הארץ כו'. ראוי לשית לב שאומרו נפש חיה ואומרו חיתו ארץ נראה דבר אחד והוא כפול. ועוד למה באחרונה ייחס החיה אל הארץ. ובראשונה אמר נפש חיה סתם ועוד שאח"כ הוא מזכיר שעשה אלהים ג' אחרונות. חית הארץ שהיא חיתו ארץ. ובהמה ורמש. ואת נפש חיה לא הזכיר. ועוד שאחר אומר ויהי כן למה חזר ואמר ויעש אלהים כו'. והנה יש מרז"ל שאמר תוצא הארץ נפש חיה זה רוחו של אדם. וקשה כי הלא אח"כ נאמר ויפח באפיו כו'. ואיך יצאה מהארץ. ועוד איך מחומר קורצה נפש אדם יציר כפיו יתברך:
2אך הנה בפסוק ויפח כו' כתבנו לאחד מהדרכים שאומר ויהי האדם לנפש חיה. הוא שמקודם נפיחת הנשמה היה האדם מצד עצמו לנפש חיה. שהוא כי היתה בו נפש חיונית הקרובה אל החומר. והוא הנפש חיה האמורה בו לדעת הסברא ההיא. והענין במה שכתבנו למעלה כי הוא יתברך את הכל עשה יפה בעתו. בעת ראשונה שברא את העולם. אלא שהיו הדברים כמופקדים בשמים ובארץ. והיה כל דבר ודבר יוצא לחוץ דבר יום ביומו. והנה נפש החיונות הדבקה בחומרו הופקדה בכח לארץ אשר ביום האחד היה בה רוחניות. כי היה מהמאמר העליון הנקרא מחשבה כמדובר למעלה ועליה אמר תוצא הארץ נפש כו' כי לא תדמה אל הבריו' שהוציאה. זולת נפש אדם כי זו נפש חיות בעצם. ע"כ זו תצא ראשונה. ובהתרוקנה מאיכות הקדוש הזה אשר הופקד אתה. אז מהכח חיוניות שניתן ונשאר בארץ להוציא ממנה הבריות הנזכר. הוציאה בהמה ורמש וחית ארץ הם ארציות. משא"כ נפש חיה האמורה למעלה. להורות הפרש נפש חיה שהזכיר לבהמה ורמש וחיתו ארץ. אמר ויעש כו' לומר כי בג' אלה היתה עשיה שהיו גופים עם רוחם כי נפשם וגופם קרובים באיכות. אך לא כאלה חלק נפש חיה. כי רוחניות בעצם היא. בלתי נעשית עם גוף. כי אינם מסוג אלו חלילה:
3או יאמר אל תתמה על צאת נפש אדם מהארץ כי הלא אצ"ל זו כי אם אפילו חית הארץ כו'. האלהים עשאן. כי הנה ויעש אלהים את כו' ואת כו' כי אפילו אלה ידו עשה ולא הארץ. ומה גם עתה נפש אדם. אך אמור כי אינו אלא שהיתה כפקדון לארץ כמדובר: