תורת משה - אלשיך, בראשית יח:ז
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 18:7
Open in the reader →1ואל הבקר רץ כו'. הנה ארז"ל (ב"מ דף פ"ו) כי ג' בהמות שחט. בן בקר. וגם רך. וגם טוב. להאכילם ג' לשונות בחרדל. וראוי לדעת למה ג' בהמות ולא היו ג' נתחים טובים מאחת או משתים. ועוד שא"כ מאי לעשות אותו. אותם מיבעי ליה. וכן אומר ובן הבקר אשר עשה. כי אם ג' היו הל"ל ובן הבקר רך וטוב אשר עשה. ועוד או' ויקח חמאה כו' ובן הבקר כו' כי מי שקיים אפי' ערובי תבשילין יתן לפני האורחים בשר וחלב. אך הנה יקרה יזמן איש שנים או שלשה אורחים ויאכילם וישקם היטב. אך כל כוונתו על הגדול שבהם. ואגבו יאכלו כל השאר. ואם הם שווי הערך. יעשה בשביל כל א' וא'. כדבר הזה אמר אברהם הנה בעיני יקר' נפש כל א' מהם ולא שכל החרדה הזאת היתה בשביל האחד. ואגבו אעשה לשאר וע"כ שחט שלש בהמות. בהמה אחד לכבוד כל א' וא'. ואם יעשה שלשה נתחי בשר. ויתן לפני כל א' במה יודע איפה כי ג' בהמות שחט. א' אל כל א'. אם לא היו ג' לשונות. כי הלא אין ג' לשונות בפחות מג' בהמות. כי אינן כנתח. שימצאו ב' או ג' דומים זה לזה בבהמה אחד או בשתים. והנה להיותו זקן. וגם לזכות את ישמעאל בנו מה עשה עמד ויחלק הלשונות. הא' לקח לבשל הוא והב' נתן לנער ישמעאל לחנכו במצות וזהו ויקח בן בקר אך רך וטוב ויתן שניהם אל הנער לעשות אותם. אך להיות אברהם זריז במצות יותר. ע"כ וימהר הוא לעשות אותו מיד. הוא את בן הבקר הא' ובראותו כי הנער לא עשה עדיין את הרך וטוב. ולא מיהר כמוהו. והוא כי עשה ורצה לתת לפניהם מהרה. ע"כ לא המתין עד שיעשה אותם הנער. ואז אמר אם אחתוך הלשון לג' חלקים אינו כבוד. ומה גם שרצה להורות שלכל א' נותן מנה א' לבדו. ולא יראה שלא החשיב רק את הא'. ואגבו זימן את השאר. וגם בימים ראשונים כל אורח היה ניתן לפניו מנתו בפני עצמו. ע"כ מה עשה לקח חמאה לתת לפני הא'. וחלב לשני. ובן הבקר לשלישי אשר עשה. כי אשר נתן לעשות הנער לא עשאו עדין. כי הוא מיהר לעשות את שלו. כאומר וימהר לעשות אותו. ולהיות שהיה מסתפק אם היו מלאכים כמ"ש. עם שהיה זקן וחולה ומצטער להיות בעמידה עכ"ז לראות אם יאכלו או אם הסתלק המאכל מלפניהם. ע"כ לא סר מלעמוד עליהם. והם בראותם כי והוא עומד עליהם כלומר הוא הידוע שהוא זקן וחולה. ותחת העץ חוץ מאהלו. ע"כ בושו ממנו ויאכלו. ולא סלקו המאכל מאליו. או נדקדק הוי"ו של והוא. והענין מ"ש שהיתה שכינה עליו כי עשה מרכבה ממנו. וז"א והוא כלומר לא הוא בלבד. כ"א והוא נוסף על זולתו. וז"א והוא כו' כלומר עם השכינה הנזכר לעיל. וע"כ בושו והכלמו ויאכלו. או יאמר דרוש אחר הכתוב אצלנו בשערים על מאמרם ז"ל שכשעלה משה למרום ורצו לפגוע בו מה"ש. א"ל הקב"ה אי אתם בושים ממנו. אמש ירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו כו' שכתבנו. שכיון הוא ית' להורות למלאכים כי היו צריכין כלם לגמילות חסדים של אברהם. שע"י חסדו מתקיים גם עולם המלאכים. וע"כ רצה ית' כי שם יאכלו להורות כי נהנים הם מג"ח. כי גדול הוא מהם ומקיימם. וזה הורה יתב' בהניח אותם ועשות מרכבה ממנו. כי בזה נכנעו הם ויאכלו ולא עשו כמלאך את גדעון. וזה יאמר והוא עומד עליהם. שהיא מרכבה אל השכינה והם למטה. זהו והוא עומד עליהם במעלה. ואיך הוא עליהם. הוא כי הם תחת העץ ולא תחת השכינה כמוהו. וע"כ ויאכלו מפתו כצריכים אליו: