תורת משה - אלשיך, בראשית ב:ד
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 2:4
Open in the reader →1אלה תולדות השמים כו'. הנה אומר בהבראם הוא מיותר ובלתי מובן. כי ע"כ הוצרכו ז"ל (שם פי"ב) לדרוש בה"א בראם. או באברהם. וכן הכפל מאו' ביום עשות כו' ובתחלה מקדים שמים לארץ. ובסוף הפסוק מקדים ארץ לשמים. ועל מה שנאמר בראשית כו' שמקדים השמים לארץ. ובפסוק זה מקדים הארץ. נחלקו גדולי עולם. ולא הוקשה למו מראש הפסוק לסופו. אמנם לזה נשים לב אל החילו באלהים בראשית ברא אלהים. ובפסוק זה אומר ביום עשות ה' אלהים. והנה אמרו רז"ל על זה כי עלה במחשבה לברא העה"ז במדת הדין. וראה שלא היה מתקיים. שיתף בו מדת רחמים והקשינו למעלה שהרי נאמר למעלה ברא שהוא מעשה ולא מחשבה. ופירשנו שיש בריאה במחשבה. אלא שהיא בדקות הרבה מתייחס לבריאה ולא למעשה. וז"א בראשית ברא שהוא בדקות רב. וזה היה אלהים במדה"ד. אלא שראה שלא היה מתקיים. כי הלא והארץ היתה ע"י כן תהו ובוהו ומשך הרוגז על פני תהום כי מיד יציף את העולם. ע"כ מה עשה הוא יתברך אשר על גוזליו ירחף. ורוח אלהים מרחפת שהוא שיתוף רחמים ככל מקום שנאמר וה' שהוא הוא ובית דינו. כן אומרו ורוח אלהים כי רוח אלהים הוא ובית דינו והוי"ו הוא השם של רחמים. ואז היתה עשיה ולא מחשבה בלבד:
2ונבא אל הענין הנה מצאנו ראינו כמ"ש ז"ל בב"ר (שם) ביום של שלישי היו תולדות מהארץ. ויום ד' תולדות השמים. וע"ד זה כמפורש שם. והלא כמו זר נחשב כי למה שהיותה דק וזך האיכות. היה ראוי יצא אל הפועל תחלה. ולכן היה ראוי יקדימו לבא אל הפועל תולדות השמים. מתולדות הארץ. וע"כ היה אפשר לומר אולי תולדות הארץ היו בכח מהיום הראשון וע"כ קדמו לצאת. אך תולדות השמים לא היו אז בכח רק נתהוו אחרי כן לזה באה תורתינו הקדושה ותאמר ויכלו השמים והארץ וכל צבאם. שהורה כי גם של השמים יקראו. באופן חזרה הקושיא למקומה. ולז"א דע איפה כי אלה תולדות השמים והארץ. אלו ואלו היו בהבראם השמים והארץ כי שם היו התולדות בכח. אלא שהבראם שהוא בעת נתייחסו אל בריאה. שהיתה פעולה של מחשבה. שהיה אז בשם אלהים כמדובר. אז היו שמים ותולדותיהם קודמים בהויה. כי היתה בריאה מחשבה בדקות בלתי ממשיות ליקרא עשיה. וע"כ השמים נתהוו מיד להיות איכותם דק מאיכות הארץ. אך אחרי כן ששיתף מדת רחמים ונקרא עשיה שהוא ביום עשות ה' אלהים. אז ארץ ושמים. כי אז ניתן יותר כח לצאת הפועל הארץ מהשמים. כי הלא כל שיתוף הרחמים לא למען השמים היה. רק על הארץ הצריכה רחמים. וע"כ מיד הורה התיקון בתת כח יותר אל הארץ לבא מהרה היא ותולדותיה אל הפועל ואחרי אומר כי לענין התולדות הארץ קדמה יקשה לנו איך לא יצא אל הפועל תולדות תדשא הארץ ביום הג'. עד שהמטיר בששי. לז"א וכל שיח השדה כו' לומר כי הלא הוציאה הארץ מכחה אל הפועל בשלישי דשא ועץ עושה פרי. אלא שטרם יהיה בארץ שעדיין לא היו בארץ. שהוא על פני הארץ חוצה. וכן כל עשב השדה טרם יצמח החוצה. כ"א עמדו על פתח הקרקע בשלישי. ובששי כשאד עלה מן הארץ והקשה ונברא נתגלו למעלה. ונבא אל ענין הכתובים: