תורת משה - אלשיך, בראשית ב:ה

1וכל שיח השדה כו'. הנה יראה דבר זר יצטרך מטר להצמיח האדמה בעת הבריאה ולא יספיק מאמרו ית' באו' תדשא הארץ כו' ויתר קשה באו' ואדם אין לעבוד את האדמה וכי מאמרו יתב' צריך עבוד' האדמה לבא אל הפועל. ועוד שא"כ לא היה הדשא עשב מזריע זרע ועץ עושה פרי בעולם. עד שעבד אדם את האדמה והלא כמו זר נחשב. ומה גם שבכל כללות הארץ שיצא דשא הוצרך לחרוש והוא כל העולם:

2והנה על ענין צורך המטר. היה אפשר לומר כמ"ש במדרש פרקי ר"א (פרק ה') כי מימי המטר היורדים למטה הם מים זכרים. כמימי זרע היורה כחץ. ומים שמתחת לארץ הם מים נקבות. ואין העליונים יורדים טפח. שאין תהום עולה טפחיים ומתחברים. וע"י כן הארץ הולידה והצמחה והוציאה תולדות. וע"כ עמדו בשלישי על פתח הקרקע ולא הוציאה תולדותיה. עד ימטר על הארץ ויבא מכח זכר ונקבה. ולשירדו המים למטה תוך הארץ הקשה להתחבר עם מים התחתונים היה צריך עבודת האדמה:

3אך עדיין הקושי האחרון בלתי מתיישב יפה:

4לכן הנכון הוא בשתי הנחות נלמדות מתוך דברי רז"ל. והוא א' כי הנה אמרו כי אדם היה חלתו של עולם. והיה הענין כי כאשר אין העיסה ניתרת ליאכל עד הסיר חלתה ממנה קדש לה' כן לא יתהנה דבר מהעולם עד הפריש מכל חלקיו קדש קצת לה' וזה מיסוד העפר מן המיטב ממקום כפרתו אשר נגד שער השמים וכן בכל יסוד מהארבעה. ועוד הנחה שנית הלא היא כי לא היה אפשר לעשות את האדם שהוא הפרשת חלה עד ימטיר על הארץ. והוא אומרם ז"ל (ב"ר פי"ד) כאשה המקשקשת עיסתה במים ומפרשת חלה. כן הקב"ה עד המטיר על הארץ ונטל מעפר עם המים לא בראו. והענין יהיה כי כאשר בקמח ממתינים עד היות ראוי הקמח ליהנות ממנו. שהוא אחר היות בו מים כן עד היות העפר ראוי ליהנות ממנו שהוא אחר המטר. לא הפריש החלה לשיותר ליהנות ע"י החלה. והענין כי כאשר ע"י זכות החלה מתברכת העיסה באכול אותה הכהן העובד את ה'. כן ע"י הברא אדם לעבוד את ה'. הארץ מתברכת ונותנת כחה. וע"כ יקרא האדם עובד את האדמה. שע"י מצותיו. האדמה מתעבדת ומתברכת וזה ענין הכ' וכל שיח השדה עדיין לא היה בארץ כו' כי לא יצאו מפתח הקרקע חוצה. והטעם הוא כי לא המטיר כו' ושמא תאמר ומה בכך הלא אין מעצור לה' להוציא דשא מארץ בלי מטר. הלא הוא כי ע"י מה שלא המטיר ע"כ. ואדם אין שהוא חלת הארץ. כי צריך אל המים כאשה המקשקשת עיסתה במים. ומה צורך אל האדם הלא הוא לעבוד את האדמה ע"י זכותו שעתיד לעשות כאומר למטה לעבדה ואז"ל אלו מצות עשה. וא"כ איך יהנה העולם ותוציא הארץ צמחה עד הפריש חלתה המברכת אותה. ע"כ שיח טרם יהיה בארץ לבל יצא דבר עד הפריש מה שישלח בה ברכה קדש לה'. וע"כ ואד יעלה כו' והשקה. וע"י היות מים בעפר אז וייצר כו' את האדם עפר מן האדמה: