תורת משה - אלשיך, בראשית ב:ח

1ויטע ה' אלהים כו'. הנה באו' מקדם שפירשו מקדם לאדם. ותהיה הכונה שהקדי' הוא ית' שכרו לבריאתו. וי"א שהוא מקדם לעולם. שהיא מז' דברים שקדמו לבריאת עולם. וצריך לתת טעם למה הודיע אלהים אותנו זה בתורה. מה שלא עשה כן בששה הנותרים. ועוד או' אשר יצר מיותר. ועוד למה הכניסו בג"ע המיוח' לתשלום שכר טרם יעשה מצות:

2אך אחרי אומרו גדר האדם בפסוק הקודם כי טרם נפיחת הנשמה היה האדם לנפש חיוניות שהיה חומרו זך מאד. כי נזדכך עפרו ע"י כפיו ית' אשר נעשה בהם. כאומרו וייצר כו' כי נעשה חומרו צורה. במה שה' אלהים עשאו. עם היותו מעפר מן האדמה. בא ופי' ואמר תדע כי כן הוא. כי הלא ויטע ה' אלהים בעצמו ית' בשני שמותיו אלה. ועוד שנית והיא גן בעדן שבמקום עידון ואיכות רוחני היה. והיא גן אשר דרך הגן שאילניתיו משובח איכותם. מאיכות המקום שנטועים בו. ועוד שלישית שהיה מקדם לבריאתו של עולם שכל הדברים שקדמו לעולם. איכותם זך מהעולם כמו תורה וכסא הכבוד. ועם כל זה וישם שם את האדם בגוף ונפש. ואיך אשר מעפר יסודו יהי' לו מבוא. לבוא בו. אך הוא אשר יצר כלומר למה שהוא ית' יצר אותו בעצמו יציר כפיו. נקנה בו קדושה ורוחניות עצום מאד. עד גדר שבקשו מלאכי השרת לומר לפניו קדוש:

3ואשר העמידו בג"ע טרם עשות שום מצוה. הלא היא כי רצה הוא יתב' לעוררנו בעיקר גדול. הלא הוא לבל יעלה על לב איש שוגה לחשוב בלבו. כי העובד את ה' ומקבל שכר. ידמה לעובד את המלך ונותן לו שכר. כי הנה המשרת את המלך אין איכותו משתנה מאשר הי' טרם ישרתהו. וגם השכר ההוא אינו דבק במקבל. כי אם שרצן מלך לתתו לו חלף עבודתו. אך העובד את ה' לא כן הוא. כ"א שבכל עבודה ועבודה אשר יעבוד. הוא הולך ומתעלה איכותו וגם חומרו קונה קדושה. כי ע"כ המצות כמספר אבריו. והוא אומרנו אשר קדשנו במצותיו. שעל ידי המצות אנו מתקדשים. ונמשך מזה כי בהתקדשו. ובלתי המצא בו דבר טומאה החוצץ בינו לשורש נפשו בטבע תדבק נפשו בשורשה אשר היא בג"ע. כי אצ"ל העושה מצות עשה. כ"א גם אשר לא עבד את ה'. רק במה שנשמר מעבירה אשר לא הוטמא דבק בה' הוא. נמצא כי שכר הצדיק דבק בנפשו. כי כל מה שהולך ופועל צדק הוא הולך ונדבק בה' והוא שכרו. וזה מאמרם ז"ל (ב"ר פ"ט) באומרם זכה הרי ג"ע לא זכה הרי גיהנם. ולא אמר נותנין לו כ"א הרי ג"ע כלומר מאליו. וההק' בהפכו:

4עוד טעם שני. והוא ללמד לאדם דעת בל יעלה על רוחו שיעצרנו הגשם והחומר לאדם מלהשיג האושר. כ"א שאין צריך לומר הנפש הרוחניות שלא תפסיד בחברת חומר הצדיק. כ"א גם החומר קונה אושר בחברת הנפש. ועד ממהר לשני העקרים האלה. אדם הראשון. כי בהיותו משולל חטא. היתה נפשו דבקה בשרשה ודבקה בג"ע ולא יעצרנה הגשם. כ"א בגוף ונפש נתנו ה' בג"ע טרם יעשה מצות. למה שהיתה טהורה בלי הפסק טומאה. כי נפשו קשור' בשרשה אשר בג"ע:

5עוד מעין זה. למען נדע מעתה תכלית העתיד שבהזדכך החומר בכור הארץ. ונזכה ונחיה בגוף ונפש. נהיה דבקים בה' כאדם קודם שחטא ויותר. וכמאמר אליהו שהקב"ה עושה להם כנפים כו' שהוא כאותן ששש כנפים לא'. שיהיו כמלאכי השרת בגוף ונפש. כי לא יהיה הגוף כאדם שנלוש בעפר ומים של אד שעלה מן הארץ כי אם בשל אורות עליונים: