תורת משה - אלשיך, בראשית כד:לג

1ויושם וגו' . הנה ראוי לשים לב. (א) על מה זה נמנע לאכול עד דבר דבריו. (ב) למה תחת דבריו היו עבד אברהם אנכי. (ג) מה צורך הודעה מה שה' ברך את אדוניו מאד. ושנתן לו צאן ובקר וגו'. (ד) אומרו שנולד יצחק אחרי זקנתה מה יתן ומה יוסיף למו הולדו אחרי זקנתה אי בבחורתה וגם למה לא כלל גם את אברהם לאמר אחרי זקנתם וגם למה הודיעם שנתן לו את כל אשר לו. (ה) אומרו וישביעני אדוני לאמר כי מלבד שאין צורך בהודעת השבועה. גם אומרו לאמר לא יצדק כי אינו לאמר לאחרים. (ו) אומרו אם לא וגו' למה שינה כי אברהם אמר כ"א אל ארצי וגו' והוא אמר אם לא וגו'. (ז) אומרו ה' אשר התהלכתי וגו' שהם דברים אשר לא כן דבר אברהם כ"א אשר לקחני וגו'. וגם אברהם אמר ישלח מלאכו לפניך והוא אמר אתך. (ח) אומרו אז תנקה וגו' שלא נאמר לו כן. (ט) אומרו אם ישך נא מצליח דרכי וגו' כי אין זה לא שאלתו כלל וכן בכל ספור אמרי הנסיון אין דבר שלא יהיה משונה הנסיון והלשון מהנזכר למעלה במקום נערה עלמה במקום הגמיאני השקיני במקום ותרד העינה ותמלא הוא או' ותשאב ובמקום ותשאב לכל גמליו הוא או' וגם הגמלים השקתה ושם נתן הנזם טרם ישאל בת מי את ופה הוא אומר ואשאל וגו' ואשים הנזם וגו'. (י) למה הודיעם שהשתחוה לה' ומה שבירך וגו' מה שלא זכר למעלה רק מציאות הקידה וההשתחויה. (יא) אומרו תשב הנערה אתנו ימים או עשור וכו' איך חזרו ממאמרם למעלה הנה רבקה לפניך קח ולך ומה הוסיף הוא אח"כ באומרו אל תאחרו אותי וגו' על מה שאמר תחלה. (יב) אומר נקרא לנערה וגו' כי מהראוי יאמר נשאל לנערה ולא את פיה. וגם אומר נקרא לנערה הוא מיותר כי בכלל או' נשאל לנערה היתה הקריאה:

2אמנם הנה טרם יענה אליעזר בא להסיר מלבם פן יחשבו כי הנזם והצמידים פיזר נתן על השקאתה אותו ואת גמליו או על המלון והאכילה כי על כן בתת לה הנזם והצמידים אמר לה היש בית אביך מקום לנו ללון באופן שאם ימאנו בזווג יפסיד חפציו על כן הקדים ואמר לא אוכל עד אם דברתי דברי וגו'. למען הודיעם כי לא על הלחם אשר הוא אוכל פיזר נתן רק (עיין בת"י) סבלונות הזווג נתן לה:

3עוד יתכן במאמרם ז"ל כי חמדו להם את כבוד עשרו ויתנו בברותו ראש ליורשו והמלאך אשר אתו היפך הקערות ואשר בה הסם שם לפני בתואל ועל כן אחרי אכלם לא נזכר כי אם אחיה ואמה וזה יורה ג"כ אומרו ויושם ולא נאמר ויתן כאומרו ויתן תבן וגו'. וגם אומרו לפניו לאכול לומר לפניו הושם לאכול. אך לזולתו הושם לבלתי אכול כי אם להמית והוא בתואל:

4ובזה נבא אל הענין והוא כי יתכן כי למה שהמלאך היה בא עמו כמאמר אדוניו ישלח מלאכו לפניך. ומה גם למאמר רז"ל (ב"ר פ' נ"ט) כי שני מלאכים הלכו אתו א' ללוותו וא' להוציא את רבקה ועל כן לא יבצר ממנו ידיעת מעשה מלאכו אשר אתו ע"ד מאמרם ז"ל בהגר שהכירה במלאך ה' בדרך כי היתה למודה לראות בבית אברהם. ומה גם עתה אליעזר שהיה זקן ביתו חכם גדול וחסיד שידע בלי ספק את מעשה המלאך בהפכו הקערות על כן אמר בלבו הנה עתה יאכל בתואל וימות. ואיך אדבר על נשואי בתו והלא יענו לי לאמר כלך מדברותיך מנשואין ושמחה כי עת רעה היא כי מת אבי הכלה וכל ביתו בתאניה ואניה עד יארכו הימים באופן לא יהיה מצליח דרכו על כן התחכם יותר וטרם אכול ושתו בעוד בתואל חי דבר דבריו שיודה בתואל גם הוא בזווג לבל יהיה פתחון פה ללבן אחרי מות אביו למאן ואדרבה יהו כמצווים לקיים דברי המת. וז"א אחרי יודעו מה שהושם לפניו לאכול לא אוכל עד אם דברתי דברי שהוא פן באוכלם ימות בתואל ותקולקל כונתו כמדובר: