תורת משה - אלשיך, בראשית כח:יג

1והנה ה' נצב כו'. הנה לבא אל הענין הכתובים הבאים נשים לב. אל אומרו אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק כי אומרו אביך היה ראוי ביצחק ולא באברם ולמה נהפך הדבר. ועוד איך נמשך מזה אומרו הארץ אשר אתה שוכב כו'. ועוד כי הארץ אשר הוא שוכב בה הוא ארבע אמות. ועוד אומרו והיה זרעך כעפר הארץ למה הניח ברכות החול או הככבים ואמר בעפר וגם מהיחס ברכה זו פה וכן ברכת ונברכו כו'. ועוד אומרו והנה אנכי עמך אם היה ה' נצב עליו ודאי שהוא ית' עמו. ועוד כי בכלל אומרו לא אעזבך כו'. הוא הכל ולשתוק מתחלת הפסוק:

2אמנם הנה אחרי הודיע אלהים אותו כי רב גדרו. כי כל השלשה עולמות תחת ממשלתו והוא למעלה מכלם. כי מלאכי השרת עלו בזכותו. כמ"ש ז"ל (ב"ר פ' נ') שמלאכי' שנדחו ממחיצתן עלו בזכותו כמפורש למעלה וא"כ היה מקום יאמר יעקב למה גרעתי מאבותי כי הלא את אברהם הוצאת בעצמך מאור כשדים לתת לו הארץ הזאת והיה בח"ל וצוית עליו לבא אל הארץ ואמרת לו לך לך מארצך כו'. ולאבי יצחק לא הנחתו לצאת ואמרת לו גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך. ולמה אני בורח ויוצא כנדח ממנה ועוד כי אמרת ליצחק גור בארץ הזאת ואהיה עמך נראה כי לא יהיה לו כן בח"ל כי אם יהיה תחת שר השורר במקום שהיה שם. וא"כ איפה מדוע אהיה משולל מהיותך עמי. ועוד כי גם לו אמרת גור בארץ כו' ואברכך שהוא כי השפע והברכה תהיה לו על ידך ולא ע"י שר כדר בח"ל וא"כ איפה למה אני אוכל ע"י שר ולא על ידך כאשר בארץ הלזו לכן אמר לו הוא ית' אני ה' אלהי אברהם שהוצאתיו מאור כשדים ואמרתי לו לך לך מארצך כו'. ולא גרעת ממנו כי אדרבה מה שאני אלהיו שהוצאתיו מאור כשדים להביאו לארץ שהוא ליקרא אלהיו משא"כ לדר בכשדי' שהוא כמי שאין לו אלוה. ולא מת באור כשדים היה זה לו להיותו אביך כמ"ש ז"ל (נדרים ד' ל"א) כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק והוא מאמרם ז"ל לא ניצול אברהם מכבשן האש אלא בזכותו של יעקב משל למי שיצא דינו לפני השלטון ליהרג וצפה המלך שעתיד להוליד בת שנשאת למלך כו'. הנה להיותו אביו של יעקב ניצול וגם ואלהי יצחק שאמרתי לו גור בארץ הזאת להיותו אלהיו. הפך הדר בכשדים שהוא כמו שאין לו אלוה. ואני שעשיתי עמהם כל זה הוא מניחך ללכת ולא שנותי חלילה. והטעם הוא כי הארץ שאתה שוכב עליה לך אתננה והוא כי לך כל הארץ וחוצה לארץ כולה. כי הכל שלך בסוף ויקדש כל העולם על ידך שהוא כי כל העולם כלול בד' אמות הארץ אשר אתה שוכב עליה:

3והוא בשום לב אל שני מאמרי רז"ל הנראים כסותרים זה את זה א' אומר' אדם ממקום כפרתו נברא כו' ולעומת זה אמרו צבר הקב"ה מכל העולם עפר וברא בו את האדם. שאם נולד אדם במקום אחד ומת במקום אחר שתקלוט אותו הארץ. וקשה שא"כ איך הוא ממקום כפרתו אך הנה הכל דבר א' והוא כמשז"ל במדרש כי שלמה זרע פלפלין בא"י וכל הדברים הבלתי נמצאים. רק אחד הנה ואחד הנה במקומות ידועים לכל א' מהם בקצות הארץ וארז"ל שהיה בקי במקומו' המיוחדים בארץ לכל דבר ודבר. והוא כי גם שהארץ גדולה וכדוריית הנה הנקודה שכנגד שער השמים הוא מקום המזבח. שם נכללו כל הבחינות כל טבעי הארץ ומנקודה האמצעית ההוא יתפרדו רצועות כל בחינ' מכלן עד קצות כל הארץ סביב אלא שלפי התרחקות הארץ מנקודה של סוף סביבותי'. כן יהיו הרצועות הולכות ומתרחבות. באופן כי הרצועה שטבעה להוציא פלפלין והיא בקצה הארץ רוחב מהלך ז' ימים יהיה בתחום סביבות א"י מהלך שתים או שלש שעות. ועד"ז הולכה וצרה עד הנקודה האמצעית. וההקש בזה בכל יתר טבעי חלקי הארץ וזאת היתה חכמת שלמה שהיה מכיר בא"י כל רצועה ורצועה מכל מין עם היותן דקות. וזורע הראוי לכל א' מהנה:

4כלל הדברים כי המקום המזבח הוא מקום כולל כל העולם כי שם ראשי כל בחינות חלקי העולם. כי שם העיקר ומשם יפרדו ובזה מאמרם ז"ל כי אדם ממקום כפרתו נברא. ומאמרם שהיה עפרו מכל העולם צדקו יחדו כי שם הכל וזה ג"כ מאמר הכתוב פה הארץ אשר אתה שוכב עליה. שהוא מקום המזבח כמשז"ל בפר"א (פרק ל"ה) לך אתננה כי זה כל העולם והוא נתינת טעם אל צאתו ח"ל כי הכל שלו. וכך הוא אצלו ח"ל כארץ באופן כי גם שם אהיה עמך. ועוד כי הנה והיה זרעך כעפר הארץ. והוא כי הנה ארז"ל על פסוק עד לא עשה ארץ וחוצות. כי תחלה לא ברא הוא ית' כי אם א"י בלבד ואח"כ נתפשטה עוד כל אפסי ארץ. וזהו עשה ארץ וחוצות כן יהיה זרעך פעם היותם קדושים מתדמים אל קדושת הארץ. יתפשטו עד כל העולם כי ופרצת ימה וקדמה כו' כי זה כל העולם נחלה בלא מצרים. לכן רצה הקב"ה ילך ח"ל שיהיו בניו הנולדים שם להחזיק מעתה בכל:

5ועוד טעם ג' והוא ונברכו בך כו'. לכן להשפיע בהם ברכה וקיום טוב לך לצאת ח"ל. ומאשר אמרתי ליצחק גור בארץ הזאת ואהיה עמך שמורה שבח"ל לא אהיה עמו. אל תירא כי והנה אנכי עמך כו'. וגם מה שתירא שאמרתי לו ואברכך. שמורה כי בהיותו בארץ יברכהו ע"י עצמו. ובח"ל ע"י שר גם מזה אל תירא כי לא אעזבך כו' או יאמר אנכי אלהי אברהם כו'. והוא כי הלא יתחמץ לבב יעקב (א) באומרו הלא אם יש לי זכות אבות אברהם ויצחק שג"כ לעשו אחי. (ב) ועוד לו עודף שהוא דר בארץ ואני בח"ל ואולי יירשנה. (ג) כי הוא מוליד בארץ ואני אוליד בח"ל ואינו דומה הנולד תוך הקדושה לנולד במקום הטומא'. (ד) ישראל הדר בח"ל כו' ואיך אילך ממקום ישולל שם אלהות ית' מעלי. (ה) כי הלא כל זה הוא בהנחת הנצלי מעשו אך גדולה על כלן פן ירדוף עשו אחריו ויכנו נפש והוא בעל בחירה ולא יבצר ממנו כל אשר יזום לעשות ומה יהיה חלומו אשר ראה מכל הטוב. על כן בא הוא ית' ויאמר על הא' אשר חשבת כי גם לעשו זכות אבות כמוך אל יעלה כן על רוחך. כי הלא אנכי אלהי אברהם אביך כלומר לא לעשו יקרא אברהם כי אם לך והוא מאמר ז"ל (נדרים דף ל"א) כי ביצחק יקרא לך כו' ולא כל יצחק כ"א ביעקב ועל הב' אמר הארץ אשר אתה שוכב וכו' והוא מה שכתבנו למעלה כי הארץ ההיא הוא מקום המזבח כולל כל העולם כמדובר בקדם. ועל הג' אמר והיה זרעך כעפר הארץ. שהוא כי גם שנולדים בח"ל גם גופם יהיה קדוש ולא ידמו לעפר ח"ל רק כעפר הארץ היא א"י והוא שהל"ל כעפר בנקודת הכ"ף בשב"א ולא בפת"ח. שהוא כעפר הארץ הקדוש הידוע ההוא של א"י. ושמא תאמר הלא טוב טוב היה בנים יולדו בא"י לז"א ופרצת כו' ונברכו כו' כמפורש בקודם. ועל הד' אמר והנה אנכי עמך ואמר לשון והנה כו' עמך לומר ראה איך דבקותי בך כי הלא אנכי שהורדתי מלאכי' עולי' ויורדי'. למה לא הנחתיך בשמירת' בפקוד אליהם עליך כ"א אני בעצמי נצב עליך לשומרך. כאומרו והנה ה' נצב עליו אך בזה הוראתי כי אפי' אלה שהם שרפי קודש מלאכי המרכבה ולא כשרים החצונים שרי ח"ל. איני חפץ ישמרוך כי אם אני בעצמי וגם בכל אשר תלך שהוא בכשדים לא תהיה כמי שאין לו אלוה כי הלא לא תהיה משולל ממני. כי לא אניחך תחת השר שבמקומות ההם:

6או שיעור הכתוב הלא אתה ירא פן בצאתך מא"י לא אהיה עמך כי הדר בח"ל הוא תחת צל השרים דע לך כי נהפוך הוא. כי הלא יותר אתה מוכן להיותי שורה עליך מהארץ עצמה שתחשוב לזכות על ידה. והוא כי מקום המקדש או א"י אין הקב"ה עמה בארץ ממש. כי האמנם ישב אלהים על הארץ אך הוא התפשטות שפע קדושת שכינה שהמרכבה העליונה שורה עליה. והשכינ' על המרכבה כענין (תהלי' מ"ה) רכב אלהים רבותים כו' ה' בם. שהוא בם ולא בהר סיני עצמו ועם כל זה לא נאמר הקדש בסיני שאינו כבודו ית' רק סיני בקדש כענין הנה מקום אתי. אך האבות הן הם המרכבה ששורה עליהם השכינה כי היכל ה' המה. וזה מאמרו ית' אליו איך תחפוץ תבא בך אלהותי על יד א"י הלא אתה גדול ממנה כי אני איני עמה. רק על המרכבה של המלאכים שעליה. אך אתה הנה אנכי ממש מרכבה אל השכינה. ואם כן בכל מקום אשר תהיה לא אסלק ממך. ועל הה' אמר ושמרתיך כו' ולא תאמר הלא עשו בעל בחירה ואין מידו מציל, אל תחוש כי הלא לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך שאתן לזרעך נחלה בלא מצרים ואם ישלוט בך כעת נמצא הכל מתבטל. והנה כל תכלית בריאת העולם הוא על זה. ואיך אניח שיאבד הכל בבחירת עשו וידוע כי אין בחירת רשע מועלת רק נגד יחיד אך לא נגד רבים וכ"ש נגד כל כללות ישראל וכל העולם. וזהו כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר וכו':