תורת משה - אלשיך, בראשית כח:יא

1וישכב במקום ההוא ויתן מראשותיו מאבני מזבח עקידת יצחק. כמאמרם ז"ל בפר"א (פ' ל"ה) למען יכיר כי המקום משועבד תחתיו כי הוא התקיימו. ובזה מצאנו טוב טעם אלהיותו שם בבלי דעת שלא היה כי אם בלוז. והוא שאלו ידע לא שכב שם על קדושת המקום וזה מאמר הכתוב ויפגע במקום שע"י היותו כך שהיה בלוז ונעקר הר המוריה ובא שם לא ידע כי המקום אשר הוא שוכב עליה אדמת קדש היה רק לוז על כן וילן שם. ושמא תאמר אם חשב שהיה בלוז למה לא החזיק צדיק דרכו עד הר המוריה להתפלל שם כתאותו. על כן אמר כי בא השמש שלא בעונתו וע"י כן בחשבו כי בלוז היה. נמשך כי ויקח מאבני המקום של המזבח וישם מראשותיו שנשתמש מהן. וגם כי וישכב במקום ההוא כרצונו ית' מהטעם הנזכר. משא"כ אילו ידע קדושת המקום. כמאמר רש"י ז"ל על אומרו ואנכי לא ידעתי. שאלו ידעתי לא ישנתי כאן:

2והנה אין ספק כי הלא גם בעיני יעקב יפלא. על מה זה המשילו ית' במעשה ידיו וכל שת תחת רגליו על כן הורהו מראה הסולם ויחלום וכו' למען הודיעו כי גם כי כל צדיק מקיים כל העולמות הוא עולה על גביהן. כי הלא למה שהעולם השפל חומרי הוא הוה ונפסד. ואיזה הדרך יהא מבא לבא בו שפע מסבת הסבות אל חומר עכור. ואיזה חבל ישלשלהו מן העולם העליון עד השפל ומי יקשרם להיות מקבלים דין מן דין מלמעלה למטה ומי יתן בהם רוח להחיותם גם את השפל גם את עולם הגלגלים כי גם הוא גשמי כאחיו אם לא ע"י שפע רוחני היורד מאתו ית' מהעולם העליון לכן הוא יתברך מאז בחכמה יסד ארץ. על מכונות גשמות קדושות אשר ברא. אשר כח בהן לתקן עולם ולקיימו קיום עצמיי בל ימוט ויחלק מאז הנשמות הראויות בכל דור ודור מפני תקון העולם להקימו ולקיימו בצדיקים שבכל דור ודור אשר הם באמת יסוד עולם גם ראה והתקין את האדם עולם קטן הכולל כל הד' עולמות מן השפל אל העליון והוא כי הלא החומר יכולל הד' יסודות כנודע הכוללים. כל העולם השפל עד עולם הגלגולים והחלק הב' הוא הנפש החיונית הנותנת חיות ותנועה בחומר הלא היא מאיכות עולם הגלגלים וחיותם להתמיד תנועתם והחלק הג' הוא הרוח מעין עולם המלאכים כד"א (תלים ק"ד) עושה מלאכיו רוחות. והחלק הד' היא הנשמה אשר מלמעלה מעולם העליון וד' חלקים האלה אשר באדם. הנה לכל אחד יש שורש מוצאו מתייחס אליו במקומו. וע"י כן בקיימו תורה ומצות אשר יעשה בד' חלקיו אלה הלא יעורר ויקדש שרשיו כלם ע"י קדושת המצות. ויתאחדו ע"י קיימו התורה והמצוה באחדות ד' חלקיו יקשר העולמות וע"י כן ישלשל מלמעלה השפע עד למטה לארץ נמצא ע"י כן מקיים העולם כמדובר:

3והן זאת כונת הכתובים אשר הראה הוא ית' את יעקב ואף גם הורהו אשר גדלה מעלתו. על כל איש צדיק תמים אשר למטה מגדרו בשלמות ד' חלקיו והוא לומר לו הנה כל האדם יכלו לכל הד' עולמות כסדרן אשר סדרנום. ואתה עלית על כלם כי אתה סולם מוצב ארצה מפאת החומר. וראשך הוא הנפש הדבק אל החומר בצד מה גם בקבר כנודע אינו כשאר בני אדם שמגיע עד הגלגלים רק השמימה הם השמים העליונים בעולם המלאכים כי יורה אומרו השמימה בה"א בסוף תיבה ובראשה לעומת מה שארז"ל בלשאולה באמבטי התחתונה של שאולה. על היות ה"א בסוף תיבה ולמ"ד בראשה. ועל החלק הג' הוא הרוח אשר דרכו להיות מעולם המלאכים. זה הוא למעלה מהם שהם עולים ממחיצתם ויורדים בו עד מחיצתו כי מלמעלה מהם הוא ועל החלק הד' אמר והנה ה' נצב עליו כי אין שורש נשמתו מתחת כנפי השכינה. רק מאיכות עליון המתייחס אל השם הגדול. כי אותו השם הוא לבדו אשר עליו וזה והנה ה' נצב עליו וכל זה למען הודיע כי לא על חנם המשילו במעשה ידיו. ואת כל חלקי העולמות קרבה לעבודתו כמדובר כי הלא הוא מקיימם וזכותו בראם. כמאמר רז"ל שאמר הקב"ה עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך יעקב יצרך כאשר ביארנו בסמוך כי למה שאין דרך רז"ל לחלק עולם השפל ועולם הגלגלים לשנים. כמפורסם לבקיאים בנועם מליהם כחכמי דורות האחרונים למה כי הכל גשמיות לכן המה כוללי העולמות לשנים הגשמים אחד והרוחני הוא השני ועל שניהם אמר זה פעמים עולמי עולמי מי בראך ועל הא' אמר יעקב בראך ועל העליון אמר יעקב יצרך:

4או על דרך זה יותר בפשיטות על העה"ז הכולל שלשתם כאשר נכללו בחדוש העולם כא' ועל העה"ב על הדרך הנזכר. כלל הדברים כי זכותו ברא העולמות והוא מקיימם וידו בכל משלה והמה יהיו שומרי משמרתו ועובדי עבדתו:

5עוד יתכן כי משל הסולם אינו על עצמו. רק על המקום של בית המקדש אשר הוא שוכב עליו והוא כי למה שהיוצא מא"י לח"ל נכנס תחת כחות חיצונים ומושפעים על יד השר השורר על הגוי והממלכה אשר הוא גר שם ועל כן בחר הסתופף בבית ה' בהר המוריה. כי שם בית אלהים לבקש על נפשו איכה תרעה ע"י שר. ע"כ הורה לו הוא ית' כי אדרבה חשוב הוא בעיניו ית' יותר מן המקום כי הלא המקום הוא ההולך לקראתו להקביל פניו ואדרבה קדושתו גדולה ממנו למען ידע כי כאשר אין שכינה זזה מהר המוריה מק"ו ידון שלא תזוז ממנו גם כי יצא לח"ל כי בכל מקום אשר ימצא שם יהי אלהיו עמו כמאמרו ית' אליו בפירוש באומרו הנה אנכי עמך כו'. ועל המקדש העתיד לבנות שם הוא שראה והנה סולם מוצב ארצה והוא כי כאשר הסולם מחבר המקום הגבוה עם הנמוך. כן המקדש הוא כסולם שעם היותו מוצב ארצה. הנה ראשו ואיכותו מגיע השמימה ומחבר העולמות ולא עוד אלא שמלאכי אלהים עולים ויורדים בו. כי בהיות הקב"ה למטה השכינה שוכנת בארץ. ועי"כ מלאכי אלהים דירתם פה באופן שכשיצטרכו לעלות למעלה לאיזה שליחות עולים תחלה ואח"כ יורדים למטה כי שם ביתם כי מלאכי אלהים המה והראהו כי עם הגדולה הזאת אשר למקדש גדולה מעלתו של יעקב כי והנה ה' נצב עליו. והוא כי המקדש אין מתייחס בו רק השכינה הוא שם אלהים הנזכר אך ביעקב והנה ה' כי השם הגדול והנורא ההוא הוא נצב עליו. ולא לעתיד כאשר במקום ההוא רק והנה כלומר בעת הנזכר יתב' נצב על יעקב. וכל זה להורות לו אשר הקדמנו כי גדולה מעלת הצדיק ומה גם כמוהו לפניו. ולכן לא יפלא בעיניו יעשה עמו יותר מעל כל עולמו. כי הוא המקיימו ומייסדו. וכל העולם לא נברא רק לתשמישו: