תורת משה - אלשיך, בראשית לה:ט
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 35:9
Open in the reader →1ויקרא כו'. לבא אל הכוונה נשית לב אל אומרו למעלה ויעל מעליו אלהים מה צורך הודעת עלותו יתברך. וגם שהיה במקום אשר דבר אתו. ולא עד אלא שמזכיר המקום אשר דבר אתו זה שלש רגלים. ויעל כו' במקום אשר דבר אתו. ויצב וכו' במקום אשר דבר אתו וכו'. קרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו כו'. אך הוא כי כאשר נראה אליו ה' ומה גם בהיותו עצב. היה אפשר יעלה על לב יעקב כי הכנת המקום עשה לו את הכבוד ההוא עם שלא היה במקום המזבח ההוא עצמו שבראשונה. על כן מה עשה הוא יתברך הורה לו כי להפוך הוא. כי אדרבה באמצעותו לדבר אתו שרתה שם שכינה. כי לא היה זה המקום הא' הוא הר המוריה. והראיה כי אחר דברו אתו נסתלקה שכינה מן המקום ההוא. וזה ויעל מעליו אלהים במקום כו' כי יורה שלא שרתה שכינה שם רק מה שהיה מדבר אתו. כי הוא המשרה שכינה במקום ולא שהמקום גרם לו השראת בו שכינה עד גדר הראה אליו ה'. ע"כ בראותו כך. אמר א"כ איפה אחר שזכה זה המקום שתשרה בו שכינה למעני. לא טוב הדבר תהיה לו טובה עוברת. כ"א תשרה שם לעולם על כן ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו. כדי שיצטרף מעשה המצבה בזכות מה ששם דבר אתו. לשתשרה שם שכינה לעד. ויהי כן כי ויקרא יעקב את שם המקום אשר אתו. אשר היא מקום שויעל ממנו שם אלהים קראו בית אל כלומר בית קבוע לאל יתב'. נמצא כי ג' מקומות נתייחדו לקביעות שכינה (א) הגדול שבכולם הוא הר המוריה שקרא לו יעקב בית אל. כשנעתק ההר ובא לכבודו לוזה. עם שעל שם זה גם כל העיר נקרא כך (ב) מקום המזבח אשר בנה בבואו ללוז. הוא המקום אשר סבל עליו את הר המוריה כשנעתק ובא שמה. וקראו האל בית אל. (ג) המקום אשר דבר אתו כשנראה אליו שם ונסתלקה שכינה משם ובנה מצבה וקראה יעקב בית אל להיותו שם שכינה תמיד. ונחזור אל פסוקים שבאמצע הענין: