תורת משה - אלשיך, בראשית מא:י

1פרעה קצף כו'. ראוי לשים לב כי באומרו קצף על עבדיו היה לו לומר ויתן אותנו במשמר ולא יזכיר את עצמו לבדו תחלה וחוזר ואומר אותו פעם שנית ועוד אומרו ושם אתנו כו' למה יפרט כל כך סימנים וכן אומרו אתנו. אך הנה הוא היה נכוה בשתי אישות אומר בלבו אוי לי אם אומר שהוא בקי פותר חלומות שיש שתים רעות. (א) שתגדל אשמתי אם ימצא בקי על שאיחרתי עד כה ומה גם לרז"ל (ב"ר פ' פ"ט) שאמרו שלא הגיד עד שראה נפשו יצאה. (ב) אולי לא ימצא בקי לפתור ואמצא בדאי ואוי לי אם לא אומר שהוא בקי פן עם כל זה יובא לפני המלך וימצא בקי על כן אעשה עצמי כמסתפק ומראה פנים לכאן ולכאן והתחיל ואמר פרעה קצף וכו' לומר הנה יש פנים לומר שהוא פותר חלומות בקי כי הלא אין לומר כי דרך השערה אמר כי ידע שהמלך יותר כועס על שר האופים מעל שר המשקים ועל כן לזה פתר תליה ולזה הצלה כי נהפוך הוא כי הלא פרעה קצף על עבדיו כאחד ויותר הורה כעסו עלי מעל שר האופים כי הלא ויתן אותי לבדי במשמ' תחלה והמשמ' היה עלי יותר מעל שר האופים וזהו במשמ' אותי ואת שר האופים וכן על השערת זמן החלום אין לומר ששיער או שפט לפי הזמן כי הנה ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא באופן שיורה היות בו חכמה. וא"ת א"כ למה לא הזכרתי עד כה לז"א הנה יש בחינה אחרת שאפשר כי לא מחכמה צדק בפתרון כי הלא איש כפתרון חלומו חלמנו כי כמעט כל איש ממנו חלם פתרונו. כי זה ראה נותן את הכוס על כף פרעה וזה ראה העוף אוכל מעל ראשו: ואפשר שעל פי הדברים פתר בפשיטות ועוד סברא שלא מחכמה פתר כי אם מקרה הוא היה לו כי הלא להיות מפשר חלמין לא יבצר לאחד מד' בחינות. (א) להיותו חכם גדול. וברוב חכמתו כיון אל אמיתת כוונת החלום בהשערת חכמה או על ידי כישוף. (ג) על ידי נבואה אלהית. (ד) על ידי אצטגנינות שישקיף וירא מולד כל אחד וכל אשר נגזר עליו אמר הנה מכל אלה לא נייחס אליו אחת מהן כי על חכמה גדולה לא יתכן כי הלא ושם אתנו נער ואין חכמה גדולה נמצאת בנער לפחות עד ארבעי' שנה. וגם לא מפאת כישוף כי הלא הוא עברי שאין כישוף ביניהם כמצרים וגם לא נביא הוא כי הלא אין שם מקום התבודדות אל השגה זו כי הוא עבד לשר הטבחים מקום משולל מדרך התבודדות וגם לא באצטגנינות כי הלא אם כן היה חוקר ודורש תחלה. לדעת מולד כל אחד ממנו ולעיין על משפט כוכב מולדתו ויפתר אח"כ אך זה לא עשה כי אם ונספר לו ומיד ויפתר לנו:

2ועל פי דרכו הסתיר דבר ושקר ענה כי הלא יוסף אמר אליהם לאל"ים פתרונים ספרו נא לי. ולולא הוא בקי אומן לא שאל שיספרו ובזה יכול המלך לאמר לו איך ספרא לו חלומך אם לא שידעת כי פותר חלומות הוא. ושאל ממך תספר לו כי בקי היא וא"כ חטאת אל המלך לזה שינה ואמר ושם אתנו כו' כלומר מעצמנו מחמת התחברות מקרה היה כי ויפתר לנו כו'. ולבל נאמר המלך הנך שולל ד' מיני השגה לפתור חכמה וכישוף כו'. ואם כן איך פתר אין זה רק על השגה רבה לז"א איש כחלומו פתר כי אפשר כי מה שראה בעיניו הראה באצבעו כי כחלום כל א' פתר זה ראה נותן את הכוס על כף פרעה אמר שישיב על כנו. וזה שהעוף אוכל מעל ראשו אמר שיתלה ויאכל העוף בשרו מעל ראשו ולבל יאמר המלך א"כ איפה שכל כך אתה מהביל חכמתו למה תזכירנו ולמה יובא לפני לז"א הנה לעומת זה יש בחינה לייחס אליו ידיעה כי הלא ויהי כאשר פתר לנו כן היה אותי השיב כו'. והוא כי אחר שהקצף היה בשוה וגם שאותי נתן תחלה במשמר כאמור איך נתן אל לבו לדון ב' קצוות. לזה השיב על כנו ולזה תלה והלא במה שראה העוף אוכל על ראשו לא אמר רק שהיה אוכל בסל שבו מכל מאכל פרעה ולא יחויב לפתור עד סוף קצה אחרון מפתרון חברו אך יורה קצת כי חכם לבו. ולפי זה שהיה מסתפק בידיעת יוסף אפשר לפרש אומרו וידבר שר המשקים את פרעה לאמר שהוא כי אמר כמתנצל על מה שאיחר מלהגיד דבר הנה איני רואה ודאי בדברי אלא הזכרת חטאי:

3אך בתועלת המלך בידיעת יוסף אני מסתפק. שאולי אין בו תועלת ומה בצע בהזכיר עון על מה שאין ודאי תועלת למלך וזה יאמר וידבר שר המשקים את פרעה מה שהוא לאמר בלי ספק כי את חטאי אני מזכיר כי השאר הוא ספק ואם נדקדק אומרו פרעה קצף שלא לנוכח ולא אמר קצפת וכן אומר השיב על כני ואותו תלה שעל כן אמרו רז"ל (ברכות דף נ"ה) שחוזר אל יוסף שהחלומות הולכים אחר הפה היה אפשר לפרש אומרו לאמר כי דבר שר המשקים עם זולתי לדבר עם המלך לבל הזכיר חטאו בפני המלך בפיו לזה אמר וידבר שר המשקים אל מי שאל פרעה לאמר ומאמרו אל השליש הוא הנה את חטאי אני מזכיר ועל כן לא ידבר הוא בעצמו ומה שתאמר למלך הוא כי פרעה קצף כו'. עד סוף הענין או במה שכתבנו שהראם פנים לשפוט שהיה לו חכמה לפתור ופנים לדון שפתר במקרה והיה א"כ נשאר הדבר אל פרעה שיאמר מה שיראה לו אם יאמר שהוא חכם וישלח אחריו או מקרה היה ויניחנו וזהו יאמר וידבר שר המשקים דברים שנשאר אל פרעה לאמר הוא הגזירה כי שר המשקים היה כמסתפק והתחיל לדבר דבריו ואמר את חטאי כו':