תורת משה - אלשיך, בראשית מא:ט

1וידבר שר כו'. אומרו לאמר יראה בלתי צודק שאינו לאמר לזולת וגם אומרו היום הוא מיותר:

2אך הנה אמרו רבותינו ז"ל (שם) שציער את המלך בהשהותו מלהגיד דבר יוסף עד שהיתה נפשו יוצאה ובזה יאמר כי בהרגיש את עצמו כאשם על צער המלך. דרך התנצלות אמר אל נא תאשימני שנתאחרתי כי הלא את חטאי אני מזכיר היום שאי אפשר להגיד ענין יוסף אם לא בהזכיר את חטאי לומר פרעה קצף על עבדיו. שהוא על חטאי כלומר וע"כ בושתי מלהזכיר עד אפס תיקון זולת זה עד עתה וזה אמר לאמר כי מה שאחרתי הוא כי כדי לאמר הענין את חטאי אני צריך להזכיר היום:

3והנה אמרו רבותינו ז"ל (שם) את חטאי מה שחטאתי ליוסף שלא הזכרתיו עד הנה ומה שחטאתי לך שלא מהרתי להגיד לך עד עתה. וראוי לדעת למה הניחו חטאו האמור למעלה חטאו משקה מלך מצרים כו' והלכו לבקש על יוסף ועל פרעה. ועוד שלפחות היה להם לכללו עם השנים ויהיו שלשה. אמנם המה ראו שר דברים אחד אומרו חטאי לשון רבים ואותו עון שעליו נאסר היה אחד ועוד כי לא היה הוא החוטא רק המשקה שתחת ידו כאשר כתבנו למעלה על אומרו חטאו משקה כו' ולא אמר חטאו שר המשקים ושר האופים ע"כ בקשו לו חטאים אחרים. וזה אמר קצף על עבדיו לומר הקצף היה על עבדיו אך לא החטא רק על עבדינו ולפי זה אומרו לאמר יהיה כי מה שוידבר שר המשקים לא לאהבת יוסף רק כדי שאל פרעה לאמר מבוקשו או לאידך גיסא כי חש למה שחשש יוסף באומ' כי גונב גנבתי לאמר אל תחוש שיבוקר פנקסי בהזכירך אותי אמור כי לא חנם שמני בבור כי הנה גונב גנבתי כו'. וגם מה כו' וזה יאמר פה מה שראוי לאמר הוא את חטאי אני מזכיר אך לא חטא זולתי שאדבר בו כי אם ושם אתנו כלומר כמונו במשמר ולא אסור שם אלא במה שהוא עבד לשר הטבחים. כי שם ביתו ולא על ידי מלך במשפט כי לא חטא על הנפש. ועל פי דרכו הכביד במה שחטא ליוסף באומרו היום כי לפי זה היה כעת חיה אל ענין צווי יוסף כי שנתים ימים היו מאז עד היום הזה כמדובר למעלה והוא מזכרת עון נרגש יותר: