תורת משה - אלשיך, בראשית מא:יז

1וידבר פרעה כו'. ראוי לשית לב אל השנות החלום כמה שינויים מספר התורה אל סיפור פרעה כי למעלה נאמר עומד על היאור ופרעה אמר על שפת היאור למעלה נאמר יפות מראה ולמטה יפות תואר ולמעלה נאמר עולות אחריהן מן היאור ולמטה לא הוזכר היאור. למעלה לא אמר רק רעות מראה ודקות בשר. ולמטה מפליג ואומר דלות ורעות תואר מאד לא ראיתי כו' לרוע. ולמעלה מראה ולמטה תואר וכל פסוק ותבאנה אל קרבנה וגו' לא הוזכר למעלה כלל. ולמעלה אמר וישן ויחלום שנית ולמטה אמר וארא בחלומי כאילו הכל היה כאחת. ולמעלה נאמר בריאות ולמטה מלאות. למעלה אמר צנומות ולמטה לא נאמר למעלה אומר הבריאות והמלאות ולמטה הטובות:

2אמנם הנה פרעה סיפר את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה נוסח החלום ככל הכתוב למעלה. כאומרו ויספר פרעה להם שהוא את כל החלום הנזכר ככתבו. אלא שהיה דעת פרעה שחלום השבלים הוא ענין הקודם. אלא שלא ידע הפתרון. וזה אמר את חלומו ולא אמר את חלומותיו אלא שאמר את לרבות השני כי שנים סיפר וקראם חלום אחד להיות ענין אחד בעיניו. אך המה לא כן לבם. כי אם ששנים המה נפרדים בענינם וזהו ואין פותר אותם. והוא מה שכתבו זכרונם לברכה (שם) פותרים היו אבל לא לפרעה. כי היו אומרים שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר. שבע אפרכיות אתה כובש שבע אפרכיות אתה מאבד ולא ערב לו פתרונם. והנה מפחדו פן יפתור לו יוסף כחכמיו שינה בלשון החלום מאשר סיפר לחכמיו להרחיק פתרונם מלב יוסף: והוא כי אמר פרעה בלבו מי הכניס בלב חכמי מצרים. כי היו שבע בנות מאשר אמרתי על שפת היאור. ומן היאור עולות שבע פרות אמרו אין זה אלא שמתחת שטף זרעו הדומה ליאור יצאו שבע בנות וכן מאשר אמרתי להם יפות מראה. ואין יופי מראה צודק בפרות כאשר בבני אדם רק יופי תואר. על כן אמרו כי מאומרו יפות מראה. שנראה שראיתי בה מעין יופי בני אדם גזרו אומר כי הפתרון הוא בנות וכן מאשר הקדמתי היופי מראה לבריאות בשר אשר אין דרך המביט בפרות שמנות להביט תחלה אל התואר. ואח"כ אל השומן רק בבני אדם כי בהביטה ראשונה מביט אדם אל המראה. ואח"כ אל השומן וכן בחלום השבלים אמר פרעה הלא אמרתי להם בריאות וטובות ואין לשון בריאות צודק רק בבני אדם ולא בשבלים. אמר בלבו על כן חשבו שהיה מתדמה אלי בחלומי מעין בריאות ולכן פתרו בבנות. על כן מה עשה כרעה בבואו לספר החלום אל יוסף מדאגה מדבר פן יפתר לו גם הוא בבנות ע"כ כל הדברים שהיה חושש שנתלו בם חכמיו לפתור כך שינה אותם ובמקום אמרו על היאור אמר על שפת היאור בל יפתור על שטף יאור זרעו שמתחתיו יצמח וכן בפרות הרעות לא הזכיר מן היאור כלל. וכן בכל מקום שהזכיר יפות למעלה הזכיר ליוסף תואר. ולא מראה הבלתי צודק רק בבני אדם וכן הזכיר תחלה בריאות בשר ואחר כך יפות תואר וכן בחלום השבלים שונה ולא הזכיר בריאות רק מלאות וכאשר עשה על דבר פתרון השבע בנות עשה גם כן לשלול גם פתרון האיפרכיות. והוא כי אמר מי הכניס אומר החרטומים לומר ז' אפרכיות כו' אלא שראה פרות אוכלות פרות ושבלים אוכלים שבלים. אמרו אין זה כי אם לאום מלאום יאמץ ואיפרכיות את האחרות חיים יבלעו כדרך המלכיות אלו את אלו, ואומרו מן היאור הוא שיתפרנסו ממנו כנודע. כי כמה מדינות מתפרנסות דרך מהלך היאור ההוא מראשיתו עד סופו. ועל היות אנשיהם רבים ודשנים היה אומר יפות מראה ובריאות ומלאות בשר וכן יצדק אומרו ותעמודנה אצל הפרות נראה להם שהוא כי האפרכיות יהיו סמוכים אלו לאלו. שאם לא כן מה צורך במה שהראו לו היותן אצל הבריאות אך הוא כי גם שהאפרכיות הכובשו' היו חלושות. כבשו את המלאות וטובות להיותן סמוכות כי ידעו מוצאיהם ומובאיהם על כן לשלא יפתור לו יוסף ככה כי לא יערב לו. על כן מה עשה השמיט מ"ש למעלה ותעמודנה אצל הפרות. ועל עיקר מה שהביאם לדון ששבעה אפרכיות יכבשו את השבעה הטובו'. על כן להרחיק את יוסף מזה הפתרון מה עשה כשהגיע להזכיר החלישות. בין בפרות בין בשבלים הפליג בחולשתן בתכלית לבלתי יעבור בכשלו לידון שיהיה להם כח לכבוש הטובות. וזה אומרו דלות ורעות תואר מאד לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרוע באופן שלא יעלה על לב לפתור שיהיה בהן כח לכבוש את האחרות וכן בשבלים הוסיף צנומות. כי בפתרון יהיה דבר משולל כח לכבוש. ומפני שעדיין היה אפשר לומר כי אולי מן השמים נעזורו החלושות הרבה לכבוש הטובות על כן לשלול גם זה. הוסיף ואמור על האמור למעלה. ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כו' ומראיהן רע כאשר בתחלה לבלול גם זה. כי גם שנאמר כי מן השמים נסתייעו. אי אפשר שלא ימלאו מהטובות המלאות. ולא תשאר בם החולשה הקודמות. עד גדר שלא נודע כי באו אל קרבנה. שלא יעדיפו כלל מכל הבזה והשלל והשביה והרכוש והעבדים ומקניהם וקנינם וכל בהמתם. ויהיו חלושים אחריהם כאשר בתחלה באופן שלא יהיה מקום לפתור על האיפרכיות. ולבל יאמר יוסף קרא נא את חכמיך ונעמדה יחד ונראה מה בפיהם גם הם. ואשר תעלה ההסכמה הוא האמת ויירא פרעה פן יסכים עמהם בבנות או באיפרכיות. על כן החליט ואמר ואומר אל החרטומים ואין מגיד לי כלומר אין בפיהם דבר להתווכח עמהם ואתה לבדך תדבר: