תורת משה - אלשיך, בראשית מא:כה

1ויאמר יוסף כו'. הנה יקשה. (א) באומרו חלום פרעה א' הוא מתחיל לפתור ומהראוי שקודם החילו לפתור או אחר הפתרון. יאמר מה שאלהים עושה הגיד לפרעה ולא בתוך הפתרון. (ב) למה חוזר שנית ואומר אשר האלהים עושה הראה. (ג) שנותו מהגדה להוראה. (ד) אומרו תחלה על כללות החלום. ואח"כ על הא' מהפרטים באומרו הוא הדבר. (ה) אומרו חלום א' פעם שנית בפסו' הב'. (ו) כי בשלש החלוקות לא פירש אם הם שבע או רעב. רק שבע שנים הנה וברביעית מפרש ואומר יהיו שבע שני רעב. (ז) למה לא ביאר הכל שבע פרות הטובות שבע שני השבע הנה וכן בכל השאר. ולא שאחר שביאר שבע שני רעב שב אל התחלה ואמר הנה שבע שנים באות שבע גדול כו'. (ח) כמו שבשבלים הרקות תזכיר כל סימניהם הרקות שדופות הקדים. למה בפרות הטובות לא אמר יפות המראה והבריאות רק הטובות בלבד. (ט) באמרו ועל השנות החלום וגו' פעמים למה כפל כי אומרו השנות ופעמים אחד הוא. (י) איך יראה שהוא נכון ושממהר האלהים לעשותו כי שני דברים הם:

2אמנם הנה היה מקום לדון כי חלום הפרות והשבלים אחד הוא כי יתדמו זה לזה. אך מהצטרך ב' חלומות וגם מאשר הקיץ בנתים וחלם שנית יש מקום לדון כי שני ענינים הם. וזה ההפרש היה בין פרעה לחכמיו כנרמז בדבריהם. ע"כ היחל בזה פתח דבריו ואמר חלום פרעה אחד הוא של פרות ושל שבלים. וש"ת א"כ איפה למה הראוני השני והיה די בראשון הלא הוא כי אשר האלהים עושה. ורמז בראשון הגיד בשני כי בראשונה ראית חלום ואמר כך הוגד לך הפתרון. הוא חלום השני שהוא שבע ורעב בפשיטות. כי מלוי השבלים שבע ורקותן רעב. וש"ת לא יתכן כי הלא בריקות השבלים אין להם כלל ובכחש הפרות יש בשר אלא שהוא מעט. ואם הוא סימן רעב זה יורה מזונות מועטים. וזה יורה חוסר כל לגמרי באופן שלא אחד המה לזה אמר שבע פרות וגו'. חלום אחד הוא. לומר אל יעלה על רוח שהפרות הטובות הם רמז אל השבע וכן השבלים באופן שהרעות יור' על מזון מועט כי לא כן הוא רק שבע הפרות הטובות אינן מציאת המזון רק שבע שנים הנה וכן השבלים ועל דרך זה הרעות שבע שנים הנה וא"כ השבע הוא היפות תואר והיותן בריאות. וכן הכחש הוא הרעב ומציאות הכפרות הכחושות הן השנים שהם ז'. ובזה חלום אחד הוא כי אין הפרש. וזה אמר שבע פרות הטובות עצמותן הם שבע שנים כלומר שיתרונן שהם שמנות ויפות תואר הוא השבע. וכן השבלים הטובות שבע שנים הנה כלומר והיותן מליאות והבריאות הוא השבע באופן שבזה חלום א' הוא ופירש ואמר בזה שאמרתי שהפרות הן השנים יתכן בזה כי גם שבע פרות הרקות שבע שנים הנה. ולא שיהיו הפרות הרקות עצמן סימן הרעב רק הכחש בלבד. ומי יכריח בזה שלא יהיו הפרות הכחושות סימן אל מזון מועט ולא רעב לגמרי. הלא הוא כי ושבע השבלים הרקות שדופות הקדים אין לומר שיהיו מועטי המזון. רק יהיו שבע שני רעב כי הריקות ושדופות אין נשאר בהם כלל וזהו הוראת פירש פרות הרעות. על כן לא הזכיר צנומות שהואמה שבדה פרעה מלבו שלא נזכר למעלה והיה שקר. כי צנומות הוא שיש גרגרים אלא שנתקשו קודם זמנם. והוא ידע כי היה רקות לגמרי שהיא הרעב בעצם. וש"ת אדרבה ילמד חלום השבלים מהפרות והשבלים הרקות יהיו שבע שני מזון מועט ולא רעב ממש. לזה אמר זה אי אפשר. כי הלא הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עושה הראה וגו' כי אשר האלהים עושה מאשר חלמת בפרות הראה בחלום השבלים. ואם כן אחר שהשבלים הם פתרון הפרות איך ילמד חלום השני מהראשון. אחר שהוא ית' בא השני להראות פירוש הראשון ואמר הראה ולא אמר הגיד למה שלמעלה דבר על כל חלוקת החלום השבע והרעב. כי שתי בחינות שהם שבע ורעב שבחלום הראשון הגיד בשני שהוא שובע בשבלים המלאות ורעב ברקות. והוא כי בחלוקת המלאות לא יחויב שבע גדול כי אפשר העדר רעב בלבד או שבע בינוני אך הרקות הוא הוראת רעב בעצם כמראה באצבע על כן למעלה אמר הגיד שלא יבצר מהשני הוראת מציאות שבע אך עתה שידבר על החלוקה השנית מהשבלים הרקות שהם שבע שני רעב. אמר הראה כי הוראה בעצם על רעב ואחר אומרו שילמד סתום מן המפורש מהשבלים הרקות. חזר אל מה שנשאר מלפרש מלמעלה כי לא פירש למעלה רק ששבע פרות הטובות שבע שנים הנה עתה בא לפרש מה הוא יפות מראה ובריאות. ואמר הנה שבע שנים באות שבע גדול כו'. ועל ענין ותאכלנה הפרות כו' את שבע כו' וכן ותבלענה כו' אמר ונשכח בו' ועל ולא נודע כי באו כו' אמר ולא יודע כו'. ועתה הרגיש כי הלא לפי הנחה זוכי חלום א' הוא קשה שא"כ למה נשתנה החלום פעם בפרות ופעם בשבלים כי גם לאמר למעלה כי השני פתרון והגדת ענין הראשון היה מספיק יהיה מתחלה חלום השבלים ולא פרות שיצטרך השני לבא לפרשו. ועוד היות בב' פעמים שהקיץ וחזר ליישן וחלם פעם ב'. על הא' אמר ועל השנות החלום שהיה שינוי פעם פרות ופעם שבלים. ועל הב' אמר פעמים הלא הוא כי מה שנשתנה ולא היה שבלים בלבד. הוא כי נכון הדבר והוא כי אם היו שבלים בלבד אולי יבקשו לפתור אותו על דבר דומה לו ולא שיהיה כפשוטו רק ככל חלום שיש לו פתרון היה הפתרון נשאר אל דעת הפותרים ותהיה נדון בקרבך איזהו הפתרון האמתי. אך עתה שקדם של פרות ואחר כך בא של שבלים אין זה רק שהשני הוא פתרון והגדה ופירוש של ראשון והוא כפשוטו שבע ורעב ולא שיהיה עליו פתרון. וזהו כי נכון הדבר שהוא כי זה שאמרתי משבע ורעב הוא נכון ואין פתרון אחר כי עתה הוא מאת האל"ים שהוא עצמו פתר לך בחלומך שהוא הנכון ואמת ולא מאת פותרי בני אדם. וזהו כי נכון הדבר ומה שהיה פעמים שהיה בשני פעמים. הוא כי ממהר האל"ים לעשותו. כדרך המלך ברצותו לנחץ הדבר אומרו פעם אחד וחוזר פעם שנית מיד לאומרו: או שעור הענין שנשתנה אח"כ בשבלים ולא היה חלום הפרות בלבד הוא למען תדע כי נכון הדבר שפתרתי מאת האל"ים ולא תהיה נבוך בפתרון. כי בשימי מאת האל"ים בא הפתרון. ומה שהיה פעמים ולא הב' לבדו. הוא כי וממהר האל"ים לעשותו כמלך שחוזר ואומר גזרתו לנחץ אותה: או יאמר מה שנשתנה הדבר תחלה פרות ואח"כ שבלים והיה מספיק הראשון הוא להורות כי נכון ואמת הוא מאת האל"ים ולא חלום כוזב מכחות התחתונים. והוא כי כל מה שמאת האל"ים הוא מכוסה והולך ומתגלה כן בא במכוסה בפרות ונתגלה אח"כ בשבלים הפך מדות שמכחות תחתונים שמתגלה ומתכס' אח"כ עד יבולע ועל היותו פעמים הוא על כי ממהר כו' כבקודם: