תורת משה - אלשיך, ויקרא יד:ה

1וכבס המטהר את בגדיו וכו' . רמז כי גם אחר הטהרו מעונו צריך עוד עינו ומירוק סיגופים עד יכובסו בגדיו אשר לו בג"ע. שהם שני בגדים האמורים בספר הזוהר. א' לרוח בג"ע של מעל' ואחד לנשמ' בשל מעלה הנקראים בגמרא חלוקא דרבנן. כי ע"י העון שגרם הצרעת נכתמו בהם כתמיו. וצריך יכבסם בדמעות תשובה ומירוק מקבל אל אשר חטא על הנפש וזהו וכבס המטהר את בגדיו. וגם עוד יוסיף לבל ישוב לכסלת עון לפרוש מכל מותרות הגורמים דברי עונות. וזהו וגלח כל שערו. כי המותרות נמשלים אל השער שהוא כמותר בגוף ואח"כ לגמור תיקון הכל יעסוק בתורה. כי בה ירחץ יטהר מכל חלאה. וזהו ורחץ במים וטהר כי אין מים אלא תורה. ואחר יבא אל המחנה שהוא רמז שע"י תיקונים אלו יזכה בסילוקו שנפשו תבא אל המחנה הקדושה בעולם העליון. תחת היותה עד אשר לא נטורה גרושה מקדושה חוצה. אם לא ישוב. יניף יד מיני תשובותיו. עוד לא תזכה רק לבא אל מחנה הקדושה העליונה אך עדיין לא יגיעוה אל מחיצות שורש נפשו המיוחדת לה מטרם יחטא. וזהו וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים שהוא עד ישוב ליתקן עוד ימים רבים. ואמר שבעה להורות על ריבוי. כד"א והחזיקו שבע נשים וכו' שהוא תואר מספר הנאמר על הריבוי. והי' ביום השביעי שהוא בגמר זמן התשובה הנזכר. אז ישוב וגלח את כל שערו הוא כל המותרות לגמרי עד שלא ישאר רמז חלאת דבר:

2או יהי' שער רמז אל כחות הטומא' אשר עשה לעונותיו כי כל עון בורא משחית ומתדבקים בו סביב כשערות הנעשים ע"י עונות של גסות הרוח הם על ראשו. ועליהם אמר את ראשו. ועונות הנעשי' ע"י בקשת כבוד וידבקו אותו בו כחות חצונים וצריך להעבירם. אמר ואת זקנו. וע"י הנעשים על ידי עינים רמות לראות ברע אמר ואת גבות עיניו. ועל כל יתר עונות הנעשי' בשאר גופו אמר ואת כל שערו יגלח. שהם כל הכחות שדבקו בו בהעותו בכל שאר איברים ואחרי כן וכבס וכו' כמפורש למעלה:

3והנכון בשער הרמז הזה. תוכחת מגולה הכתובה אצלינו בספר שושנת העמקים על פסוקים שמאני ישנה והלא'. כי הרואה שה' סר מעליו ע"י ראותו שיסורין באין עליו וכיוצא ובא ליטהר אם דעה חסר ישית לבו אל מצות עשה שבהן ירחמהו עושהו ואח"כ אל סילוק עונו'. ולא זו הדרך כאשר דבר דופי הדרך הזה שלמה המלך עליו השלום במקום הנזכר. ובספר משלי כמבואר אצלינו על פסוק (משלי כ׳:כ״ה) מוקש אדם ילע קדש וכו'. אך הדרך אשר בחר בו הלא הוא לסלק תחלה העונות ואחרי כן לעסוק במצות עשה. לקשט בהם את נפשו ולהלבישם בגדי יקר חלוקי דרבנן שהזכרנו:

4וזה יהיה ענין רמז הכתוב מעין האמור. והוא כי דרך בני אדם בהחילם לשוב מאשמותם לבלתי הכיר כובד עונותם. והעולה על רוחם כי קלים היו עונותם. ואם אין רצונו ית' טוב עמהם. לא על רוב עונם כי אם על מיעוט מצות עשה אשר אתם. וע"כ מזה יעשו עיקר ולא להסיר רוע מעלליהם תחלה. אך לא זו הדרך אשר בחר ה' כי אם לטהר טינוף טומאת העונות תחלה. ואחרי כן טהרתו יפליג קדושת מצות מעשיות. ואז יקרב אל ה' וידבק בו ית' דבקו' עצמיי. והנה זה דרכן של בני אדם. כי בראשונה לא ישיתו לב אל הדרך. זה האמיתי. כי אם בראשון יתדבקו. עד ראותם אחרי כן כי אשר לא טוב עשו. אז יתנו לב להפך השיטה ולכלא הפשע ולהתם חטאות תחלה ואחרי כן אחר נדרי' ומצות עשה לבקר. ואז ה' אלהיו ירצה אז יותר:

5וזה מאמר הכתוב ברמז הרומז בו. כי היחל ואמר וכבס המטהר את בגדיו וכו'. והוא כי הנה ע"י עבור האדם רצון קונו עושה רושם למעלה. אך בפנים שונים. והוא כי בחלוקי דרבנן הנעשים על ידי מצות עשה. יש לפעמים כתמים וקרעים בהם לפי פניות שבמעשה המצות וביטול הנמצא באמצע. כד"א וכבגד עדים כל צדקותינו. אך אשר יפגום בעשותו מצות אשר לא תעשנה ואם יעשה כתמים בנפש עצמה. וגם תעשה חוקי הטומאה אשר תתלבש בם נפשו כמאמר ספר הזוהר. ויקראום בגדים הצואים אשר בם תכנס נפש הרשע בגיהנם.

6ונבא אל הענין. אמר כי תחלת בא האדם אל התשובה במצות עשה. יתחיל לכבס ולטהר בגדיו שהם חלוקי דרבנן מכל כתם פניה הבלתי טובה אשר משחת מראיה בם וזהו וכבס את בגדיו. ואח"כ יגלח את כל שערו שהוא הסיר כל כחות חיצונים אשר ברא בעוברו כל מצות לא תעשה. וע"כ שלא עשה התיקון כראוי. לכן לא הגיע עד המוכן לו בהשתלמו מאז שלחו ה' לעולם הזה. רק וישב מחוץ לאהלו. אך אחרי כן יהיה האיש קונה לב ויהפך השיט'. ויתחיל לתקן תחלה העבירות וזהו והיה ביום השביעי וכו'. שהוא אחר רבוי ימים יתחיל לתקן העבירות הנמשלים לשערות וזהו וגלח את כל שערו וכו' ובסוף וכבס את בגדיו וכו' שהוא על ענין מצות עשה הנמשל עניינם אל הבגדים כמדובר. ואח"כ ורחץ את בשרו במים הם מימי התורה ומימי החסד וטהר לגמרי:

7או אפשר יהיה רמז על הגלגולים: כי אם המטהר מעבירות שבידו יכבס בגדיו תחלה שיעשה עיקר מענין מצות עשה כאשר כתבנו. ואגב' יגלח ג"כ את כל שערו שהוא לתקן מצות לא תעשה. אז בסילוקו לא יזכה רק שיבא אל המחנה הוא מחנה הקדושה. אך עדיין וישב מחוץ לאהלו העליון הוא המדור שלו שהיה מוכן לו לפי איכות נפשו. אם היה משתלם פה מכל צורך תיקון המיוחד לה. אך אחר שלא כן עשה לא הגיע עד שם. לכן נגזר עליו ישוב יתגלגל. וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים. אשר ישוב יתגלגל בעה"ז ימי שנותיו שבעים שנה שהם רמז השבעה ימים והיה ביום השביעי. בסוף ימי הגלגול האחרון בעשור השביעי. יקנה דעת לתקן כראוי ותחלה יתחיל לטהר טינוף מעשה הרעה שהוא כי יגלח את כל שערו על הדרך האמור בקודם. ואחר כך וכבס את בגדיו וכו'. ואז ירחץ כו' וטהר. וביום השמיני אחר סילוקו יקח וכו' שהם רמז חלקי נפשו. שני כבשים רמז אל נפש ורוח. וכבשה אחת בת שנתה כי מקרוב באה לו. וג' עשרונים מעשיו הטובים שבג' חלקי כשרונו. שהם מחשבה דבור ומעשה. כי אחד מעשר הוא מה שאדם עושה בבואו ליטהר. כי הט' חלקים שבכל אחד עושה הוא ית' אחר בא האדם ליטהר. וכח קדושת יצר הטוב גם הוא נלוה עם הנפש. וזהו ואת לוג השמן כי לג עם התיבה עולה ל"ד והוא כמספר יצר הטוב במספר קטן. ואמר כי את כל אלה יקח אחר סילוקו. והעמיד הכהן הוא מיכאל שהוא כהן לאל עליון בבית המקדש של מעלה. והעמיד הכהן הנזכר את האיש המטהר לפני ה' פתח אהל מועד הוא בית המקדש של מעלה. ולא שיעמוד בלבד במחנה הקדושה כפעם הקודמת. כי אם גם לפנים יכנס כי השלים התשובה כראוי: