תורת משה - אלשיך, ויקרא כא:י

1והכהן הגדול מאחיו וכו' . הנה אומרו מאחיו יראה מיותר. כי ע"כ הוצרכו רז"ל (בת"כ וביומא י"ח) לפרש גדלהו משל אחיו. ועוד אומרו אשר יוצק וכו'. מי לא ידע כי אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ואשר מלא את ידו ללבוש השמנה בגדים הוא הגדול ולמה נאמר. והנה על אומרו ואשר מלא את ידו וכו'. אפשר לומר לרבות כהני בית שני כי אז שמן על ראשם יחסר ואין גדולתו על אחיו כ"א היותו מרובה בגדים. אך אין זה מספיק שא"כ יאמר אשר מלא את ידו ללבוש וכו' ויוכללו בזה של שני הבתים כי רבוי בגדים הוא הצד השוה שבהם. ועוד איזה יחוס יש לכהן הגדול על אחיו להתייחס אליו עליהם היתרונות הללו. ועוד אומרו כי נזר שמן ולא אמר כי שמן משחת. או יאמר כי נזר ולשתוק משמן והיה ראוי יאמר כך על כהני בית שני שהיו מחוסרי שמן. ועוד אומרו אני ה' למה נאמר כי אין צודק בזה לומר נאמן לשלם שכר. ועוד אומרו והוא אשה כו' כי מלת והוא יתירה ובלתי צודקת. והראוי יאמר ואשה בבתוליה יקח. ועוד אומרו את אלה לא יקח שהוא מיותר והיה די יאמר אלמנה וגרושה כו' לא יקח. ועוד אומרו אני ה' מקדשו למה נשנה בכ"ג אחר שגם בהדיוט נא': אמנם הנה כתבנו למעלה כי רצה הקדוש ב"ה לרצות את ישראל בל יקנאו במעלת הכהנים באומרם כי הלא כל איש ישראל בני איש אחד המה ומדוע יותן תפארת גדולה לכהנים הלוים והיה הרצוי בין ישראל לכהן הדיוט. והנה אין ספק כי בשומעם מעלת הכ"ג בשלשה דברים הלא יצא לבם ויחרדו כל איש ישראל בשומעם. ובאומרם מה זאת עשה אלהים לנו כי יהיה איש בקרב ישראל שיהיו לו מעלות טובות הרבה על שאר אישי ישראל. גם כי יהיה בישראל כמה וכמה טובים מהם בכשרון כי הלא על מעלות הכהן הדיוט עוד לו ארבע אחרות. (א) כי את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום (ב) שאפילו לאביו ולאמו לא יטמא. (ג) שמקריב אונן. (ד) שתאסר לו אלמנה כי לא יקח רק אשה בבתוליה. ע"כ להפיס דעתם בא האלהים ויאמר והכהן הגדול מאחיו כו'. לומר אל תחשבו כי כאשר העליתי את הלוים על ישראל ואת הכהנים על הלוים כן העליתי מדרגה שלישית את הכהן גדול על הכהנים כי לא כן הוא כי אם מאחיו כמוהו כהם לא סוג בפני עצמו שא"כ כל זרע כהן הגדול היה להם ראוי יהיה יתרון קבוע כאשר לכהנים על הלוים. אך לא כן הוא כ"א מהדיוט יעלה לגדול ואפשר הוא עצמו ישוב להיות הדיוט ומה גם כל זרעו כי הדיוטים המה כי אין יתרונו רק על ידי משיחה ורבוי בגדים בזמן היותו במינוייו. והד' מעלות שתראו בהו הנה טרם אזכירם הנני נותן להם טעם לשבת ההוא. כי הוא על כי התייחד לו שני טכסיסים שהם משיחה על הראש ורבוי בגדים. על כן מחמת משיחת הראש את ראשו לא יפרע ומחמת אשר מלא את ידו ללבוש את הבגדים על כן ובגדיו לא יפרום. ועל המעלה השנית שהוא שועל כל נפשות מת לא יבא כו'. וגם השלישית שמן המקדש לא יצא שמקריב אונן משא"כ ההדיוט. הוא כי נזר שמן משחת אלהיו על ראשו לומר אצ"ל בכהני בית ראשון ששמן על ראשם אל יחסר כ"א אפי' בשל בית שני אשר אין שם שמן משחת הלא הוא הנזר של שמן משחת אלהיו בזמן המשיחה לא יחסר מהיות עליו ומהו הנזר של שמן משחת אלהיו אשר עליו הלא הוא אני ה' כי אני ה' שורה על ראשו שהוא הנזר האמתי. וא"כ מה יתאונן בהיותו אונן על חסרון מתו אשר מת לו. ולמה יטמא עליו איש אשר ה' אתו כי מה דמות חסרון תערכו לו מות אביו ואמו וכל נפשות מת ולמה לא יקריב אונן. הרי נתן טעם אל השלשה דברים. והיחל ברביעית ואמר והיא אשה בבתוליה יקח. לומר והוא כלומר בהיות הוא בהוויתו שנתמנה כ"ג והוא שואשה בבתוליה יקח ואלמנה כו'. עם היות שהתרתים להדיוט עכ"ז לא תאסר עליו האלמנה אשר לקח עודנו הדיוט כ"א שוהוא עודנו בהוויתו את אלה לא יקח מהחדש אך אם כבר לקחה יקיים. ומה שהעדפתי עליו מדרגה רביעית שאני אומר ולא יחלל זרעו בעמיו. במה שעמיו כהנים כמוהו אין זרעם מתחלל בה שהוא באלמנה ומה גם לשאר כהנים שיאמרו כי שאר דברים בשלש ראשונות הם דברים בלתי נוגעים באישות ובזרע. אך לומר שמה שאין זרעם מתחלל בו שהיא האלמנה יתחלל בה זרע הכ"ג. כי הלא זה יראה כיתרון באיכות כאלו הם סוג אחר למעלה הימנו כיתרון הכהן על ישראל. שמה שאינו מתחלל זרע הכהן אל יקשה בעיניכם כי הלא אני ה' מקדשו כלומר אינו שאחשיב אותו מובדל משאר כהנים בסוג כאשר בין ישראל לכהן כ"א שאני ה' אשר על ראשו כאמור מקדשו בקדושה יתירה מפני כבודי לעשות היכר היות שמי עליו אך כמוהו כיתר כהנים בסוג אחת כמדובר: