תורת משה - אלשיך, ויקרא כב:לב
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Leviticus 22:32
Open in the reader →1ולא תחללו את שם קדשי כו' :
2ראוי לשים לב אל אומרו אני ה' מקדשכם שהוא הפך ענין אומרו ונקדשתי כי זה הוא כי ה' מתקדש. וזהו כי הוא ית' מקדש אותם. ואם הוא שאו' הוא ית' בזכות שנקדשתי אני מקדשכם למעלה כי תמותו על קדוש ה'. א"כ הל"ל אקדשכם. ואם שאומר ממה שתתחזקו למות על קדוש שמי אני הוא ה' המקדשכם בתת לכם כח לעמוד בנסיון. פשיטא כי מי לא ידע כן כי גם בכל מצוה הוא כך. ומה גם בזאת כמאמרם ז"ל (מס' סוכה נ"ב) על צופה רשע לצדיק כו' ועוד מה ענין אומר המוציא אתכם כו'. כי אדרבא נהפוך הוא כי שם הצילנו ממות ויוציאנו מכור הברזל ופה מצונו למות על קדוש שמו. ועוד או' להיות לכם לאלהים מה צורך לומר שלכך הוציאנו ואמנם ידענו כי כן. ועוד אומר אח"כ אני ה'. והנה יתכן יאמר ולא תחללו את שם קדשי כ"א ונקדשתי שתמסרו עצמכם עלי. וזה ברבים בתוך בני ישראל ליקדש בתוכם ולא ששמי בעצמו חלילה מתחלל בחללכם שם קדשי או שאני צריך שתקדשוני. כי הלא אדרבה אני ה' מקדשכם ואם אני המקדש אתכם איך אצטרך שתקדשו אותי. וש"ת אם אינך צריך אלינו למה הרבית נפלאות ומסות גדולות והיד החזקה להוציאנו ממצרים. לז"א המוציא כו' לומר המוציא אתכם מארץ מצרים לא כמלך ב"ו שטורח בעד גוי אחד למען יהיה לו לעם כי הלא אני לא להיותכם לי לעם עשיתי כ"א להיות לך לאלקים להטיבכם ולכבדכם. כי עם שיוצר הכל אני לא אכנ' אלהותי רק עליכם לטוב לכם כי אתם צריכים אותי ולא אני צריך לכם כי הלא אני ה' כלו' הבלתי צריך לזולת. או יאמר המוציא אתכם כו' כי הנה במוסרים עצמם על קדוש השם יש ימותו כהרוגי מלכות והרוגי לוד וכיוצא. ויש נצולים כאברהם מאור כשדים וחנניה מישאל ועזריה מכבשן ודניאל מגוב האריות וכיוצא. ואין ספק כי לא כל אדם זוכה לינצל אם לא בהצטרף זכות רב מאוד כמשז"ל כי לאברהם הוצרך זכות יעקב אשר פדה את אברהם כמבואר אצלנו בחבצלת השרון. ולחנניה וחביריו היה במצטרף זכות יהודה שהציל שלשה נפשות מהאש תמר ושני ילדיה. וגם לדניאל בזכות אשר הוציא יהודה את יוסף מן הבור. והן זאת כתבנו בביאור תהלים שכיון המשורר (ע"ט) באמרו עזרנו אלהי ישענו כו' שמתפלל על בני הגלות העומדים בנסון ביד גוים עריצים וחזקים אמר אחת שאלתי מאת ה' והיא עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך. שהוא בבואנו לידי נסיון לקדש כבוד שמך שם עזרנו להתחזק בל ירך לבבנו כי אם נשים מצחנו נחושה לעומת מצחם. עוד שנית תעשה לנו כי כמו שאשר עזרתנו להתאמץ בך אל תניחנו בידם שימיתונו כ"א והצילנו. שמא תאמר א"כ איפה במה יכופרו עוננו אם לא נמות. לז"א וכפר על חטאתינו למען שמך כי לא תביט אלינו כ"א אל שמך כי יותר ויותר יתקדש שמך אם תצילנו מאם נמות בידם וזהו למען שמך. ובזה נבא אל הענין והוא כי אמר אלהים ונקדשתי בתוך בני ישראל. בראותכם מתים על קידוש השם ילמדו הרואים להתחזק גם הם בקדושתי כי אני ה' מקדשכם ומקנה בכם קדושה להתקשר אז בראותכם המתים על קדוש ה'. אך לא אתקדש בתוך העכו"ם כי אדרבה יאמרו כי כמות זה כן מות זה המת על הבלי העכו"ם. משא"כ אשר ינצלו כחנניה וחביריו יתקדש שם שמים גם בקרב העמים כאשר מלאו רוק פני כל איש מישראל באמור להם אלוה כזה היה לכם ובגדתם בו. והלא תאמרו למה תאמר ונקדשתי כו' שנמות על שמך ולמה לא תעשה כאשר בהוציאך אותנו ממצרים שהיינו בנסיון שיסקלונו כל מצרים בקשור תועבות מצרים על כרעי מטותינו והצלתנו ונתקדש שמך בעצם. לז"א המוציא כו' לומר אני המצוה שתמותו על שמי אני הוא המוציא אתכם בחיים. אך אז היה להיות לכם לאלהים על ידי מתן תורה ואיך הייתי משליטם בכם ובמי היה מתקיים המ"ת משא"כ עתה שכבר אני אלהיכם וחייבים לקדש שמי. ועם כל זה איני מחליט שלא אצילכם כי אני ה' ככחי אז כחי עתה להציל אם יזדמן לכם זכות מספיק: