תורת משה - אלשיך, ויקרא כה:טו

1במספר שנים וכו' . הנה קבלו רז"ל (במ"ר פ' ל"ג) כי פסוק וכי תמכרו ממכר וכו'. על מטלטלין ידבר. כאומרו מיד עמיתך דבר הניתן מיד ליד. וא"כ איפה איך סמוך לו ענין פסוק זה. שמדבר בקרקעו'. ומה גם שאין להם אונאה שהוא דין הפסוק הקודם:

2ועוד כי הלא לדבר על לב הקונה בא האלהים להשקיט תלונתו. באמור אליו אל תצר צרת חזרת השדה ביובל. כי הלא במספר שנים אחר היובל תקנה וכו'. ואתה פקח עיניך וקנה לפי השערה השני' הנותרות בערך אשר עברו. וא"כ למה הזכיר לו את המוכר כאומרו במספר שני תבואות ימכור לך. הרי הזהיר את הקונה יקנה באופן שלא יתאנה. ומה לו מן המוכר אם ישמע ואם יחדל. כ"א לא יאבה המוכר לא יקנהו ממנו:

3ועוד כי מכלל אומרו במספר שנים וכו' במספר שני וכו'. כל השומע ישמע ולבבו יבין. כי לפי רוב השני' תרבה מקנתו ולפי מעוט השני' תמעיט. ועוד למה חזר ואומרו כי מספר תבואות וכו' הרי נאמר למעלה במספר שני תבואות ימכר לך:

4ועוד למה שינה כי למעלה אמר מספר שני תבואות. ופה א' מספר תבואות:

5אמנם אחרי הזהירו ית' בל תונו איש את אחיו. ראה והנה יוכל איש לדבר. הלא אתה אלהים למדתנו לבלתי הקפיד על הפסד הקונה. כי אתה אמרת כי בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו. ואתה חסת על שתות האונאה. ולמה לא תחוס על הקונה שדה וכרם חבירו בממון רב. ובבא היובל ישיבנו לו וכל הון יוציא יהיה עדי אובד. ע"כ לדבר על לבו בא אלהים ואמר מה תצעק על שברך. ואתה תגרום לעצמך. כי הלא מטרם תקנה הלא הודעתיך כי ביובל יצא. ואתה דע לך וספרת לך מספר השנים שאחר היובל עם ערך הנותרים ולפיהן תקנה מקנה קניניך. וזהו במספר שנים וכו' והנה למדנו ית' מוסר השכל והוא כי המתנהג בחסידות ראוי כי אל זכו' חברו יביט מאל זכו' עצמו מעין מה שספרו רז"ל (בירושלמי ב"מ פרק ב'). ממעשה שהיה לפני מלך הודו. כי איש קנה קרקעות ומצא בם מטמון. והיה מריבין הקונה אומר קרקע קניתי. מטמון לא קניתי. והמוכר אומר הכל מכרתי. על הדרך הזה אומר הוא ית'. הנה חפצי הוא כי אתה הקונה תבא לקנות. ותעריך השדה. בערך אשר הוא טוב למוכר. והמוכר ימכור ויהיה מחשב ערך שהוא טוב לך. ואני אבא אחריכם ואעשה דרך צאת שניכם בל תהיה אונאה לאחד מהכתות. והוא כי הנה אתה הקונה במספר שנים אחר היובל תקנה. כי תאמר דרך משל הנה עברו אחר היובל שעבר שלשים שנה. נשארו עשרים הם שני שלישים. ולפי מה שהוציאה בשנים שעברו בשלש חומשים. אקנה השנים הנותרות לפי הערך. ואם יצאו תבואות בשלשים שנה שיעור שלשה אלפים. אקנה כ' שנה בשני אלפים. והנה המוכר יהפך בזכותך ויאמר במספר שני תבואות אמכר לך. וטועה אתה בחשבונך. כי הלא בשלשים שנה שעברו אחר היובל היו ארבע שנים שמטה. נשארו שני תבואות כ"ו שנה ובעשרים הנותרות יש ארבע שנים שאינן שני תבואות. שנת ל"ה ושנת מ"ב ושנת מ"ט ושנת חמשים. נשארו שני תבואות י"ו. שהם פחות משני שלישים בערך השני תבואות. והנה המוכר במספר שני תבואות ימכר לך הם שנים שיש בהם תבואות ואם בשלשים היו כ"ד שני תבואות. היו י"ו שני תבואות שני שלישית. אך היו בשלשים עודפים שנים. הנה כי כל אחד מהפך בזכות חבירו. אך אני אבא אחריכם להנא' שניכם במה שאתם לא דקדקתם. הוא כי הלא לא תעלה הסכמתכם רק להביט אל מספר שני תבואות. אך עדיין אפשר יתאנה אחד מכם והוא כי גם שתשערו בערך שני תבואות. הנה יקרה דרך משל שתקנה בחצי שנת כ"ד בניסן שהם כ"ג וחצי. נמצאו שני תבואות שעברו עשרים וחצי. והנותרות הם כ"ו וחצי שהם שני תבואות כ"א וחצי. כי יש בהם ארבעה שני שמטה ושנת יובל. שאינן שני תבואות. אל תאמר הרי יש רוב בשנים הבאות שנה אחת על החולפות כי לא כן הוא כי בחצי שנה הנותר לא יחשב. כי בניסן כבר באה תבואות השנה למוכר עד ניסן. וחצי שנה הנותר' אינם של תבואה לקונה. נמצא כי עשרים ואחד תבואות יש לכל אחד. והם שוים בערך התבואות. גם שבמספר השנים הנותרות הן רוב. אך לפי התבואות אינם רוב. כי החצי שעבר היה לו בה תבואה למוכר. וזהו לפי רוב השנים תרבה מקנתו. כי לא כל הרובים שוים. כי יש שאם לא תחשיב בערך השני תבואות. כ"א בערך מציאות התבואות אינם רוב. וזהו לפי רוב השנים תרבה כלומר לפי מה שהן רוב השנים. כי לפעמים יחשבו רוב ולפעמים לא יחשבו. וכן ולפי מיעוט השנים. כי לפעמים יהיה מיעוט השנים הנותרות בערך שנים אך לא בערך תבואות. כי אם יקנה אחר מקצת שנה ועדין לא נזרעה השדה השנה ההיא. ויחשב לפי מספר שנים מיעוט. אך לפי תבואות יהיה רוב. כי תבואות השנה באה לקונה. וזהו ולפי מיעוט השנים תמעיט כלומר לא כל המיעוט שוה. כ"א לפי מה שיהיה המיעוט כי לפעמים יחשב למיעוט ולפעמים לרוב. והענין הוא כי מספר תבואות הוא מוכר. ולא מספר שני תבואות כאשר חשבת אתה בבואך לקנות כמדובר: