תורת משה - אלשיך, ויקרא ז:א

1וזאת תורת האשם וכו' . הנה כתבנו למעלה על פסוק במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת. כי הן אל לא ימאס את החוטא אחר שובו מחטאתו. ולא יגרע בעיניו מאשר לא חטא. כי הנה במקום אשר ישחטו את העולה הבאה למ"ד על הרהור בעלמא שע"י תשובה הוא מספיק להתכפר. או למ"ד שהוא על מ"ע אשר בשובו ממנה אינו זז משם עד שמוחלין לו. נמצאת העולה בא' שלא על חטא כי נמחל מיד בשובו והיא עולה לגבוה. שם תשחט החטאת הנעשה בפועל. שהוא לרמוז כי במקום אשר לא חטא יהיה אשר חטא ושב. כי הב"ת כקטן שנולד דמי:

2והנה היה אפשר כי אין זה רק כאשר לא זדה רק חטא בשגגה. אך לא אשר חטא מזיד כי גם שישוב לא יעמוד במקום צדיקים גמורים לזה בא ויאמר וזאת תורת האשם בוי"ו התוספת לומר וזאת התורה שאמרתי להשוות החטאת שחטא שוגג אל העולה. זאת היא ג"כ תורת האשם עם שהוא מזיד כענין אשם גזלות. שגם הוא בשובו מרשעו ידמה לאשר לא חטא. כי במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם. כמש"כ שהעולה היא רמז אל אשר הוא משולל עון. והאשם שגזל ונשבע על שקר והודה. אל החוטא כל חטא בזדון ושב ממנו. כי גם יעלה על רצון קונו ית'. כאשר ישחט ויצא מן העולם בתשובה שלמה. ולא עוד אלא שהוא למעלה כי במקום שבע"ת עומדין אין צד"ג יכולים לעמוד. והוא כי בעולה אין נזרק על המזבח רק דם הבהמה. אך את בעל האשם נזרק דמו ואת דם האשם וזה ואת דמו שמוסיף בוי"ו תוספת על העולה כי שם נאמר וזרקו את הדם ופה נאמר ואת דמו. וגם שם נאמר וזרקו לשון רבים ופה נאמר יזרוק לשון יחיד. אחר שהתחיל לשון רבים באומרו ישחטו:

3אך הוא לרמוז, כי שם שהוא על מה שמשולל חטא כמדובר שהוא רמז על הצדיק גמור אשר לא חטא לא ידבר רק על דם הקרבן שנזרק ע"י הכהנים בלבד, אך בזה שמדבר על אשר אשם בזדון. כענין אשם גזלות ונשבע על שקר והודה שבכלל זה נרמז השב מעבירה שבידו דרך כלל. ע"ז אמר ואת דמו להוסיף על דם הקרבן גם השב מדם דמעותי הנזרקות על מזבח העליון מאשר הוריד דמעות על חטאתו ועונו. ואשר מיעט דמו וחלבו בצום וסיגופים. וגם את כל חלבו יקריב שמראה הכל. גם חלב השב שממעט חלבו בצום ודומה לו כמדובר. וכלל שמנו וחלבו ובשמנו היחל באומרו את האליה. וגם חלבו הוא החלב אשר על הקרב הוא כי זה בא לו שנשמן באכול לשבעה ומילא הקרב, עתה ימעט החלב המכסה את הקרב. וכן את שתי הכליות אשר ייעצוהו כליותיו לחטא ואת החלב אשר עליהן שנשמן בעוותו ע"י עצות כליותיו. אשר על הכסלים כי עשה פימה עלי כסל. עתה יתיכנו כאשר יותכו של הקרבן על המזבח. וכן היותרת על הכבד. שגם יותך מדת סרח עודף המותרות על מדת רתיחת דם המביאו לידי חטא אשר תתייחס אל הכבד כי שם הפלגת הדם. שכל אלה הן גוברות על הכליות. לייעץ להם רע יסירנה. וזהו על הכליות יסירנה:

4הנה שבכל האיברים שחטא בהן הוא שב ומתקן. כמקריב עצמו בעצם. ומתיך דמו שמנו וחלבו וגאות מותרות מדותיו, ומכניע כליותיו בהכירו עונו. מה שאין כן אשר יביא עולה. או כל צדיק אשר לא חטא ונמשל בעיניו כי קל בעיניו אשמתו. ולא יתיך עצמו ובשרו דמו וחלבו. אשר פעל ועשה רע. כי יכיר בלהות צלמות אשמתו ויתקן את אשר עותו. ויעשה בריה חדשה בצומות וסיגופים. כי כל אלה במקום שהוא עומד אין צדיק גמור יכול לעמוד. וזהו שגמר ואמר והקטיר הכהן וכו'. לומר ע"י מה שהקטיר אותם הכהן המזבחה ויעשה מאלו אשר היו נגדיים. שיהיה עתה אשה לה'. שיהפכו כולם לטובה וקדושה. שהוא עתה אשה לה'. ע"י מה נעשה כך, הלא הוא למה שאשם הוא. כי ע"י מה שהוא אשם שמכיר בעליו אשר אשם לה' שב ומתקן בעצם. מה שאין כן בעולה. שאדרבה יראה לו שאין עליו אשמת דבר ואינו מתקן כ"כ. וע"כ יעלה הבעל תשובה על כל אשר לא חטא כאמור. ע"כ כל זכר בכהנים ולא נקבות יאכלנו. ובמקום קדוש למעלה גם הוא יאכל. כי קדש קדשים הוא עם שבא על עון אחר שתקונו רב מאד: