תורת משה - אלשיך, במדבר א:ג

1מבן ך' שנה ומעלה וכו'. לבא אל הענין נזכירה מאמרנו פרשת בא אל פרעה על פסוק ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם כי הנה אומרו על צבאותם היא משולל הבנה ופירשנו שם שהיא ענין מקרא שכתוב ואשא אתכם על כנפי נשרים והיא מז"ל כי נשרים הם מלאכי השרת והוא מרעמסס סכתה מהלך כמה ימים נשאום המלאכים על כנפיהם לשעה קלה וזה מאמרנו שהוא אומרו על צבאותם כי מרכבת מלאכיו ית' ס' רבוא חשבם יתב' כאלו היו צבאותם של ישראל חיל שלהם שעל כפים נשאים כמדבר אצלנו שם וזהו הוציא ה' וכו' על צבאותם:

2ונבא אל הענין והוא היא כי הנה אין ספק כי בעשיתו ית' את ישראל ד' דגלים מעיין ד' מחנות שכינה שהוא למען עשות מרכבה מישראל דוגמת מלאכיו יתב' והלא כמו זר נחשב יתבטלו מלאכי מרכבתו מהיות מרכבה אל השכינה כי למה יגרעו ומה גם כי לא היה דרך עראי כ"א בקבע כל הארבעים שנה אך הנה אין ספק כי גם שהיות בישראל ס' רבוא יש בנפשותם כללות כל בחינות כוחות עליונים כנודע ליודעי' חן כי ע"כ נתייחדה עליהם ברכת ברוך חכם הרזים כי כל רזי התורה יוצאים מהכוחות שאותן הנשמות יצאו משם ויונקות כל רזי תורה משרשן וכן המלאכים בהיותם ס' רבוא הם משתלשלים ס' רבוא כוחות עליונים הנאמרים אלא שהוא ית' עושה עיקר מישראל ולא שיגעל במלאכי מרכבתו אך הוא שיהיו ס' רבוא מלאכים נטפלים לישראל ושכינה שורה על כלם באופן שהס' רבוא מלאכים חוזרים לקדמות' ליקרא צבאותם של ישראל אלא שאין מוליכים אותם על כנפיהם והוא ע"ד מה שבמקום אחד יראה כי שכינה היתה שורה במקדש ובמקום אחר יראה כי היכל ה' המה אך הוא כי עיקר השראת שכינה היא בנפשות הצדיקים כי חלקו ית' הן ומהן תתפשט אל המקדש ע"ד זה עיקר המרכבה הן נפשות בני ישראל כי חלקו ית' הן ומהן תתפשט אל המלאכים שהן כמספרם והוא אומרו לצבאותם כי תפקדו אותם בשביל המלאכים שהם צבאותם של ישראל כמלכים שהעם נקרא צבאות שלהם ומושפעים ממלכיהם. ונבא אל הענין והוא כי הנה יש שני מיני צבא יש צבא למלחמה ויש צבא להשראת שכינה בהיותם צבאות ה' אמר מה שאני מצוה מבן עשרים שנה ומעלה ולא פחות לא מבלי אין מקום להשרות שכינה בפחות מכ' אם הם ראויים כ"א על כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע וע"כ כמו שהוא דרך כל יוצא צבא בארץ כן תפקדו אותם עם היות שאינו להלחם עם צבא זולתם כדרך יציאת צבא כי אם אדרבא הוא בהפך כי צבא המלאכים שהיו עד כה מרכבה אל השכינה הם נעשים צבאותם של ישראל נטפלים אליהם וזהו תפקדו אותם לא לבטל מ' שנה מחנה אלהים מהיותם מרכבה אלא שתפקדום בהיותם עיקר כי המלאכים יהיו צבאות ישראל נטפלים אליהם וזהו תפקדו אותם לצבאותם שהיו אז המלאכים כמספרם להשפיע בהם שהוא בשביל צבאותיכם כי אתם הם.

3או שעור הענין תפקדו אותם בעד צבאותם הם אשר היו צבאותם שעתה מחליפם ה' שישרה על ישראל בעד המלאכים ובמקומם וזהו שימוש הלמ"ד כד"א תהיה לו לאלהים שהוא בעד במקום אלהים וזהו לצבאותם כלומר אל יקפידו המלאכים כי הלא גדולים הם מהם בהיותם צדיקים כי ע"כ צבאותם של ישראל נקראו וזה לצבאותם שהוא בעד אשר היו מאז צבאותם:

4עוד אפשר שאמר מה שתפקדו אותם אין המנין צורך אליו ית' חלילה כי הכל גלוי לפניו כ"א לצבאותם בשביל צבאותם שצבאות ישראל עצמם ידעו עתה סכום מניינם שהם ס' רבוא מוכנים להשראת שכינה באופן גדול האיכות מכל יתר מספרים כאשר כתבנו למען ידעו וישמחו שהוא מה שהתאוו:

5ונחזור אל שיעור הכתובים שהוא מה שכתבנו למעלה כי רצה הקב"ה לרומם את עמו ישראל ולישא את ראשם והוא כי כאשר הוא ית' משרה שכינתו על ד' מחנות מלאכים שבכל מחנה ג' ראשים מיכאל עם שני ראשים אחרים במחנה הא' ועל דרך זה בשאר כן בדגל מחנה יהודה והיה ג' ראשים נשיא יהודה ונשיא יששכר ונשיא זבולן וההיקש בשאר. עוד רמז הוא ית' באומרו שאו את ראש ולא אמר לשון מנין להורות כי ע"י מה שימנו אותם משה ואהרן מנשאים את ראשם ומכינים אותם להיותם ראוים להיות מרכבה אל השכינה נמצא כי ג' הדרגות היו אחד כללות ישראל שהם יהיו מרכבה. ב' נשיאיהם י"ב שהם במקום י"ב ראשים שבד' מחנות שכינה. ג' בכל מחנה ג' מעלות משה ואהרן שהם המשפיעים שפע קדושה בהם כי אין צ"ל ששכינה אתם כי הם גדולים על שבט הלוי שהם לגיון של מלך למעלה ממדרגת שבטי הדגלים שעל כן סביב למשכן יחנו ומה גם עתה משה ואהרן שעליה' יאמר שהם מוסיפים כח בפמליא של מעלה כענין ואנכי מלאתי כח את רוח ה':

6ונבא אל הענין אמר מבן עשרים כו' למה הוא השעור הזה ולא פחות או יותר להיות כי כן הוא כל יוצא צבא בישראל ולכן הוא מלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא כי עתה נעשים ישראל צבא השכינה ע"י מה הם זוכים להיות צבא של מעלה הלא הוא ע"י מה שתפקדו אותם נעשו מוכנים לצבאותם להיות עם צבא של מעלה מרכבה אל השכינה טפלים לישראל כי יקראו המלאכים צבאותם להיותכם משה ואהרן המונים אותם שע"י שפע קדושתם מנשאים את ראשם להכינם לכך הנה שע"י בהיות כללות ישראל נמנים ע"י משה ואהרן זוכים להיות מרכבה ולמען יזכו הי"ב ראשים להיות למעלה מכללות העם ממוצעים בין משה ואהרן לישראל מעין י"ב ראשים שבמחנה המלאכים ג' בכל א' לז"א ואתכם יהיו איש איש למטה שישראל להיותם נמנים על ידכם יזכו להיות מרכבה וי"ב נשיאים הללו להיות שנוסף על היותם נמנים ע"י משה ואהרן וגם יהיו אתם בשעת המנין יזכו להיות ג"כ ראשים על ישראל במרכבה כראשים שבמחנות השכינה וזהו ואתכם יהיו איש איש למטה כי מה שעד כה הם נשיאים אינו אלא שאיש ראש לבית אבותיו הוא אך לא שיהיו בערך שרי מחנות שכינה אצל שאר המלאכים שהוא יתרון קדושה כנודע על כן צריך הכנה ע"י היותם עם משה ואהרן אך לא שיהיו גם הם המונים כי הלא המה צריכים לקבל ממשה ואהרן ואיך יהיו בכלל המשפיעים שפע בנמנים.

7או יאמר מה שאמרתי אתכם יהיו ולא אמרתי שאתם והם תפקדו את ישראל הוא כי אפי' משבט לוי שהם לגיון של מלך אינם אלו כ"א איש ראש לבית אבותם הוא שהם משאר השבטים לא מערך שבט הלוי ואיך ישתוו אליכם שאתם משבט לוי וגבוהים עליהם.

8או יאמר מה שאני משוה אותו אליכם הוא כי איש ראש לבית אבותיו הוא ולא לכל יתר בתי אבות ישראל מה שא"כ אתם שאתם ראש כל הבתי אבות של כל ישראל דרך כלל: