תורת משה - אלשיך, במדבר יב:ט

1ויחר אף וכו'. לרז"ל שאמרו שהיתה נזיפה יחזור או' וילך אליו יתברך שהלך ופירש מהם וזה היה מצד השוה שבשניהם. אך הצרעת היה בלבד במרים כמו שכתבנו למעלה שאהרן לא היה אשם כמרים. עוד יתכן במה שכתוב אצלנו פרשת נח. ההפרש שבין המשפט הנעשה על יד אחד משלוחי הרוגז כאף וחימה וכיוצא בהם למה שנעשה על ידו ית'. כי המשחית לא יבחין בין צדיק וכו' כי יראה צד לתלות וע"כ אם היה משפט זה נעשה על יד אף שהוא משחית היה פגע גם באהרן ללקותו. אך ה' לא חפץ דכאו כי לא היה רק נגרר אחר מרים ע"כ היה מקום יתעורר האף וילקה גם אהרן לכן מה עשה דבר דרך חבה בלשון אמירה באומרו ויאמר ה' פתאום וכו' ולא אמר דבר של קושי. כי אם ספר יתרון נביאת עשה ואמר להם כשואל מדוע לא יראתם כו'. ע"כ בראות האף כך נסתלק וז"א ויחר אף ה' בם וילך לו' שע"י מה שאמר להם הוא יתברך דברי תוכחת דרך אהבה ולא קראם חוטאים וכיוצא ע"כ אם שויחר אף ה' בם הוא שליח הרוגז הנק' אף אין צ"ל שלא פעלו עשה רעה כ"א שילך והלך האף וזהו וילך בראותו כי אין חפצו יתברך ללקותם ואז כשהלך המקטרג אז עבר הוא יתברך על אהרן ולקתה מרים בלבד. אמנם אהרן לענותנותו אשר פנה אל מרים והנה מצורעת ענה ואמר בי אדוני וכו' והוא על דרך מה שפירשו ז"ל על פסוק בי אדוני ידבר נא עבדך שלא פירשו לשון בקשה כי אם כמשמעו בי תצדק לקיחתך ולא בבנימין כי לכל דבר אני הגון ממנו. והוא שא' הוא לשון בקשה הל"ל נא אדוני. וע"ד זה יאמר פה אהרן בי אדוני כלומר בי הוא העון בעצם לבדי ולכן אל נא תשית עלינו שהוא על שנינו חטאת. כי גם שבין שנינו נעשה הדבר הלא היה אשר נועלנו ואשר חטאנו כי אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות וזה ואשר נועלנו בכעס. ועל ידי כן ואשר חטאנו. וא"כ אחר שעל יד הכנס רוח שטות הוא אשר חטאנו אם כן עיקר העון עלי הוא כי יותר יאש' האיש על השליט בו רוח שטות מן האשה ועל כן יותר יצדק העונש עלי. וע"ד מאמר דוד שאמר ואלה הצאן מה עשו. ובזה מצא פתחון פה להקל ממרים אשמת דבר לשיבקש משה עליה רחמים. ואם נפרש לשון בקשה יאמר הנה ידוע כי החטאת עצמו שהאד' חוטא הוא המייסרו כד"א ותמוגגנו ביד עוננו והנה הקטיגור הנעשה מהעון הוא נקרא בלשון מקרא חטאת כמאמר ספר הזוהר על פסוק גם ה' העביר חטאתך שהוא שהעביר את הקטיגור שנעשה בעונו מלקטרג לפניו יתברך ואמר אל נא תשת עלינו החטאת הוא הקטיגור הנעשה בחטא שימשול עלי לדכאנו שבמרים היחל ובי יכלה כלומר לכן התפייס ומחול. ושעור הכתוב והענן סר וכו' ויפן וכו' אמר אהרן הנה בהסיר הענן העון שלט כח הענן ללקות לכן אל תשת עלינו את החטאת ללקות ולשלוט ולהתפייס בין על אשר נועלנו להשוות עצמנו אליך לומר הלא גם בנו דבר בין על אשר חטאנו בחשדה להוכיח:

2או ע"ד ז"ל במ"ש ז"ל בספר הזוהר על פסוק גם ה' העביר חטאתך שעל ידי מה שהתודה העביר הוא יתברך הקטיגור מלקטרג לפניו וזהו העביר חטאתך שהוא הקטיגור הנעשה בחטא שהוא החטא עצמו שע"י מה שהתודה דוד ואמר חטאתי וא"ל גם ה' וע"י וידוייך העביר חטאתך מלקטרג לפניו. ובזה יאמר אל נא תשת עלינו חטאת שיהא לפניו יתברך מקטרג עלינו כי הלא גם אנו מתודים ואומרים נועלנו וכו' וכאשר על יד וידוי מעבירו יתברך כמדובר. כן קבל וידויינו ומחול ויעבירהו הוא יתברך ולא תקפיד באופן שנמצאת שאל תשת עלינו חטאת לקטרג עלינו למעלה משא"כ אם אינך מוחל שתהיה כשת עלינו את החטאת לפני ה' לקטרג עלינו:

3או יאמר אל נא תשת עלינו חטאת לחשבו שוגג שהוא חטאת בין אשר נואלנו להשוות עצמנו לך בין אשר חטאנו בתוכחה פן אתה תמחול גדר שוגג וה' יחשיב למזיד רק תמחול הכל בהנחת מזיד:

4או יאמר בי אדוני ע"ד הראשון והוא כי נגע צרעת כי תהיה באדם על לשון הרע. כי כח טומאת הנעשה מהעון הוא החל באדם לנגע צרעת. וע"י הכהן מסתלק ע"י תשובת המוכה כמפורש במקומו. ובזה נבא אל הענין והוא שאמר אהרן כשפנה אל מרים והנה מצורעת. אמר הנה בי אדוני התיקון כי כהן אני ועלי לסלק כח טומאת העון על יד הסגר כמשפט כל נגע צרעת אך עתה שאיני יכול כי כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי קרוביו. לכן בהעדר תיקן על יד כהן ישלוט כח הטומאה ההיא תמיד ולא עליה בלבד כ"א יחול גם על שנינו. ואפילו נאמר שאין הדין רק שנגעי עצמו היא שאין כהן רואה. אך רואה נגעי קרוביו. יש טעם אחר שאין אני ראוי לסלקו. והוא כי הלא גם אני חטאתי עמה בזה כי הלא עון זה היא אשר נואלנו יחד אני והיא והכח טומאה נעשה בין שנינו. ואיך אוכל נכה בו וחציו ממני והוא כרואה נגעי עצמו. וגם זה היה אפשר לומר שרמז באומרו בי אדוני לומר שבי עצמי גם הוא חטא וזה כמדובר:

5או יאמר הנה בבואי לבקש על אחותי ואני גם כן חטאתי ואיך אבקש על חבוש להתירו טרם אתיר עצמי תחלה. לז"א הנה בי בקרבי בחשיבות היותך אדוני היית. כי אני יודע מחשבות לבי באופן לא היה החטא רק מן השפה ולחוץ. בין באשר נואלנו בהשואה בין באשר חטאנו בתוכחת. ואם תאמר שאולי לב מרים לא כן היה. הנה עם כל זה יש לך למחול מפני כבודך שאל נא תהי כמת כי המצורע קרוי מת כנודע וזה על כבודך. כי הלא במה שיצא המת הנזכר הוא גוף מרים מרחם אמו של אדוני הנזכר. נמצא כאלו אתה והמת הנזכר לאחד תחשבו. ובהאכל הצרעת הוא כהאכל חצי בשרו של אדוני הנזכר: