תורת משה - אלשיך, במדבר יד:יג

1ויאמר וכו'. הנה או' ושמעו וכו' אשר העלית וכו' קשה (א) כי הלא עיניהם ראו ולא הוצרכו לשמוע עתה. (ב) אומרו ואמרו וכו' אינו אומר מה יאמרו שלא יתכן תהיה אמירתם שמעו וכו'. (ג) כי אחר שכלל הדברים הוא שיאמרו מבלתי יכולת וכו' מה צורך אומרו ששמעו מצרים ושיאמרו אל יושב וכו' יאמר מיד ושמעו מצרים ויושבי הארץ הזאת וכל הגוים כי תמית את העם הזה כאיש אחד ואמרו מבלתי יכולת וכו'. (ד) למה נכנס במצרים ויושב הארץ ויצא בכל הגוים ובין אלו לאלו הכניס והמתה וכו' ולא אמרו בתחלה או בסוף:

2אמנם לבא אל הענין נשים לב אל טעם מפסיק שבמלת מצרים שבאומרו ושמעו מצרים בו זקף קטון. ועוד למה לא הזכיר הטענה שאמר על מעשה העגל למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם. אך הנה משה נסתפק במאמרו ית' באומרו אכנו בדבר ואורישנו כי סובל שני פירושים. א' אכנו את הראוים למות בדבר. ואורישנו את השאר מהיותם לי לעם. על כן חילק מאמרו לשני חלקים ועשה כדרך הכותי ששואל מעט מעט. כן תחל' שאל לו הפירוש הראשון. ואח"כ על השני. אמר והמתה וכו' ואמרו מבלתי יכולת וכו'. ואחר אומרו שאין ראוי להמיתם כלם כאחד אמר ועתה שנצולו מכליה אני אומר שאין להמית קצתם כי אין ראוי. כי יגדל נא וכו' סלח נא כו' שהוא את כלם בל יומת איש. זהו דרך כלל. ונבא אל התכת הכתובים אחר ושמעו מצרים וכו'. והוא כי הנה שני דברים אפשר יאמרו הגוים או מבלתי יכולת וכו'. או ברעה הוציאם האמור בכי תשא. והיותר קרובים להם שהיה אפשר על ידם חלול ה' בדבר היא למצרים או ליושב הארץ הכנעני וכו'. אמר על הפירוש האחד הנה אין אחד משתי אמירות אלא בשתי האומות כי הנה ושמעו מצרים וכו' כלומר את האמור שתכם בדבר ותורישם ואין פחד אמור מבלתי יכולת כו' כי הנה העלית בכחך כו' ואמרו זה אל יושב הארץ הזאת כלומר ובזה אין לומר מבלתי יכולת חלילה כי ק"ו הדברים ומה אם בהיות ישראל בקרב המצריים משועבדים לעבדים ומה גם שהיו כמ"ש ז"ל בפסוק גוי מקרב גוי שהיו ישראל תוך המצריים כעובר תוך פרה כבלועים בעיניהם ועכ"ז הוציאם ה' מתוכם וזה דקדק באומרו פה מקרבו וא"כ כ"ש שבכחו יתב' ישליטם ביושב הארץ הזאת. וגם המענה האחרת לומר ברעה הוציאם איננה כי הלא אלו ואלו שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה ה' בהר סיני וגם אחרי העגל ועננך עומד עליהם שהם ז' ענני כבוד ובעמוד ענן כו'. ואם היה כי ברעה הוצאתם מאז להרוג אותם בהרים כו' למה הראותם את כל זאת שנתים ימים גם אחרי העגל. כל זה הוא אם תהרוג מקצתם כי יאמרו שחטאו קצתם עתה ותמיתם. אך אם והמתה כו' כאיש אחד לא יעלו על רוחם שחטאתם כבדה מאד עד גדר והמתה את כולם כאיש אחד ושאין צדיק בהם להגין על עצמו. ע"כ אז יאמרו כל הגוים אפי' מצרים מבלתי יכולת ה' חלילה. כי יאמר כי כח ז' עממין ואלהיהם. קשים ממצרים. וז"א לאמר כלומר מב' הדברים לומר ברעה הוציאם וכו' או מבלתי יכולת כו' מה שראוי להם לאמר הוא מבלתי יכולת וכו':

3או יאמר ושמעו כו'. לומר מה תעשה לשמך הגדול פן יתחלל חלילה כי אין לומר שיאמרו כי בהיותם עושי רצונך היטבת להם ועתה פשעו בך והרגתם כי הלא נהפוך הוא. כי הנה ושמעו מצרים הכליה הזאת והם אשר העלית בכחך וכו' את העם הזה מקרבו והוא כי לא היה צריך כחו הגדול רק על היותם עובדי ע"ג ומגדלי בלורית כמאמרם על בכח גדול וביד חזקה. ואמרו אל יושב הארץ הזאת ענין זה להורות כי עוברי רצונך היו במצרים ועם כל זה לא נמנעת מלהעלותם מקרבו שהיו גוי מקרב גוי כמז"ל עם מקרב גוי לא נא' אלא גוי כו' הללו כו' והללו כו'. וז"א מקרבו הנה כי בהיותם רשעים גאלתם. ואח"כ אלו ואלו מצרים ויושב הארץ שמעו כי אתה ה' בקרבם כו' שהם מרכבה אליך אומרו ושכנתי בתוכם שהוא בקרבם ממש. אשר עין כו' בעמוד ענן כו' כי כ"ז יורה כי צדיקים עושה רצונך המה עתה שאל"כ לא היית דבק בם כ"כ. הנה שבהיותם רשעים גאלתם ועתה שהם צדיקים אין צ"ל שתצר להם כ"א שוהמתה אותם כאיש א'. ע"כ יגמרו אומר ויאמרו כי מה שראוי לאמר הוא מבלתי יכולת כו' ולא לומר שהיו צדיקים ובהעותם הרגתם כי אין רשעם מונעם מלהיטיב להם ומה גם עתה אחר צדקתם הרב:

4או יאמר גם שראו כל נסים ונפלאות שעשית במצרים לא יעלה מורא על ראשם לומר מבלתי יכולת כו'. כי הלא ושמעו מצרים כליה זו והם יודעים כי העלית כו' כי הוצרך להעלותם בכח גדול ועל יד עצמך עם היות שלא הרגת במצריים רק הוצאתם מקרבו ולא היו מצרים עמים רבים רק עם א' בלבד. ואמרו דבר זה אל יושב הארץ הזאת שהוא שהעלית כו' כלומר ע"י עצמך כאומרו ועברתי וכו' אני ולא מלאך וכו' וגם בכחך שהוצרכת כחך להעלותם עם שנשארו מצריים חיים וגם היות מקרבו של עם. והוא לומר כי צריך כח יותר להוריש ז' גוים. וגם צד השוה שבהם שאלו ואלו שמעו שחיבבת אותם מאז יצאו עד עתה ולא יאמרו כי מאז הוצאתם לקיים שבועת האבות אך שנואים היו לך על עובדם ע"ג במצרים שהרי שמעו כי עתה ה' כו' זה שנתים ולא הרגתם מיד כשהוצאת אותם. וגם לא יאמרו שעתה חטאו שהרי לא יתכן נתחייבו כליה כאיש א'. ע"כ יאמרו כל הגוים כו' כי מה שראוי לומר הוא מבלתי יכולת וכו' אל הארץ אשר נשבע להם שהיא ארץ ז' עממין ולא כמצרים שהיה עם אחד וגם שם היה להעלות מתוכם ופה גם לכבוש. ויאמרו כי על עם אחד להעלות בלבד הוצרך כל כחו ולזה חלילה לא הספיק. וכל זה כיון באומרו כי העלית וכו' שהוא מקביל אל כל ענין הארץ אשר נשבע כו':