תורת משה - אלשיך, במדבר יד:יז

1ועתה יגדל נא. וכו'. הנה ראוי לשים לב אל אומרו לאמר כי אינו לאמר לזולת והנה אמרו רז"ל כי כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה אומר ארך אפים כו' אמר משה ארך אפים לצדיקים א"ל הקב"ה אף לרשעים א"ל רשעים יאבדו א"ל הקב"ה חייך שיבא זמן שתצטרך לזה הה"ד ועתה יגדל נא כו' ובזה יאמר יגדל נא כו' כאשר דברת לי שאצרך לזה ושאני עתיד לאמר ה' ארך אפים כו' גם לרשעים.

2או מעין זה כאשר דבר לי שראוי לאמר שהוא אף לרשעים:

3או יאמר כי הנה הוא יתברך על שאלת משה הודיעני נא את דרכיך במה תתפייס נתעטף כביכול כש"צ ואמר הי"ג מדות ויעבור וכו' אמר ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לי לאמר ה' וכו' שהם מדותיך כדי שתתפייס:

4או יאמר בשום לב אל מה שהשמיט א' מהשני שמות וגם מדת אל חנון ורחום ואמר נוצר חסד לאלפים וכן מלת וחטא. אך לבא אל הענין נזכיר מז"ל. ה' ה' ה' קודם שיחטא ה' אחר התשובה ובזה נבא אל שעור סדרן ה' קודם החטא ה' אחר התשובה ובכן שעור המדות הוא ה' אחר התשובה הוא יתברך פוקדו במדת אל רחום וחנון וזהו שמדות אלו סמיכות אל התשובה ואם אין שבים אין מרפא אותם כי מדת אל שהוא חסד פשוט מספיק לשבים אך לבלתי שבים צריך רב חסד וע"כ בזה השמיט משה שם השני שהוא על השבי' מה שאין כן אלו וגם על זה לא הזכיר אל רחום וחנון והזכיר ארך אפי' ורב חסד שיאריך להם ושיטה כלפי חסד. ולא הזכיר ואמת כי משם מתעורר דין עליהם כי הוציאו דבה ודברו שקר ולא האמינו בו יתברך. וכן נוצר חסד לאלפים לא הזכיר כי המדה ההיא היא לאוהביו יתברך כד"א ועושה חסד לאלפים לאוהביו. וכן חטאה לא הזכיר כי פה מזידין היו. ועם שנקה לא ינקה שהוא מנקה לשבים לא ינקה לשאינם שבים זהו לנקות לגמרי אין לאלה שלא שבו אינו שואל רק שלא תפקוד כעת כי אם לדורות הבאים. אך סלח נא כלומר באשר הוא שם וגם זה כגודל חסדך וכאשר נשאת וכו' שהוא לכלכל מחלאת חטאם מעט מעט כענין וביום פקדי וכו'. ונבא אל הענין אמר ועתה יגדל נא וכו' לומר הנה למדתני שבעת רוגז אזכיר לפניך י"ג מדות ותרחם ולא עוד כי אם השכינה שהוא שם אדנות שעל יד העון אנו כבי"כול מתישין כחו כד"א צור ילדך תשי כי לא יקבל שפע מלמעלה אך על יד הי"ג מדות מתרבה ומגדיל כחו. כי על כן אחר אומרו ית' למשה הי"ג מדות מיד אמר משה ילך נא אדני בקרבנו וכו' כלומר עתה לא יותש כח שם זה בלכתו עמנו ועל כן ילך נא וכו'. והנה כל זה הוא על יד הי"ג מדות וגם שהוא לשבים אך באלו שלא שבו ואני צריך להשמיט קצת המדות ולא הי"ג לא יהיה כן ע"כ זאת שאלתי כי ועתה יגדל נא כח אד"ני הוא שם האדנות כאשר דברת. כי גם שאין הגדלת כח כי אם בי"ג מדות זה חסדך עתה שיגדל נא בשביל ט' מהם בלבד וזהו לאמר כלומר בשביל אמור ה' ארך אפים וכו' עם שאינן הי"ג שלמים. ועל זה השיב לו הוא יתברך סלחתי כדברך שאמרת שאסלת בקצת הי"ג מדות ולא כאשר דברתי אני שאסלח על יד כל הי"ג:

5או יאמר ועתה וכו'. בהזכיר מז"ל שנתעטף הקב"ה כש"ץ ואמר עשו לפני כסדר הזה וברית כרותה היא שאינם חוזרת ריקם. ושמעתי בשם ספר לבנת הספיר שדקדק באומרו עשו לפני ולא אמר אמרו לפני כי בזה תשובה אל קצת בלתי נענים על יד הסדר הזה. שהוא כי מה שנדר הוא יתברך שאינם חוזרת ריקם הוא בעשותנו אנחנו המדות ההם מה הוא אל עושה חסד ורחום וחנון כן אנחנו וכן ע"ד זה בשאר. אך באמירה ובלי מעשה לא יהיה כן. ובזה נבא אל הענין כי אמר משה הנה לא הבטחת רק בהיות לנו מעשה הי"ג מדות ולא דבור לבד אך ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת עם שיהיה לאמר שהוא בשביל אמירה והזכרה ולא מעשה כי המעשה כעת אין להם כדלעיל:

6או יאמר כמ"ש ז"ל על פסוק ודבר ה' אל משה פנים אל פנים וכי אני בכעס כשאני מראה כעס יש לך להפשיר. כן יאמר יגדל כו' כאשר דברת שהוא דבור לשון קושי כדי לאמר שאומר אני אמירה שהוא תיבה ופיוס:

7או מעין זה למה אמרת לי עד אנה וכו' אכנו וכו' ולא עשית מעצמך אך דברת לי כדי לאמר אני דברי חבה ופיוס אחר דבורך בקושי.

8והנה מה שלא הזכיר זכות אבות כאשר בעגל יהיה על דבר כי מאסו בריתי שהוא לתת להם את הארץ. ואפשר להמשיך בזה ענין פסוק ועתה יגדל וכו' והוא כי הנה ג' דברים הודיע הקב"ה למשה שייטיב בם את ישראל. א' הי"ג מדות. שני ושלישי ברית אבות וזכות הארץ כאומרו בסוף המוסר וזכרתי את בריתי יעקב וכו' והארץ אזכור. אמר משה ועתה בנדון זה מה שיגדל נא כח ה' על ידי סליחה לא יהיה רק על יד מה שדברת לאמר לפניך ה' וכו' אף כל אלה לא כל הי"ג רק קצתם. אך מה שלא אמרת לאמר רק לזכור אתה מעצמך אין להם מקום כי מאסו בברית אבות ובארץ.