תורת משה - אלשיך, במדבר טז:כט

1אם כמות כו' ואם כו'. ראוי לשים לב איך מתייחס העונש אל נפקותא זאת וגם מה יתן ומה יוסיף שפקודת כל האדם יפקד עליהם. ועוד אומרו אם בריאה יברא לא ימנע או נברא או לא נברא אם נברא איך יאמר יברא ואם לא נברא לישתוק מואם בריאה ויאמר יברא ה' כו'. ואם הוה מסתפק כמ"ש ז"ל אם נברא ואם לאו יברא עתה קשה כי הלא משנה שלימה הוא עשרה דברים נבראו בע"ש בה"ש ואחד מהן היא פי הארץ ומפי מי קבלנו המשנה אם לא מפי משה. ועוד אומרו ופצתה כו' האם מבלי אין מיתות משונות זולות זו שבחר בזו:

2אמנם הנה מהנראה מרז"ל כי שלשה דברים המה כללו אשמתם זו. (א) שכפרו בנבואת משה רבינו ע"ה. (ב) בכהונת אהרן. (ג) בתורה מן השמים. ע"כ יאמר על נבואת משה אם כמות כל האדם ימותון אלה ע"י שליח ה' על שכפרו בשליחות משה. ולעומת כהונת אהרן שהיא בקרבנותיו וטהרת נגעים כרופא המבקר את החול' ומרפאו מחולאי נפשו ע"כ גם פקודת בקור חולים לא יפקד עליהם ועל שני הדברים אמר לא ה' שלחני לא לנבואותי ולא לכהן את אהרן ועל אומרם שאין תורה מן השמים אלא מן הארץ בהמצאתי כי כמו זר נחשב להם יבא דבר לארץ מן השמים ולא ישיתו לב כי נפשותם הן מן השמים והן בארץ בקרבם ע"כ מדה כנגד מדה נפשותם שהן מן השמים לא יעלו לשמים כ"א ופצתה האדמה את פיה ובלעה כו' וירדו חיים שאולה בגוף ונפש שרוחם שהיא מן השמים תבלענה הארץ. והנה הן אמת כי פי הארץ היה נברא מבין השמשות אך היה אפשר כי לא נברא בכח מספיק לבלוע ומה גם עתה נפשות רוחניות שעל השמים כבודם כי מאין ולאין תוכל הארץ לבלוע נפשות שמעל לשמים כ"א גופים חומריים בלי נפש והיה אפשר תצא נפשם ויבלעו גויותם ולא ירדו חיים ונפשם תעלה אל שורשה ע"כ אמר ואם בריאה עוד יברא ה' במה שיפצתה האדמה וכו' ובלעה כו' באופן שבגוף ונפש ירדו חיים וכו' שגם את הנפש תבלע עודנה בגופם:

3או יאמר בשום לב אל הברא פי הארץ בין השמשות והוא במה שמבואר אצלנו בפי' המשנה כי כל מה שנברא בין השמשות הוא כח רוחני בארץ למעלה מאיכות העולם הזה פי האתון למעלה מאיכות בעל חי הבלתי מדבר הוא כח רוחני כפי האתון ההוא. וכן פי הארץ אינו חור נעשה בארץ חלול שא"כ לא היה בו כח לשאוף ולבלוע ומה גם כמ"ש ז"ל שהיה בולע אפילו נפה וכברה שהיתה שאולה ביד אשר בקצה מחנה ישראל אך הוא פה חלול אשר בו כח לשאוב ולבלוע כפי האדם השואב ובולע בפיו פנימה כן ברא הוא ית' כח רוחני אשר כח בי לבלוע את הרשע עד שאול כאשר הוא חי. והנה מאז נברא ברא אלהים את הכח ההוא לבלוע את הרשע אלא שלא ניתן לו רשות לבלע ולהשחית עד כה. ונבא אל הענין אמר מרע"ה אם בריאה הוא כבר בל יהיה בכל א' מהמשחיתים הכח ההוא שאינו מבחין בין צדיק לרשע ויבלע גם צדיקים שאצל אלו כ"א יברא ה' בעל הרחמים באופן שפצתה ובלעה רשעים בלבד וזהו הם וכל אשר להם בייחוד. ובזה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את ה' מה שאין כן אם גם צדיקים היו לוקים גם הם כי לא תוכר ההשגחה:

4או יאמר במ"ש ז"ל כי בדין העליון הנפש מתנצלת לאמר כי לא חטאה רק החומר כי הוא רוחניות וקדושה והגוף מתנצל לאמר כי הנני גוש עפר ומעת יציאת הנפש איננו מתנועע מה עושה הקב"ה אומר הצד השוה שבכם שבשתוף שניכם חטאתם כן אשים נפש בגוף ואדון אתכם כך בגיהנם כמשל החיגר וסומא שומרי הפרדס. ובזה יאמר אם בריאה שהיא האדם וברא ה' פעם שנית אחר שהמות מפריד בין גוף ונפש שחוזר ומחבר' כן עתה לא יפריד לחבר כי אם ופצתה וכו' וירדו חיים שאולה כאשר הם מחוברים עתה ולא שיחזור ויברא אותם ויחברם אחרי כן לדונם בגיהנם. וש"ת אם הם חטאו כל אשר להם מה חטאו לזה אמר וידעתם כי נאצו וכו' את ה' ולא אותי בלבד כי ע"כ מלכותא דרקיע מעין מלכותא דארעא וכאשר הרוגי מלכות ממונם למלכות כן הרוגיו למנאציו הבליע אותם ולא השאיר ממונם ליורשים רק לקח ואיבד ממונם אתם. וזהו וידעתם וכו' כי נאצו את ה' הוא מלכותא דרקיע ע"כ לקו גם כל אשר להם: