תורת משה - אלשיך, במדבר טז:לא

1ויהי כו'. הנה אומרו ותבקע וכו' ותפתח נראה כפול. ואם נדקדק הלשון נראה סותר זא"ז כי בקיעה אינה פה ובאומרו ותפתח נראה שהיה פה סתום ונפתח. אך הנה כתבנו כי פי הארץ אינו חור או בקוע בארץ כי אם כח רוחני ושואב ובולע כפי האדם באדם. וזה מאמרם ז"ל כמו שיש אברים לאדם. כן יש אברים לארץ אדם יש לו ראש והארץ גם כן. וראש עפרות תבל. אדם יש לו פה והארץ יש לה פה ופצתה האדמה את פיה והוא כמפורש אצלינו שהוא כח מיוחד המתייחס לכל אבר כאשר באדם והוא בזה כי כאשר בכח פי האדם לשאוב ולבלוע כן פי הארץ. ונבא אל הענין הנה משה אמר ופצתה האדמה את פיה ובלעה וכו' אפשר יאמר במה נדע כי הנה שם פה לאדמה ואולי לא היה רק שנבקעה הארץ והנמצאים במקום שנבקע נפלו בתוכו. ע"כ מה עשה הוא ית' הבקיע תחלה האדמה אשר תחתיהם ועדיין לא נפלו בבקוע כלל והיו חוצה על הארץ ואח"כ ותפתח הארץ את פיה הוא אותו כח הבולע ותבלע אותם ששאבם ואחזה בם והמשיכם מעל הארץ אותם ואת בתיהם כו' ואת כל הרכוש אשר כל זה לא היה דבר בבקוע כי אם שהכח ההוא המשיכם אל תוכו. וזהו אפשר יאמר ויאבדו מתוך הקהל כי היו חוץ לבקוע אשר שם הקהל וכהרף עין נאבדו מתוכם כי חטפם כח פי הארץ ששאף ובלע אותם:

2עוד יתכן ע"פ סדר המקרא כי אחר אומרו שאחר הבקיע בלעה אותם פי הארץ אמר הנה עוד ראיה לזה שאם היה שבבקוע נפלו לא היה מפלש לעובי האדמה כי אם שיהיה שיעור מה ובנפלם אל תוכו חוזרת הארץ ונדבקה ונשארים קברים תוך הבקוע מתים בקרב הארץ אך לאלו לא כן קרה למו כי אם וירדו וכו' עד שאול מטה תחת כל מעבה האדמה באופן שותכס עליהם הארץ שכל קרקע העולם היה כמכסה עליהם ולא שדחקו צדדי הבקוע אותם ומתו ונשארו כקבורים בנתים רק שויאבדו מתוך הקהל שלא היה הפרש בהיותם שם מאשר היו טרם הבליעה כי אם שויאבדו מתוך הקהל אך כאשר היו חיים בהיותם בתוך הקהל כן היו אחרי כן חיים מתחת לארץ. ושמא תאמר ומי יאמר שהם חיים אחרי כן ולא נדחקו ומתו תוך הקרקע לז"א וכל ישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם והוא כי הנה ארז"ל בגמרא כי רבה בר בר חנא הלך במדבר ההוא והיה שם חד טייעא אמר לו כי שם היה בלועי קרח ושיטה אזנו ושישמע ושמע שהיו אומרים משה אמת ותורתו וכו' וזה יאמר ותכס עליהם הארץ ויאבדו וכו' ואחרי כן וכל ישראל וכו' נסו לקולם אשר שמעו מהם כעובדא דרבה בר בר חנא. כי אמרו פן תבלענו הארץ ולא אמרו פן תבקע הארץ כי אם שתבלעם בלועים כאשר המה שלימים וחיים כי הכירו כי בלועים המה חיים ולא שנפלו תוך חריץ הבקוע ומתו תוך הארץ כי הלא שמעו קולם אחרי כן: