תורת משה - אלשיך, במדבר כג:ז

1וישא משלו וכו'. הנה אומרו מן ארם וכו'. יראה שפת יתר. ועוד אומרו זעמה שלא נזכר למעלה רק ארה או קבה ולא עוד אלא שהכניסה בין שניהם. ועוד כמו שאמר מה אקוב ומה אזעום למה לא אמר ומה אאר. ועל שני הכתובי' שאחריו אין צורך להעיר כי הם משוללי הבנה. והנה רז"ל אמרו שנינו נעשינו כפוי' טובה כי אתה לא היית בעולם כי אם ע"י אברהם שהוא מארם והציל את לוט ואני לא באתי לעולם אלמלא יעקב שבזכותו היו בנים ללבן שאני בא מהם. ויתכן יאמר הנה זכות ישראל רב מאד כי ה' אלהיה' אתם. ומאין מצא מקו' לנחותני בדרך הרע הזה אך הוא כי לא הביט אל אבותיהם הנקראים הרים כנודע וכמ"ש בב"ר על אשא עיני אל ההרים כ"א מן ארם שהם באים מארמים בלתי כשרים כ"א עובדי ע"ג כי לא ישית לב אל האבות ואמהות כ"א אל הררי קדם הקודמים להם תרח ונחור אבות האבות והאמהות. ואף עם כל זה לא לגדר קבה כ"א לגדר ארה שהוא גדר קל הימנו כשאלת בלק לשלוחיו. ואף גם זה לא לכשרים כ"א לנקראים בשם יעקב אך לנקראים בשם ישראל לא לבד ארירה כ"א ולכה זועמה ישראל שהוא קלה מגדר ארירה ואלו הב' הם הנכנסים בטבע חלוקה. אך גדר קבה לא עלה על לב כי מה אקוב לא קבה אל כ"א זעומה כי אל זועם בכל יום שלא עשה רק גדר זעימה שהוא הרגע שהיה יודע הוא וע"כ גם בלק לא שאל קבה כ"א ארה כמאמרו לשליחים ראשנים כי השניים הוסיפי מלבם לאמר קבה ככתוב למעלה אלא שחשב שע"י המזבחות והקרבנות והכנת המקום יעלה מדרגה אחת מזעימת לארירה. ואין צריך לומר שלא יועיל לארה כי אם גם מה שהוא גדר זעימה שהוא מעין מה שזועם בכל יום אי אפשר כי מה אזעום ולא זעם ה' כלל והוא מה שאמרו ז"ל כי בכל אותם הימים לא זעם הרגע כדרכו לזעם בכל יום.

2או יאמר במה שאמר כי איך אל שהוא חסד זועם שהוא דין אך הוא כי מדת חסד הוא לזעום בכל יום שהוא מעט מעט יום יום ולא הרבה כאחת ע"י האריך זמן ובזה יאמר ומה אזעום ולא זעם ה' בכל יום כ"א אל שהוא מדת חסד אל שלמעלה ממדת רחמים ועל כן אחר שהזעימה היא בבחינת חסד איך תתהפך להם לרעה אם לא ע"י עון גדול שעשו ולא ע"י מה שעתידין לעשות בבמות בעל. ועוד כי זה שהביט אל הררי קדם הם הקודמים לאבות טעה בחשבונו. כי הנה אין ישראל נקראים בני תרח אביו ולא בני אבות האמהות הרן ובתואל ולבן. כי הנה מראש צורים הוא אברהם כד"א צור חוצבתם וכו' ומשם אראנו את ישראל ולא מקודם וכמ"ש ז"ל ממשל המרגליות שבחול שכובר בכברה עד שמוצא המרגליות ומשליך החול כן אברהם בין כל הקודמים לו וגם ארז"ל אלה תולדות השמים בהבראם אל תקרי בהבראם אלא באברהם כי ממנו מתחיל העולם. וכן אבות והאמהות לו יחשובו כי ומגבעות מהן עצמן והלאה אשורנו לא לאבותיהם שהם מארם ולא אמר מראש גבעות כ"א ומגבעות מהן עצמן והלאה כי אינן נמשכות זו מזו כאבות. ועוד כי אין אומה זו כיתר אומות שתוכל לאררם כי חלק ה' המה כי הלא עם זה היא כאותיות מלת הן שאין להם זוג כנודע כי אל"ף וט"ית עולים יו"ד וכן בי"ת וח"ית וגי"מל וגם זי"ן ודל"ית עם וא"ו אך ה"א אין לה זוג כן הנ"ון למנין קו"ף יו"ד עם צדי"ק וכ"ף עם פ"א ול"מד עם עי"ין ומ"ם עם סמ"ך נשאר הנ"ון בלי זוג כן עם בני ישראל כי כאשר אין ה"א ונ"ון מתחברות עם הסמוכות להן כן ישראל עם שכניהם לבדד ישכון כי כל הגוים בשכון יחד שני' שלשה עמי' לא יחשב שום אחד מהם להיותו לבדד כי יחשב למלוה עם אחרים כי מציאותם ודעתם מעורבת אך ישראל בשכנו עם אומות זולתו ליושב לבדד יחשב כי לא יתאחדו לא בנפש ולא בעירוב דעת וזהו לבדד ישכון כי יקרא לבדד בהיות בשכינה עם אחרים ולא עוד כ"א ובגוים לא יתחשב כ"א יאמרו כמה אומו' בעולם יאמרו ע' אומו' וישראל ולא יאמרו אחד ושבעים כי לא יתייחד אתם בחשבון ואין זה רק שכל אומה ע"ג עליהם שר והם שבעים שרים אך ישראל הוא יתברך מלכם ואיך יבואו עם ה' במספר עם אומות השרים וגם בהיות כמה אנשים בעמים מתחלפים וישראלים ביניהם כי יאמרו כך וכך נכרים כך וכך ישראלים שם ולא יצרפום למספר אחד כאשר יצרפו יתר אומות במנין אחד והנה אין כל זה להם אלא להיות חלק אלוה ממעל ואיך תחול ארירה או זעמה בהם חלילה. ועוד איך יעלה על לב לזעום את יעקב או את ישראל אשר ברכם ה' כעפר כ"א יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה ואם בארירה או זעומה יפלו הלא הנותרים יפול בהם מנין וה' ברכם שלא ימנו והנה היה אפשר לומר כי ב"פ היתה ברכת העפר א' באברהם ושם נאמר אשר אם יוכל איש למנות כו' וא' ביעקב ושם לא נאמר כן ויעלה על דעתך כי ברכת אברהם שזרעו לא ימנה יתקיים בישמעאל ולא ביעקב אך ברכת עפר של יעקב יוכל איש למנות כי לא כן הוא כי הלא מי מנה עפר יעקב אותה ברכת העפר כלו' ברכת יעקב שלא נא' בו אשר אם יוכל איש למנות מי מנה אותה:

3או שיעור הענין מה שנאמר באברהם שלא ימנה היא עצמה ברכת עפר יעקב כי גם מה שנאמר לאברהם על יעקב נא' כי ביצחק ולא כל יצחק יקרא לך זרע וזה ומי מנה שהוא ברכת עפר שנא' באברהם שנא' בו שלא ימנה מי שמנה אותו הוא עפר יעקב כי עליו נאמ' והוא ברכה עצמה שביעקב וזהו כשנקרא יעקב שנתברך בעפר כ"ש כשנקרא ישראל כי אז הוסיפו לו ברכה אני אל שדי פרה ורבה כו' כי על תוספת ברכה ההיא אפילו לרובע שלו אין מספר ואיך תחול ארירה במבורך כל כך ושמא תאמר הלא חלה זעימה בהם ובמדבר תמו ומתו כל הדור ההוא הנה אין מיתתם ארירה ואיכות ח"ו כי מי יתן ותמות נפשי מות ישרים הוא דור המדבר כמ"ש ז"ל שעליהם נאמר דור ישרים יבורך וכן בתנחומא אומר שלא נתן הקב"ה את התורה עד בא דור ישרים הוא דור המדבר כי מי יתן יהא חלקי עמהם כי חלקם בחיים כי דור דעה קדושים היו ומיתתם כפרתם ואם שאמרתי מיתת דור המדבר שתמות נפשי מות גופם כי גם חומר הצדיק יש לו מנוחה בקבר עכ"ז יותר מזה אני תאב ומי יתן והיה לי שלא אדמה לדור ישרים הנזכר גם היא בשם יעקב ובשם ישראל שהיא שלא אמות כלל כ"א ותהי אחריתי היא אחרית ולא מות כי יחיה כמוהו הוא יעקב וישרים האמורים בפסוק שהוא יעקב אבינו כי יעקב אבינו לא מת:

4או יאמר ע"ד הקודם והוא כי למה שחש בלעם פן ז' זכיות יעמדו לישראל שהוא של שלשה אבות וארבע אמהות על כן צוה לערוך ז' מזבחות לרצות את ה' כנגדם ויעל פר ואיל להפך זכות ושפע האומות הנמשלים לפרים כדלעיל ושפע הבא על ישראל המשולים לאיל יתהפך הכל אל בלק ועדיין לבל יתחזק כח זכורם כי לה' המה על כן אמר כי השיאו לנחותו בדרך רעה זו כי נתן אל לבו אל אבות והאמהות הנא המה מארם כמ"ש ז"ל על רבקה מפדן ארם אביה רמאי ובני עירה רמאים וכן רחל ולאה מארם וכן שרה בת הרן אשר לא בחר בה' רק כאשר ינצח (אברהם) כמ"ש ז"ל בב"ר וגם הוא מאמרם וזהו מן ארם ינחנו וכו' וגם מצד האבות נשא עיניו אל הררי קדם אבות אברהם ויצחק שהיו עובדי גלולים לכה ארה וכו' מה אקוב וכו' כקודם. ומה שפנית אל אבות אברהם טעית כי מראש צורים אראנו את ישראל ולא מאבות אברהם ואת האמהות מגבעות הן אמהות אשורינו כי מהן מתחיל האומו' ולא מאבותן הן עם לבדד כו' כדלעיל:

5ובמסרה ג' לבדד. א' במקרא זה. ב' שכני לבדד בתרי עשר. ג' כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני. ויהיה כי אמר כי ישראל יקראו עומדים לבדד בעולם בהיותם בשכונה ושמא תאמר הלא טוב לנו נהיה לבדד בעצם ויעדרו מן העולם ולא שנהיה לבדד בתוכם וזהו שכני לבדד בחיר"ק הנו"ן שהוא לשון יחיד אין זה עתה פן ירבה עלינו חית השדה כ"א כאשר אתה ה' לבדד בהיותנו לבדד לבטח תושיבני כי יגור זאב עם כבש:

6והנה ארז"ל שאמר לו בלעם אלו אמרת לקלל את ישמעאל או עשו היה אפשר אך אמרת לכה ארה לי יעקב כו' א"א. ובזה יתכן להמשיך הכתובים ע"פ דרכם שנשא משלו ואמר מן ארם כו' לומר אבל על כל התלאה הזאת לבלתי הועיל כי מן ארם ארץ רחוקה ינחני עד כה בלק ולא מתחלת גבולו כ"א מהררי קדם ומי יתן והיה לארר את ישמעאל או עשו כ"א לכה ארה לי יעקב אם לא כשרים המה הנקראים בשם יעקב. ואם כשרים שבשם ישראל יכנהו לכה זועמה ישראל כי אמר בלק ארירה לא על הנקראים ישראל. ומה שאמרת לכה ארה לי יעקב כו' לומר שאלו אמרת לי על ישמעאל ועשו הייתי עושה והלא תאמר גם אלה בני אברהם ויצחק והמה כיעקב לא כן היא כי הנה מראש צורים הוא אברהם אראנו את יעקב לא את ישמעאל ועשו כד"א כי ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא כל יצחק דהיינו יעקב הנה שאין ישמעאל ועשו לקרא בני אברהם ויצחק וכן ומגבעות הן האמהות אשורנו את יעקב כי אצ"ל שרה שלא ילדה את ישמעאל כ"א שפחתה כ"א אפילו רבקה לא היתה אוהבת כ"א את יעקב גם רחל ולאה שלא היה להן חלק רע בזרע יעקב. וש"ת הלא גם ישמעאל הוא חשוב כי הנה בקש אברהם רחמים עליו ואמר לו ישמעאל יחיו לפניך וא"ל הקב"ה ולישמעאל שמעתיך והפרתי אותו וכו' וכן היה לו שנאמר על פני כל אחיו ישכון וכן עשו השוה אותו הכתוב ליעקב באומר שני גוים בבטנך. לז"א על דבר ישמעאל שנתברך על פני כל אחיו ישכון וכתוב א' אומר על פני כל אחיו נפל אלא בחיי אברהם ישכון אחרי מות אברהם נפל. ונבא אל הענין אמר אין ישמעאל דומה ליעקב כי ישמעאל בהיותו עם אביו ישכון ובהסתלקו נפל אך יעקב כ"כ רב איכותו שאפי' בהיותו לבדד בלי חברת אבותיו ישכון ולא יאמר בו נפל. וגם אשר תראה שהשוה הכתוב את יעקב ועשו באומר שני גוים בבטנך דע לך כי הנה ובגוים לא יתחשב להתאחד בחשבון. והוא מאמר הנביא הנה קטון נתתיך בגוים בזוי אתה מאד לומר עם שנולדת קודם הנה קטון שמכרת הבכורה ואע"פ שנתתיך בגוים שהוכלל במלת גוים לא שהם שוים בערך יעקב ליחשב עמו כי בזוי את מאד וישראל לא כן כ"א גוי אחד בארץ וזהו ובגוים לא יתחשב. וגם שם הורה הכתוב כי לא ישתוו כ"א רב יעבוד צעיר. או על מא' רז"ל שעל כי מלת גוים ביו"ד במקום וא"ו אמרו שני גאים רבי ואגטונינוס וכו' כי בזה היה השווי ולא בגדר איכות שתי האומות. וגם זה עם זה הוא עם אנטונינוס כי גר צדק היה וזה יאמר ובגוים שהוא באומר שני גוים בבטנך לא יתחשב כי חשבון אומר שני אינו על יעקב ועשו כ"א אל אנטונינוס גר צדק ורבי. ועוד טענה שאין מקום לשלוט עין וארירה ביעקב כי אין חלוף ברכה שורה אלא בדבר המנוי אך נשמרו מעין כי מי מנה עפר יעקב שתשרה בו ארורה כ"א נתנו שקליהם לא נמנה עפרם וגופם. וראה עוד חשיבותם לפניו ית' כי מהיותם זרע ישראל טיפת זרע במעי אמם כוללם במספר עם הנולדים וזהו ומספר את רובע ישראל ויפורש רובע כפירוש רז"ל מלשון רביעה כמ"ש ז"ל שעל כן נמנו שבעים נפש וכן ארז"ל על שבט לוי למוד הוא אותו השבט לימנות במעי אמן וכו'. וגם שחלה זעימה בדור המדבר ושם מתו מי יתן אמות כמיתתם כי גם שכעת אינן באים לעולם הבא אחריתם טוב כי ע"י משה יבואו לעוה"ב וזהו ותהי אחריתי כמוהו:

7ובמסרה תמות שלשה במקרא. א' תמות נפשי מות ישרים. ב' תמות בנוער נפשם. ג' תמות נפשי עם פלשתים. ואפשר אם היא על בלעם יאמר כי מי שחמד מות ישרים יורה כשרות ואיך תמות בנוער נפשו אך הוא כי אחרי כן בעצת בנות מואב נעשה כאומר תמות נפשי מות פלשתים כי כאשר פלשתים יצאו משתי אומות שהיו מחליפים נשותיהם ויצאו משם פלשתים כמ"ש ז"ל על פסוק את פתרוסים ואת כסלוחים אשר יצאו משם פלשתים וכן רצה בלעם שמישראל עם בנות מואב יעשו זמה כזו:

8או יאמר ענין המסרה. מה שהקב"ה מוציא בנוער את הצדיק מן העולם לא מדעתו של צדיק כ"א על שעתיד להתקלקל ולא ימות חייב וזהו תמות נפשי מות ישרים שאין מתים בכרת ואם מתים בנוער נפשם של ישרים הלא הוא טרם יקלקל ויאמר עליו תמות נפשי עם פלשתים: