תורת משה - אלשיך, במדבר לא:מח

1ויקרבו אל משה הפקודים כו' שרי אלפים ושרי המאות וכו'. הנה ראוי לשום לב אל אומרו אנשי המלחמה אשר בידנו כי אומרו בידינו משולל הבנה שאם הוא שאנשי המלחמה בידם ניתנו הוא דרך גאוה לא יתכן לצדיקים כהם לומר דבר כזה כי הנה הפליגו רבותינו ז"ל לספר מצדקתם של כל צבא המלחמה ולא גרעו שריהם מהשאר. ועוד אומרו לשון ולא נפקד ולא אמר מת איש. וגם מלת ממנו מיותרת וגם אומרו לכפר על נפשותינו לפני ה' הוא מיותר כי הכל הוא לפניו יתב':

2אך הנה ספרו רז"ל מחסידות אנשי המלחמה ההוא. כי הראשון שהיה נכנס בכל בית היה מוליך בידו דבר שהיה משחיר בו פני כל נקבה אשר בבית לבלתי יחטאו לא הוא ולא כל הבאים אחריו בראות שוא באופן כי צדקת ה' עשו באופן הנזכר. ובזה יתכן כי שרי האלפים ושרי המאות אשר קצף עליהם משה באמור להם החייתם כל נקבה. אחר עבור מעט והיחל להתקרר כעסו קרבו ויאתיון אליו להפיס דעתו ויאמרו אליו עבדיך נשאו לומר הנה מכלל דבריך באומרך החייתם כל נקבה הלא אפשר לחשוב ולומר כי חמלנו על הנשים כי עינינו נשאנו עליהם או קרבנו אליהן אך חלילה לנו כי הנה עבדיך נשאו את ראש וחשבון אנשי המלחמה ואין צריך לומר שלא מת אחד כי אם אפילו לא נפקד ממנו מהיות איש שהוא מהיות צדיק כי כל אנשים שבמקרא צדיקי' כנודע מרז"ל ובזה יאמר ולא נפקד ממנו איש שהוא מהיות צדיק נקרא איש כי נשמרו אפי' מהביט אל פני אשה כמו שכתבנו מרז"ל שהיו משחירין פניהן להשמר מראות שוא. וזה כוונו באומרם המלחמה אשר בידינו כלומר כי שתי מלחמות הן. אחד. מלחמת אנשים עם אנשים. ב'. מלחמת איש ביצרו. והנה המלחמה הראשונה היא בידו של הקב"ה כי ה' איש מלחמה ולה' התשועה אבל מלחמת היצר הרע בידו של אדם כי הכל בידי שמים כו' ואמרו עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה ובאיזו מלחמה אמרנו במלחמה אשר בידנו הוא מלחמת היצר הרע שעליה יקראו אנשי המלחמה אך מלחמת אויבינו ה' איש מלחמה ולא אנחנו נקרא אנשי המלחמה, רק במלחמת היצר הרע שהיא בידנו נקרא אנשים כי הנה ולא נפקד ממנו איש כי כל אחד יקרא איש צדיק ואיש מלחמה בבחינת מלחמה באופן כי אשר השארנו הנשים לא במרד כי נשאנו אליהן עינינו כי לא כן הוא. ומה שונקרב אצעדה וצמיד וטבעת ועגול וכומז לא שהיינו מסירים האצעדה מזרועותיהן והצמידים מאפיהן וטבעות מאצבעותיהן ועגול מאזניהן וכומזים ממקומותיהן באופן שחוש המישוש באלו חרפה היא לנו ומביאה לידי זמה באופן שלא ינקה רע כי הלא חלילה לנו לנגוע בהן אפילו באצבע קטנה כ"א מה ששלחנו יד אל הכלים האלו לא היה רק מאשר מה שמצאנו דרך מציאה בבתיהם ותיבותיהם וזה אומרו ונקרב כו' איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד כו' לומר כי אשר מצא דרך מציאה בבית הוא שלקחו אך לא מבשר הנשים בעצמן. ומה שהקרבנו אלו לכפרה לא על אשר לא טוב עשינו עם נשי המלחמה רק על נפשותינו במה שהוא לפני ה' שהוא על איזה הרהור הבלתי מתייחס להיות רק לפני ה' כי ה' יראה ללבב אך לא פעולת און חלילה באופן שאז. נתפייס משה ויקח מידם: