תורת משה - אלשיך, במדבר לב:יג

1ויחר וכו'. להפליג הדבר אמר. איך חרה אף ה' על הדבר ההוא מפני שהיה מקום לומר כי מה שכעס הקב"ה ונשבע אז לא היה על הדבר הזה לבד רק שנצטרף עם דברים זולת כמ"ש הוא יתברך אם יראו האנשים הרואים את כבודי ואת אותותי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי הרי כי כל הנזכר בכתוב חרה אפו יתברך ועל כן היה מבן עשרים שהיו גדולים במצרים וראו אותותיו יתברך משא"כ באלו שכולם או רובם היו קטנים מאד. לז"א וישבע לאמר אם יראו כו' כי לא מלאו אחרי כלומר שעיקר כוונת השבועה נמשכת אל סוף הפסוק כי לא מלאו אחרי בדבר הזה אלא שלהגזים הדבר איך השכילו עשו גלגל עליהם את הראשונות. ולראיה איך עיקר האף והשבועה היה על מה שכעת לא מלאו אחרי ה' שהרי אמר הוא יתברך בלתי כלב כו' כי מלאו אחרי כי מאשר תלה זכותם באשר מלאו בזה אחריו ולא אמר שגם בכל שאר דבר לא חטאו כי לא היה בכלל אשר נסוהו עשר פעמים מורה כי בזה בלבד תלוי השכר והעונש הזה וז"א בלתי כלב כו' להכריח הדבר כאשר כתבנו. ועוד שהרי שגם הקטנים מבני עשרים בצאתם ממצרים למה לקו גם הן בענין המרגלים שהיו גם הם נעים ונדים עד תום כל הדור היוצאים מבני עשרים ומעלה זה ארבעים שנה ולא הכניסם ה' לארץ ועיכב את אשר היו מבני עשרים עם שלא היו בני עונש על שאר הדברים שהוזכרו באותו פסוק. וא"כ גם אתם לפחות תתעתדו להניעכם עוד במדבר על אשר הניעותם וזהו ויחר אף ה' בישראל דרך כלל אף אותם שאינן בני עשרים שהזכרתי ויניעם במדבר עד תום כל הדור אנשי המלחמה שהיו מעשרים ומעלה ואם כן גם אתם יסף עוד להניחכם במדבר כמ"ש בסמוך אף שלא ימית אתכם במדבר:

2עוד אפשר כיון זה מאומרו וישבע לאמר אם יראו האנשים וכו'. שמא תאמרו כי כל אשר קצף ה' לא היה רק על היוצאים ממצרים מעשרים ומעלה אשר הכירו בעצם את כבודו ואת גדלו ואת אותותיו כמ"ש הכתוב כי כל האנשים הרואים וכו' אם יראו וכו' אך לא את השאר כי אין זה לבד מספיק אל העונש ההוא לז"א וישבע לאמר אם יראו וכו' כלומר מה שנשבע לאמר אם יראו שהוא עונש מיתה שלא יזכו לראות את הארץ הוא אל העולים ממצרים וכו' הרואים כבודו יתב' ואותותיו שאותם ימותו ולא יזכו לראות את הארץ בלתי כלב וכו'. אמנם לא יבצר לקו גם שני אלה ושאר כל ישראל העולים ממצרים קטנים מבני עשרים להיות נעים במדבר ארבעים שנה וזהו ויחר אף ה' בישראל דרך כלל גם אל כלב ויהושע ושאר ישראל מעשרים ולמטה ויניעם במדבר עד תום כל הדור העושה הרע בעיני ה' מעשרים ולמעלה הרי שאף הקטנים מבני עשרים הבלתי עושים הרע לקו על יד השאר שהניעם במדבר ואם כן גם עתה לא יבצר שיסף עוד להניחו במדבר וכו':

3והנה קמתם תחת אבותיכם וכו'. אמר שמא תאמרו שאין רעה בלבבכם להחמיר הדבר כל כך עם כל זה לפחות לא יבצר מהיות גריעות דרך ארץ ותרבות רעה המתייחסת אל אנשים חטאים המשוללים מתרבות דרך ארץ הטובה ולא יקל הדבר בעיניכם לומר שלא יספיק זה להרע את ישראל כי זהו אם לא קדם לזה עון גדול שעדין לא הטהרנו ממנו אז לא היה כדי בזה להעלות חימה. אמנם עדיין לא הטהרנו מחרון אף ה' מעון המרגלים שנגזר היותנו ארבעים שנה במדבר ועדין אנו בו. וכדי להוסיף עוד על חרון אף ה' דבר קל יספיק וזהו לספות על חרון אף ה' כי הסאה המלאה בדבר מועט תגדש וזהו כי תשובין מאחריו כי בשובכם מאחריו אף שלא תהיה העבירה חמורה ויסף עוד להניחו במדבר כי עדיין לא נכנסו ויקל להוסיף עוד לעכבם יותר. וכיון עוד באומרו להניחו וכו' לומר הנה אתם בערי נחלתכם ולא יספיק עון זה לגרש אתכם מהם אך תשחיתו לישראל בחטאתיכם כי הם עדיין לא נכנסו לארץ אחוזתם ולמונעם מהכנס דבר קל יספיק וזהו כי תשובון מאחריו שאתם תהיו החוטאים לא יגרש אתכם מארצכם אך יסף עוד להניחו במדבר כי עדיין הוא שם שהוא שאר ישראל שאינו רק תוספת על עכובם ועדיין לא נכנסו ובזה ושחתם לכל העם הזה אף שתשארו אתם בארצכם:

4או שיעור הכתובים מעין הקודם והוא כי תחת חמש יתחמץ לבבם על אשר חרה אף משה עליהם. (א) כי יאמרו הלא כאשר נשבע הוא יתברך שלא להביא את אשר היו בני עשרים שנה אל הארץ כן נשבע להביא אותנו אל הארץ כי הלא אנו מכלל הטף היינו זה ארבעים שנה והוא יתברך אמר חי אני אם אתם תבואו אל הארץ וכו' וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והבאתי אותם וכו' כי גם הביא אותנו בכלל השבועה. (ב) כי שם לא היה אף ה' רק על מאמרם או במדבר הזה לו מתנו על כן אמר אליהם חי אני. אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם במדבר הזה יפלו פגריכם וכו'. או היה על הוציאם דבה על הארץ ארץ חמדה מה שלא כן אנחנו ואם כן לא תבא עלינו רעתם. (ג) כי לא על זה בלבד חרה אף ה' בעמו רק על אשר ראו אותותיו ואת מופתיו ולא הכירו דרכיו וינסו אותו זה עשר פעמים ועל עון המרגלים שהיו נסיון עשירי נתמלאה סאתם אך לולא כל הקודם לא הספיק עון מרגלים לכל זה כי כן היה מאמרו יתברך כי כל האנשים הרואים את כבודי ואת אותותי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אותי וכו' מה שאין כן כל הדור הזה כי קטנים היינו בזמן האותות ובלתי בני עונשים בנסיונות. (ד) כי אינו דומה מה שקודם הנחל את הארץ שיספיק עון אחד כזה לעכב בל יירשוה לעון שאחר התחילו להנחיל כי הנה באה נחלתינו אלינו לא במהרה ינתקנו מהנה ומכ"ש שלא יעכב את אחינו פה ואנו נהיה בנחלתינו אשר בא אלינו כי נחנו פשענו ולא הם. ואם לא יניחנו בנחלתינו אל יאשמו כל שאר ישראל והם ילכו וירשו ארץ ה' כי הנה כוונתנו טובה ואין בה רק העדר מוסר כי אחינו יביאו למלחמה ואנו נשב באופן שאין מקום לקצף הגדול הזה ע"כ אמר אל הראשונה בא ואמר על יעלה על רוחכם כי כאשר נשבע לבלתי הביא את אבותיכם אל הארץ כן נשבע להביא אתכם כאומרו וטפכם וכו' הבאתי וכו' כי הלא מה שוישבע לא היה כי אם לאמר אם יראו וכו' עד בלתי כלב בן יפונה ויהושע בן נון כי מלא אחרי לא על מה שאחרי זאת שהוא וטפכם וכו' וזהו וישבע לאמר כי כל שבועתו לא היתה רק לאמר אם יראו וכו' בלתי כלב וכו' ולא יותר. ועל השנית אמר כי לא מלאו אחרי לומר שלא היתה הגזירה על מאמר פיהם כי אם על שלא מלאו אחריו יתברך לבא אל הארץ כלומר כי לכן גם אתם תניאון את העם לבלתי בא ולא תמלאו אחרי ה' ושמא תאמרו האם כל כך דבר זה בלבד חמור לז"א אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כלומר כי בל האמין שאקיים שלש שבועות ומורים בהתעכב שלא נתקיים שבועתי הוא דבר מר. ועל הג' אמר בלתי כלב וכו' כי מלאו אחרי לומר אם כל העונש לא היה רק על אשר ראו אותותיו וכו' ונסו אותו זה עשר פעמים היה ראוי יסיים ויאמר בלתי כלב וכו' שלא נסוני ומלאו אחרי אך יורה כי אין כל הענין תלוי רק במלאות אחרי ה' בביאת הארץ. ועל הד' אמר ויחר אף ה' בישראל כלומר דרך כלל שגם הקטנים שלהם ויניעם במדבר עד תום כל הדור העושה הרע וכו' ואם כן ק"ו הדברים אם אשר לא חטאו ולא הגיעו לכלל עונשים לקו ויהיו געים במדבר ממקום למקום עד תום כל הדור העושה הרע כ"ש אתם שעשיתם הרע שיניעכם מנחלתכם במדבר ולא תאמרו כי לא יאשמו כל ישראל והמה ירשו ארץ כי הלא לא גרעו מהקטנים מעשרים שלקו אגב החוטאים כן יניע את כל ישראל עמכם עד תום אתכם. ועל הה' אמר והנה קמתם וכו' לומר לו יונח שכן הוא כי אין רעתכם רק תרבות רעה ומיעוט דרך ארץ בלבד הלא זה הוא המדה המלאה שבמעט תוספות תגדש כי הלא קמתם תחת אבותיכם וגם שאין זה רק עון אשר חטא רק תרבות אנשי חטאים שהוא תרבות רעה בלבד הלא הוא לספות עוד על חרון וכו' ותוספות על מדה מלאה תגר מזה ומזה כמדובר. גם אפשר אומרו תרבות אנשים חטאים יאמר על שגדלו עם אנשים חטאים שאתם תרבות שלהם נדבק זה בידכם מהם ואינו מעצמכם עם כל זה לספות עוד מספיק כמדובר ואמר ויסף עוד להניחו במדבר בלשון יחיד יהיה כי בעגל היו במדבר חרשי משחית אף וחימה ומשה סילק בזכותו החימה והוא יתברך סילק האף כד"א קומה ה' באפך וחזר במרגלים באומרו ויחר אף ה' ביום ההוא הניחו הוא ית' עד הרג במשמניהם ואח"כ סילקו ואמר כי עתה על יד זה יהיה סיבה לספות עוד על חרון אף ה' ויסף אף ה' הנזכר להניחו את האף הנזכר במדבר באופן שעל יד המשחית ההוא ושחתם לכל העם הזה כי כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע וזהו ושחתם לכל העם הזה: