תורת משה - אלשיך, במדבר לב:כ

1ויאמר אליהם משה וכו' הנה. (א) מה שאמר בסוף דבריו בנו לכם ערים וכו' הוא הדבר הראשון שהיה ראוי להתחיל בו ולא לומר תחלצו וכו'. (ב) מה הוא הכפל הזה דתני והדר מפרש אם תעשון את הדבר הזה ופירש אם תחלצו וכו'. (ג) למה שנה כי הם אמרו לפני בני ישראל ומשה אמר לפני ה'. (ד) כי בכלל אומרו ועבר לכם כל חלוץ וכו' הוא אומרו אם תחלצו לפני ה' למלחמה ולכן מתחלה היה לו לומר אם תעשון את הדבר הזה אשר יעבור כל חלוץ את הירדן וכו'. (ה) אומרו ועבר לכם כי מלת לכם מיותרת. (ו) כי טוב לקצר היה לו לומר ותעברו חלוצים ולא עבר לכם כל חלוץ וכו'. (ז) כי אחרי אומרו עד הורישו את אויביו למה חזר ואמר ונכבשה הארץ כי מי לא ידע שהורישו יתברך את האויבים שתכבש הארץ מפניו יתברך. (ח) אומרו ואחר תשובו כי ממעט משה מאשר אמרו הם כי הם אמרו לא נשוב עד התנחל ומשה אומר שאחר הכיבוש ישובו (ט) אומרו והייתם נקיים מה' וכו' שיראה שאין הענין חיוב רק לצאת מדי חשד ואח"כ אומר ואם לא תעשון כן הנה חטאתם לה' יורה שיש עון בדבר. (י) אומרו והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה כי הלא גם מתחלה הורה להם כי באה נחלתם אליהם ולא היתה התלונה רק שאחיהם יבאו למלחמה והם ישבו פה ואיך עתה יאמר והיתה וכו' שיורה שעדיין לא היתה להם. (יא) אומרו כמה פעמים לפני ה' כי לא על חנם אמרו כ"כ פעמים. (יב) למה הפך הסדר שהם אמרו תחלה גדרות למקנינו ואח"כ וערים לטפינו והוא אמר תחלה בנו לכם ערים לטפכם ואח"כ וגדרות וכו'. (יג) אומרו והיוצא מפיכם תעשו שיורה שאינן מחוייבים רק יעשו למה שיצא מפיהם והלא הוא אמר אם לא תעשון כן הנה חטאתם וכו'. (יד) אומרו ויאמר בני גד ובני ראובן לאמר כי אומרו לאמר משולל הבנה כי אינו לאמר לזולת. (טו) אומרו עבדיך יעשו כאשר אדוני מצוה כי הלא גם הם אמרו זה למעלה גדרות צאן וכו' ואנחנו נחלץ וכו' ולמה חזרו לאומרו וייחסו הדבר אל משה ג"כ והם מעצמם אמרוהו. (טז) אומרו טפינו יהיו שם וכו' למה שינה כי למעלה אמר נבנ' למקננו פה ועתה אמרו יהיו שם (יז) למה לא אמרו נבנה רק יהיו שם שנראה שהוא מבלי שיבנה שום בנין. (יח) אומרו יעברו כל חלוץ שתפסו ל' משה כאומרו ועבר לכם כל חלוץ ולא אמר עבדיך יעברו חלוצים. (יט) אומרו כאשר אדוני דובר כי הלא בכלל אומרו כאשר אדוני מצוה היה גם זה וגם למה שנה מצווי לדבור. (כ) אומרו ויצו להם משה את אלעזר וכו' אם הכונה היא שאמר להם אם יעברו וכו' א"כ אומרו ויאמר משה אליהם הוא מיותר לגמרי. (כא) מלת להם היא מיותרת גם במאמרו זה ראוי לשית לב אל אומרו כל חלוץ ולא אמר אם יעברו חלוצים. (כב) אומרו עתה מה שלא אמר בתחלה כי עתה אמר שכל עונשם הוא לתת להם נחלה בארץ כנען ולמעלה התריס כנגדם ויתן אותם כמרגלים את הארץ באומרו כה עשו אבותיכם וכו' וגם בסמוך הנה חטאתם וכו' ועתה היקל ואמר ונאחזו בתוככם בארץ כנען. (כג) אומרה ונכבשה הארץ וכו' כי מה שתכבש הארץ לפני ה' בדבר משה אליהם יצדק להורות להם כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא יושיע למו אך בדברו עם אלעזר מה צורך להזכיר מה שאינו מכלל התנאי. (כד) אומרו ויענו בני גד וכו' לאמר כי אומר לאמר בלתי צודק כלל כי אינו לאמר לזולת. (כה) אומרו אשר דבר ה' כי הלא מה דבר ה' בזה ומהראוי לא יאמר רק אשר דברת אל עבדיך כאומרו למעלה כי עד כה כל מה שנאמר אליהם דברי משה לבדו המה. (כו) כי כל תשובתם זו מיותרת כי הכל נאמר למעל' יותר מפורש. (כז) אומרו נחנו בלא אלף. (כח) אומרו ואתנו אחזת נחלתינו וכו' כי הלא על מה היה כ"א על זה ומי לא ידע שאחוזתם שם. (כט) אומרו ואתנו שהוא לשון בלתי צודק ומהראוי לא יאמר רק ואחזת נחלתנו מעבר הירדן. (ל) מה זה היה שלא בתשובתם אל משה ולא במאמר משה אל אלעזר וכו' ולא בשובם לענות שנית לא הזכיר ענין בנין גדרות צאן וערים לטפם וכן בדבר יהושע אליהם לא הזכיר זה כי אם אמר נשיכם טפכם ומקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם משה כו' ואתם תעברו כו' כל גבורי החיל ולא אמר סתם שיובן על כל האנשים דרך כלל. (לא) שבתשובת בני גד כו' נאמר ויאמר למעלה ובזאת הפעם נאמר ויענו לשון רבים. (לב) כי גם מתחילה כל מה שאמר להם משה אמרו הם מעצמם באומרם ואנחנו נחלץ חושים כו' ומה ענה להם משה ולא עוד אלא שהתריס כנגדן באומרו ואם לא תעשון כן הנה חטאתם כו'. ועוד מה ראה בהם שנסתפק אם יעשו לומר ואם לא תעשון כן. אמנם הנה אין ספק כי ג' המה הדרכים אשר היה אפשר להם לעשות. א' לעבור הירדן הם וכל אשר להם ככל שאר השבטים ואחר הכיבוש ישובו הם ומקניהם וטפם לעבר הירדן מזרחה לרשת אחזתם. או דרך שני שישארו קצת מכל שבט מהם לשמר טפם ומקניהם וגבורי החיל המה יעברו לפני ישראל עד כבוש הארץ ואחר ישובו. ג' לבנות להם ערים לטפם וגדרות למקניהם באופן שיהיו נשמרים מקניהם וטפם וילכו כל הגבורים עם אחיהם עד כבוש הארץ והנה באומרם תחלה אל תעבירנו את הירדן אפשר כוונו לשלול הדרך הראשון לומר אל תעבירנו את כלנו עם טפינו ומקנינו אך מאז היה לבם נכון לעשות א' מהדרכים האחרונים אלא שאחרי כן פירשו כוונתם באומרם דרך הג':

2או אפשר שמתחילה בכל ג' הדרכים געלה נפשם כפשט לשון אל תעבירנו שהוא לשלול כל מציאות העברה אלא שאחר כל מה שהתריס משה כנגדן שבו ממאמרם ובחרו בדרך השלישי ובראות משה הדרך ההוא ראה והנה טוב ממנו הדרך השני לבל יהיה עיכוב שיתאחרו עד יבנו ערים לטפם וגדרות למקניהם ע"י הדרך השלישי. ע"כ בא ויאמר אם תעשון את הדברהזה לומר הנה אם תעשון את הדבר הזה שהוא לבנות פה גדרות צאן למקנכם וערים לטפכם תחלה הלא זה יהיה אם תחלצו כלומר כלכם לפני ה' למלחמה כי על כן צריך בנות ערים בצורות כי הולכים כל הגבורים וע"פ דרכו באומרו לפני ה' נתן דופי באשר דברו באומרם לפני בנ"י כי אין הענין רק לפני ה' ונחזור אל הענין אמר אם תעשון כו' יהיה אם תחלצו כלכם אך הוא אריכות זמן והטריח את כל ישראל לכן זאת עשו והוא כי יעבר לכם כל חלוץ את הירדן כלומר כי ישאר המון עם מכל אחד משני שבטיכם לשמור הטף ומקנה ולא יצטרכו ערים וגדרות וזהו ועבר כל חלוץ שהם המסויימים המזויינים והשאר ישארו וזה מאמר יהושע באמור אליהם ואתם תעברו כל גבורי החיל כלומר כי אשר לא גבורי החיל מסויימים ישארו עם שלא תבצר מהם גבורה אינן גבורי החיל והוא אומרו כל חלוץ כלומר אף לא כל הגבורים לבד מטף עד בני עשרים. ובזה אפילו לא תתעכבו כל כך זמן כאשר בבנותכם גדרות וערים כ"א עד הורישו יתברך את אויביו מפניו הם צבא המרום במרום ל"א שרים של ל"א מלכים ואחרי כן מיד ונכבשה הארץ לפני ה' כי אחרי עקדו יתברך את השרים במרום מיד תכבשנה הארץ כי כעם הרוג יהיו לפניכם מלכי האדמה על האדמה כי לא מלבד השרים יוריש ה' מפניו יתברך כ"א גם את מלכיהם וחילם כי לא יניח טורח הריגתם אליכם כ"א גם זה הוא יעשה העיקר וזהו אומרו לפני ה' כי גם פה הוא יתברך לפניכם. ובזה שיהיו על ידו יתברך נעשה במהרה לא יהיה אורך זמן כ"א ואחר שגם ונכבשה תשובו כי כל אחר סמוך. משא"כ ע"י דרככם לבנות תחלה גדרות וערים. ועוד שנית כי בצוי זה להשאיר מהעם ולא יעבור רק כל חלוץ תחלצו תרויחו כי והייתם נקיים מה' ומישראל. כי כל ישראל יאמרו אחר שאין בונים תחלה גדרות וערים כי אם מיד עובר כל חלוץ כמדובר זה הוראה כי כאשר אמרו אל תעבירנו את הירדן לא כוונו להחליט שבשום פנים לא יעברו כ"א שלא יעברו עם מקניהם וטפם אך בדרך הזה יאמרו כי מאז היה בלבם לעשותו אלא שלא היה נקיים רק מה' הרואה ללבב ועתה יהיו גם מישראל: עוד שלישית תרויחו כי והיתה הארץ הזאת לכם מעתה לאחזה כי עם טף ומקנה גם המון עם נשאר בה מכל שבט מכם והיתה כו' לכם כי גם מכם יותרו בה מעתה אך אם לא תעשון כן כי אם להתעכב פה ימים או עשור עד תבנו גדרות וערים הנה לפחות יורה כי חטאתם לה' באמרכם אל תעבירנו את הירדן כי היה לחלוטין שלא לעבור בשום פנים על כן אחר שהתרסתי כנגדכם לא תאבו לעצתי רק להתעכב עד בנות גדרות וערים. ושמא תאמרו אם אז חטאנו בהחליט הדבר לומר אל תעבירנו בשום פנים אפילו בבנות תחלה גדרות וערים עתה שבנו וגדרנו שאחר בנין הגדרות והערים נחלץ חושים כו' אין זו טענה גמורה כי הלא ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם והוא כי הנה עבירה גוררת עבירה ככתוב אצלנו במקומו כי המשחית הנברא בעבירה הוא רודף את עושהו עד ישנה באולתו לעשות כיוצא בו זהו מאמר משה באומרו ודעו כו' לומר אחר שחטאתם פעם אחת ותאמרו אל תעבירנו וכו' שהיה לבלתי עבור עם אחיכם בשום דרך מהדרכים דעו חטאתכם ההיא שהיה רודף אתכם עד תמצא אתכם שתגרור לכם עבירה כיוצא בה שגם אחר בנותכם גדרות וערים לא תעברו חלוצים עם אחיכם. ואם עם כל זה תבחרו בזה ותבטחו כי חטאתכם לא תמצא אתכם בנו לכם ערים לטפכם וכו' אך בזאת שאשר יצא מפיכם לומר לא נשוב אל בתינו עד התנחל שהוא גם עד אחר החולק תעשו עם שהוא לפנים משורת הדין כי אם כאשר יתעכבו ישראל כלם עד תבנו ערים וגדרות גם אתם תתעכבו עד אחר החילוק וזהו והיוצא מפיכם תעשו כלומר הנה אמרתי ונכבשה הארץ ואחר תשובו שהוא אחר הכבוש מיד כנודע כי כל אחר סמוך אך הוא שורת הדין בעבור לכם כל חלוץ מיד כמדובר. אך אם תבנו ערים וגדרות תחלה שהיא שלא כדין גם אתם היוצא מפיכם תעשו. וע"פ דרכו לימדם דרך ארץ כי ערים לטפם קודמים לגדרות צאן וגם שלא יתעכבו עד מלאת בנות גדרות לכל סוגים הנכללי בשם מקנה כמאמרם למעלה גדרות צאן נבנה למקנינו כי אם לצאן בלבד וזהו בנו לכם ערים לטפכם כלומר תחלה ואחר כך וגדרות לצאנכם וז"א לכם כלומר בנו אל הנוגע לכם תחלה שהוא הטף ואח"כ וגדרות ולא לכל סוגי מקנה רק לצאנכם בלבד שהם היותר צריכים. ואז השיבו תשובת חסידות גדול באומרם עבדיך יעשו וכו' כאשר יבא הביאור בסדר וע"כ היה אפשר כי אולי אין לב כלם אל החסידות ההוא לזה אמר ויאמר לשון יחיד כי כלם בלב אחד אמרו זה. והענין כי אמרו הנה אמרת לנו כי אין ראוי לבנות תחלה ערים וגדרות כי אם לצאת מיד ולא כל הגברים רק כל חלוץ וישארו אנשים רבים מכל שבט לשמור הטף אך אם נרצה לבנות ערים וגדרות שנעש היתרון אשר יצא מפינו שלא נשוב אל בתינו עד התנחל וכו' וגם המה לא אמרו לעשות כן רק אחר בנות גדרות וערים לטף אך לא בצאת כל חלוץ. והנה בלבנו הוא מה שאינך מצוה גם כן שהוא להתעכב עד התנחל בני ישראל איש נחלתו מבלי נבנה תחלה שום דבר כי אם שיעבור כל חלוץ מעתה אמנם אין לאדם לאמר ולהוציא מפיו רק מה שהוא שורת הדין ואם בעת הפועל יעשה לפנים מן השורה יעשנו אחרי כן ולא לאומרו מתחלה אולי לא יוכל לקיים זה אומרם לאמר וכו' כלומר מה שראוי לאמר ולהוציא מפינו הוא עבדיך יעשו כאשר אדוני מצוה שהוא אשר אמר דרך ציווי שהוא מה שהוא שורת הדין שהוא שיעבור מעתה כל חלוץ ושאחר הכבוש מיד ישובו באומרו ונכבשה וכו' ואחר תשובו אך החסידות שאינה מצוה לא נאמר עם שאפשר שיעשוהו כאשר עשו אחרי כן. ופירשו ואמרו טפינו נשינו מקנינו וכל בהמתינו יהיו שם בערי הגלעד והענין כי בתחלה שאמרו לעבור חלוצים כל אנשי השני שבטים ויהיו הטף והמקנה משוללי שימור מאויבים אמרו גדרת צאן נבנה למקנינו פה שהוא סמוך במעבר לירדן כדי שאם יקרה אותם מלחמה יקל לכל אנשי השבטים לבא להושיעם אך עתה שאין הולכים למלחמה רק כל חלוץ ונשארי' הרבה מהעם לשמור אין צריך לבנות פה ערי' וגדרו' סמוך לירדן כ"א יהיו שם בערי הגלעד באותם שהם בנויות מאשר כבשנו גם כי הם רחוקות מעבר הירדן כי לא נצטרך להיות קרוב אליהם להושיעם אם יקרם מלחמה כי שמירה אתם כי הלא ועבדיך לא כלם יעברו חלוצי' כי אם כל חלוץ למלחמה בלבד כדברך והשאר ישמרו וע"כ גם כי רחוקי' יהיו מעבר לירדן בהיותם בערי הגלעד לא נשים לב אליהם כי רבים אשר אתם וז"א למעלה נבנה פה ובפסוק זה אמר שם. וגם למעלה אמר נבנה וכאן הוא אומר יהיה. וגם למעלה לא נאמר בערי הגלעד כי אם שיבנו ערים מחדש. וזה הוא מענין המעשה אשר נעשה ממה שתעינו בדרך אשר בחרנו ושבנו לומר כי נעשה צווייך שלא נבנה שום דבר כי אם ועבר כל חלוץ כמדובר. ועל ענין מה שתעינו בלשון שאמרנו נחלץ חושים לפני בני ישראל כאלו אנחנו עושים המלחמה להושיע את ישראל שעל כן אמרת לנו אם תחליצו לפני ה' כלומר ולא לפני בני ישראל גם בזה אנו אומרים גם כן לפני ה' כאשר אדוני דובר כלומר אין בינינו לבינך כי אם מציאות הדבור שאתה נזהר בלשונך ולא אנחנו אך בענין האמנת הנצוח גם בלבנו הוא כי לה' התשועה. אז בראות משה את תשובתם זו טובה מיד בחסידות גמור מיד ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון שהוא על דרך מאמרם ז"ל על פסוק וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה וכו' שצוה למשה ולאהרן יחלקו כבוד למלכות ולישראל ולפרעה שיהיו מצווי' אצלם ומלת אל הוא כאומרו בשביל ישראל ובשביל פרעה על דרך זה יאמר שצוה לאלעזר וליהושע בשביל בני גד ובני ראובן וזהו ויצו להם שלא יקניטום כי לבם נכון ולא יש רעה בלבבם כאשר הורו עתה. ויאמר אליהם אם יעברו כל חלוץ שהוא כמאמר משה אליהם שלא יבנו דבר כי אם יעברו כל חלוץ והשאר ישארו לשמור הטף והמקנה לא תכריחום לבלתי שוב עד התנחל בני ישראל איש נחלתו כי אם מיד כאשר ונכבשה הארץ לפניכם שהוא אחר הכבוש מיד ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה. ואם לא יעברו אל תכעסו עליהם לבלי תת להם גם בארץ כנען כאשר התרסתי כנגדם והחשבתם לחוטאים שמרוע לב היו מאנים לעבור את הירדן אך עתה הורו כי מה שלא היו רוצים לעבור הוא להיות כי לה' התשועה ואין צריכים להם ישראל כאומרם ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' ע"כ גם כי לא יעברו לא יהי' עונשם כי אם שונאחזו בתוככם בארץ כנען אחר שלבם נכון. אז כשמעם אל דברי משה טובים ונכוחים עליהם שהורה כי ידע כי טוב לבם עם אל ועם ישראל שעל כן צוה עליהם ואפילו אם לא ילכו לא אמר מה שיהיה עונשם רק ונאחזו בארץ כנען מיד ויענו ויאמרו לאמר את אשר דבר ה' כן נעשה כלומר מה שראוי לאמר הוא את אשר דבר ה' וכו' כלומר כאלו דבריך אלה מה' יצאו כי הוא יתברך הרואה ללבב ויודע כי מאז לא היתה רעה בלבבנו מה שאין כן עד כה שהיית מדבר כאיש הבלתי רואה ללבב והיית כחושד אותנו כי על כן קצפת עלינו לאמר ולמה תניאון וכו' כה עשו אבותיכם וכו' ומודים אנחנו לעשות מאמריך כי נחנו נעבור חלוצי' כלומר לא כל הגברי' לגמרי כי אם קצתנו שהוא כל חלוץ ולא כלנו כי ע"כ חיסרו הא"לף ולא אמרו אנחנו וע"ד זה יהיה מאמר הכתוב באומרם נחנו פשענו ומרינו כי הלא גם אז היו קצת מישראל שלא פשעו ומרו כנודע מהחרש והמסגר והזקנים אשר פתח הבית וירמיה וברוך בן נריה ודומיהם ע"כ אמרו נחנו פשענו כלומר לא כל כללות ישראל כי יש קצתם שאינם בכלל וכן שבטים אמרו כלנו בני איש אחד נחנו על כי לא היה אתם יוסף ובנימין וכן משה אמר ונחנו מה כי בענותנותו לא רצה לכלול את הכל לומר שכל בני אדם הבל המה כי אם שאפשר שיש מי שהוא חשוב לפניו יתברך ע"כ אמר ונחנו מה ולא כל האדם כי אם בחסרון אלף כאלו יש זולתו שלא יוכלל להקרא מה על כי להבל דמה. וגם נרויח בדרך הזה שלא יעבור רק כל החלוץ וישארו אנשים רבים מאתנו הטף בערי הגלעד כי נמצא שאתנו תהיה אחזת נחלתינו מעבר לירדן כי מעתה נחלתינו אתנו כי בהיות המון עם ממנו מעתה בנחלתנו נמצא כי כבר נחלתנו אתנו היא וכן עשו. ובזה יתכן כי לא נמצא שבנו לא גדרות צאן ולא ערים לטפם ויצאו חלוצי' וכן לא הלכו כלם רק גבורי החיל המסויימי' וכנראה מיהושע בפירוש זה וזה הוא מה שכתבנו מהכרח המקראות:

3או יהי' שיעור הענין כי אמר הנה בכל דבריכם הלכתם הלוך ותעה. א'. כי הלא אמרתם ואנחנו נחלץ שיורה שאתם העושי' ולא כן הוא כי האם תעשון את הדבר הזה כלומר האם אתם העושים לא כן הוא כי אם תחלצו לא מכחכם כי אם לפני ה' כלומר בעזרו כי בלעדו יתברך לא ירי' איש את ידו ואת רגלו. ב'. ומה שאמרתם חושי' שהוראתכם כי תהיו קלים למלחמה בהעדר מכם מקנה וטף כאלו לכם המלחמה לא כן הוא כי אם ה' למלחמה כי ה' איש מלחמה ולא אתם. ומה שאמרתם לפני בני ישראל כאלו מה שתעברו הוא להנאת בני ישראל אדרבא הוא כי ועבר לכם כלומר להנאתכם כל חלוץ שאם לא תלכו תצר לכם כי תחטאו. אך לישראל לא יחסר להם לכבוש הארץ בלעדכם. ד'. כי אמרתם עד אשר אם הביאונום אל מקומם הוראתם כי אתם המביאו' אותם ולא ידעתם כי א"צ לומר להביא את הזולת כי אפי' לעבור עצמכם את הירדן אתם צריכין עזר משדי ומה גם עתה להביא את הזולת וזהו ועבר לכם כל חלוץ את הירדן הוא לפני ה' להיותכם לפניו יתברך כי הוא יתברך בעזרו. ה'. מה שאמרתם וישב טפינו בערי המבצר שהוראתם שצריך זמן להיות ביישוב לאט עד כבוש הארץ לא כן הוא כי הלא זמן שועבר לכם כל חלוץ את הירדן בלבד הוא הורישו את אויביו מפניו שהוא את שרי הגוים ההם טרם תגשו למלחמה ואחרי כן ונכבשה הארץ מיד לפניכם. ו'. אשר אמרתם לא נשוב אל בתינו וכו' שהוא עד כיבוש וחילוק גם זה הבל כי לא אשאל מכם רק ואחר תשובו שהוא מיד שונכבשה הארץ קודם החילוק כנודע כי כל אחר סמוך שמא תאמרו אם הוא יתברך עושה הכל ולא אנחנו מה צורך עברנו אתם הלא הוא כי אין זה רק כדי שוהייתם נקיים מה' ומישראל. ז'. אשר אמרתם כי באה נחלתינו אלינו לא כן הוא כי עד כה אין לכם כלום כ"א שע"י דבר זה והיתה לעתיד הארץ לאחוזה והוא מה שגלה באחרונה כ"א לא יעברו לא תנתן להם ארץ הגלעד לאחזה ואל יעלה על רוחכם שאם לא תעשון לא יהי עונשכם רך שלא ינתן לכם את את ארץ הגלעד לאחזה כי הלא אם תעשון כן הנה חטאתם לה' ושימו לבכם ודעו חטאתכם זה בלבבכם אשר תמצא אתכם לייסרכם בעונש זולת ההעדר מכם ארץ הגלעד ובזה גלה שני עקרי' ביראת חטא. א'. כי העון עצמו אשר אדם עושה הוא הרודף אחריו עד ימצא מקום לגבות חובו כי הוא המדכאו בעצמו לכפר אותו העון כד"א ותמוגגנו ביד עונינו וזהו אומרו חטאתכם אשר תמצא אתכם כי החטא רודף עד ימצא מקום ליפרע. ב'. כי אין ספק דקוב"ה לא עביד דינא בלא דינא ולאו וותרן הוא חלילה ואין אדם חוטא שלא יקח את שלו מידו אלא שלפעמים אדם שוכח עונו ובבא עליו רעה כנגד מדת עוונו יתמה על החפץ ואמר מה פשעי כי באה עלי חולה זו ובלתי שב מעון הגורם את הצרה כי נשכח ע"כ טוב לגבר יראת חטאתו נגדו תמיד לשוב ממנו לפחות בבא עליו רעה מעין אותו עון יכיר וישוב ממנו וזה מאמר משה רע"ה ודעו חטאתכם כלומר דעו בלבבכם שלא תסיחו דעתכם שלא יבצר כי תמצא אתכם ליפרע מכם באופן שאז תשובו ממנו כי תראו מקביל אליו מה שאולי עתה קל בעיניכם ליחשב עון עד תראו מעשה. ועל אשר הוכיחם על אשר לא טוב דברו בא לדבר אחר כך על מציאות הענין ואמר הנה אמרתם גדרות צאן נבנה למקנינו פה שהוא פה לפני הירדן למען יקל לכם להושיעם אם יהיה להם דבר וגם בזה טעיתם כי זה יהי' עיכוב גדול לבנות פה מחדש ערים וגדרות קודם עבור ישראל לכבוש את הארץ אך זאת עשו בנו לכם ערים כלומר משלכם שבארץ הגלעד אולי יש פרצות בהן על יד המלחמה ותבנו פרצות' וגדרות לצאנכם כי זה בטרם חדש ימים תוכלו לעשות ואז היוצא מפיכם לבלתי שוב עד התנחל ישראל איש נחלתו תעשו לעומת מעט הזמן שתתאחרו בזה ואמר צנאכם באל"ף אחר הנו"ן ולא על אחר הצד"י לרמוז שהם אוהבי הצאן והצאן שונאי' אותם שבשבילם נשארים בחוץ לארץ כי הצד"י תתחלף בשי"ן: