עבודת ישראל, פרקי אבות, פרק חמישי טז
עבודת ישראל · Avodat Yisrael, Pirkei Avot, Chapter 5 16
Open in the reader →1כל אהבה כו' ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם כו': הענין רומז על אהבת הבורא ית' כשאדם אוה' את השי"ת מחמת רוב טוב המשפיע לו אין זה אהבה גמור' ונצחית מחמת שאם בוטל הדבר תתבטל האהבה. אבל צריך האדם לאהוב את הבורא ית' בלתי שום סיבה המביאה לו זאת האהבה כמש"ה ואהבת את ה' אלהיך כו' בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך. ואהבה כזו אין שום סיבה המונעת זאת האהבה רק תמיד דבוק בהשי"ת והיא אהבה שאין לה סוף. וזה דקאמר אינה בטלה לעולם ולא קאמר עולם. ירצה כי כשהאדם אוהב את השי"ת בכל לבו עד א"ס שאין מונעת אותו שום דבר מאהב' הבורא. ובכל מדה ומדה מוסיף אהבה על אהבתו בזה מעורר ג"כ שהשי"ת ב"ה יהא אהבתו תמיד על כנ"י שלא תתבטל תמיד. וזה לעולם. רומז על האהבה שנתעורר ע"י האדם על העולם. (חסר):