עבודת ישראל, פרקי אבות, פרק חמישי טו
עבודת ישראל · Avodat Yisrael, Pirkei Avot, Chapter 5 15
Open in the reader →1ד' מדות ביושבים לפני חכמים ספוג ומשפך משמרת ונפה כו'. משמרת שמוציאה את היין וקולטת את השמרים כו': והוא קאי על האדם השומע ד"ת מפי הצדיק. ובודאי שגיאות מי יבין ולא ימלט שלא יוציא איזה דבר בטל. וזה השוטה השומע מחזיק עצמו בזה הדבר בטל לבד. ובזה מגנה בעיניו אף דברים הנכבדים. וזה בא לו מחמת שהוא כולו רע ואי אפשר לו שיודבק בו רק הרע והדבר הבטל. וזה משמרת דקאי על זה האדם בעצמו שהוא כולו שמרים ועי"ז נדבקו בו ג"כ השמרים ומעשה היה באחד מעמי הארץ שבא לפני הרב המגיד דק"ק מעזריטש ובקש ממנו שיאמר לו ד"ת פתח ואמר לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני פי' שמרה נפשי לשון שמרים שיפרוש ממני השמרים. וכששמע זה האדם דברי קדשו הי' כזר בעיניו גודל מעלתו והוא לא שם אל לבו הדבר טוב היוצא מזה. כי בודאי הוא דרך אמת מדרכי המוסר. רק אחז עצמו בדבר הבטל. וזהו כאשר אמרנו עבור שהוא היה כולו שמרים ונדבקו בו השמרים: