אבות דרבי נתן לג

1עשרה דורות מנח ועד אברהם וכי מה צורך לבאי עולם בכך אלא ללמד שכל אותן הדורות היו מכעיסין לפניו ולא היה אחד מהם שיהלך בדרכי הקב"ה עד שבא אברהם אבינו והלך בדרכי הקב"ה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי (בראשית כ"ו ה'). תורה אחת אין כתיב כאן אלא תורות הרבה. מנין לו. אלא מלמד שזימן הקב"ה לאברהם אבינו שתי כליותיו כשני חכמים והיו מבינות אותו ויועצות אותו ומלמדות אותו חכמה כל הלילה שנאמר אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי (תהלים ט"ז ז'). ולא עוד אלא שהיה אברהם אבינו עושה צדקה תחלה ואח"כ משפט שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט (בראשית י"ח י"ט). בזמן ששני בעלי דינין באין לפני אברהם אבינו לדין ואמר אחד על חבירו זה חייב לי מנה היה אברהם אבינו מוציא מנה משלו ונותן לו ואמר להם סדרו דיניכם לפני. וסדרו דינן. כיון שנתחייב אחד לחבירו מנה אמר לזה שבידו המנה תן המנה לחבירך. ואם לאו אמר להם חלקו מה שעליכם והפטרו לשלום. אבל דוד המלך לא עשה כן אלא עושה משפט תחלה ואחר כך צדקה שנאמר ויהי דוד עושה צדקה ומשפט לכל עמו (שמואל ב' ח' ט"ו). בזמן שבעלי דינין באין לדין לפני דוד המלך אמר להם סדרו דיניכם. כיון שנתחייב אחד לחבירו מנה היה מוציא מנה משלו ונותן לו ואם לאו אמר להם חלקו מה שעליכם והפטרו בשלום:

2עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו לפני הקב"ה ובכולן נמצא שלם. אלו הן שנים בלך לך. ב' בשני בניו. ב' בשתי נשיו. אחד עם המלכים. ואחד בין הבתרים. ואחד באור כשדים. ואחד בברית מילה. וכל כך למה כדי כשיבא אברהם אבינו ליטול שכרו שיהיו אומות העולם אומרים יותר מכלנו יותר מכל שוה אברהם ליטול שכרו ועליו הוא אומר לך אכול בשמחה את לחמך ושתה בלב טוב יינך (קהלת ט' ז'): כנגד עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ובכולם נמצא שלם. כנגדן עשה הקב"ה נסים לבניו במצרים. כנגדן הביא הקב"ה עשר מכות [על המצרים במצרים]. כנגדן נעשו לישראל עשרה נסים על הים. כנגדן הביא עשר מכות על המצריים בים: מצרים הרעימו עליהם בקולם אף הקב"ה הרעים עליהם קולו שנאמר ירעם מן שמים ה' ועליון יתן קולו (שמואל ב' כ"ב י"ד). מצרים באו עליהם בקשת ובחצים אף הקב"ה בא עליהם בקשת וחצים שנאמר עריה תעור קשתך (חבקוק ג' ט') ואומר וישלח חציו ויפיצם (תהלים י"ח ט"ו). מצרים באו עליהם בחרבות אף הקב"ה בא עליהם בחרבות ורמחים שנאמר וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהם (שמואל ב' כ"ב ט"ו) ואין ברק אלא חרב שנאמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה [למען טבוח טבח הוחדה] למען היה לה ברק מרטה (יחזקאל כ"א י"ד וט"ו). מצרים נתגאו במגן וצנה ואף הקב"ה עשה כמו כן שנאמר החזק מגן וצנה וקומה לעזרתי (תהלים ל"ה ב'). מצרים באו [עליהם] בחנית אף הקב"ה בא עליהם בחנית שנאמר לנוגה ברק חניתך (חבקוק ג' י"א). מצרים באו באבנים ובקלעים והקב"ה נתגאה עליהם באבני אלגביש שנאמר מנוגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש (תהלים י"ח י"ג): בשעה שעמדו אבותינו על הים אמר להם משה קומו עברו. אמרו [לו] לא נעבור עד שנעשה הים נקבים נקבים. נטל משה מטהו והכה על הים ונעשה נקבים נקבים שנאמר נקבת במטה ראש פרזיו (חבקוק ג' י"ד). אמר להם משה קומו עברו. אמרו לו לא נעבור עד שנעשה הים בקעה לפנינו. [נטל משה את המטה] והכה על הים ונעשה לפניהם בקעה שנאמר בקע הים ויעבירם (תהלים ע"ח י"ג) ונאמר כבהמה בבקעה תרד (ישעיה ס"ג י"ד). אמר להם משה קומו עברו. אמרו [לו] לא נעבור עד שנעשה לפנינו גזרים גזרים. [נטל משה את המטה והכה על הים ונעשה לפניהם גזרים גזרים] שנאמר לגוזר ים סוף לגזרים (תהלים קל"ו י"ג). אמר להם משה קומו עברו. אמרו [לו] לא נעבור עד שנעשה לפנינו חמר. נטל משה המטה והכה הים ונעשה טיט שנאמר דרכת בים סוסיך חומר מים רבים (חבקוק ג' ט"ו) אמר להם משה קומו עברו. אמרו [לו] לא נעבור עד שנעשה לפנינו מדבר. נטל משה את המטה והכה על הים [ונעשה מדבר] שנאמר ויוליכם בתהומות כמדבר (תהלים ק"ו ט'). אמר להם משה קומו עברו. אמרו [לו] לא נעבור עד שנעשה לפנינו פירורים פירורים נטל משה את המטה והכה על הים [ונעשה פירורים פירורים] שנאמר את פוררת בעזך ים (שם ע"ד י"ג). אמר להם משה קומו עברו. אמרו [לו] לא נעבור עד שנעשה לפנינו סלעים סלעים נטל משה את המטה והכה על הים [ונעשה סלעים סלעים] שנאמר אתה שברת ראשי תנינים על המים (שם שם) [והיכן משברין ראשי תנינים] הוי אומר ראשי תנינים אין משתברין אלא על הסלעים. אמר להם משה קומו עברו. אמרו לו לא נעבור עד שנעשה לנו יבשה נטל משה את המטה והכה על הים [ונעשה יבשה] שנאמר הפך ים ליבשה (שם ס"ו ו') ואומר ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים (שמות י"ד כ"ט). אמר להם משה קומו עברו. אמרו [לו] לא נעבור עד שנעשה לפנינו חומות נטל משה את המטה והכה על הים [ונעשה חומות] שנאמר והמים להם חומה מימינם ומשמאלם (שם שם). אמר להם משה קומו עברו. אמרו לו לא נעבור עד שנעשה לפנינו נאדות נטל משה את המטה והכה על הים [ונעשה נאדות] שנאמר נצבו כמו נד נזלים (שם ט"ו ח'). ומים שבין הגזרים ירדה אש וליחכתן שנאמר כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך (ישעיה ס"ד א') והיו הנודות מושכין שמן ודבש לתוך פיהן של תינוקות והן יונקין מהן שנאמר ויניקהו דבש מסלע (דברים ל"ב י"ג). ויש אומרים היה יוצא להם מים חיים מן הים ושותין בתוך הגזרים לפי שמימי הים מלוחים הן שנאמר נוזלים. ואין נוזלים אלא מתוקים שנאמר באר מים חיים ונוזלים מן לבנון (שיר השירים ד' ט"ו) וענני כבוד למעלה מהם שלא ישלוט בהן השמש ועברו ישראל כן כדי שלא יצטערו. רבי אליעזר אומר תהום כפה עליהם מלמעלה ועברו בו ישראל כדי שלא יצטערו. רבי אליעזר ורבי שמעון אומרין מים העליונים והתחתונים היו מנערין את המצריים שנאמר וינער ה' את מצרים בתוך הים (שמות י"ד כ"ז):