אבות דרבי נתן לד

1עשרה נסיונות ניסו אבותינו להקדוש ברוך הוא במדבר ואלו הן. במדבר. בערבה. מול סוף. בין פארן. ובין תפל. ולבן. וחצירות. ודי זהב (דברים א' א'). במדבר שעשו את העגל שנאמר יעשו עגל בחורב (תהלים ק"ו י"ט). בערבה על המים שנאמר ויצמא שם העם למים (שמות י"ז ג'). וי"א זה פסלו של מיכה. מול סוף על שהמרו על ים סוף. רבי יהודה אומר המרו על הים המרו בתוך הים שנאמר וימרו על ים בים סוף (תהלים ק"ו ז'). בין פארן במרגלים [שנאמר] וישלח אותם [משה] ממדבר פארן (במדבר י"ג ג'). ובין תופל אלו דברי תפלות שתפלו על המן. ולבן זה מחלוקותו של קרח. וחצירות על השליו הרי שבעה. ובמקום אחר הוא אומר ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה (דברים ט' כ"ב). ודי זהב אמר להם אהרן דייכם חטא זהב שהבאתם לעגל. רבי אליעזר בן יעקב אומר די הוא עון זה שילקו בו ישראל מכאן ועד שיחיו המתים:

2עשרה שמות של שבח נקרא הקדוש ברוך הוא אלו הן. שם אל"ף דל"ת. יו"ד ה"א וא"ו ה"א. אלהי"ם. אלו"ה אלהי"ך. אלהיכ"ם. א"ל. אהי"ה. שד"י. צבאו"ת. אמר רבי יוסי חלוק אני על צבאות שנאמר ופקדו שרי צבאות בראש העם (שם כ' ט'):

3עשרה שמות של גנאי נקראת ע"ז אלו הן. שקוצים. גילולים. מסכות. פסילים. אלילים. אשרים. חמנים. עצבים. און. ותרפים:

4שני סמניות אמורות בתורה בפרשה קטנה ואיזו היא פרשה קטנה ויהי בנסוע הארון [ויאמר משה ובנוחה יאמר] (במדבר י' ל"ה ל"ו). רבן שמעון בן גמליאל אומר עתידה פרשה זו שתעקר ממקומה ותכתב במקום אחר: כיוצא בו ויהונתן בן גרשום בן מנשה (שופטים י"ח ל') וכי בן מנשה היה והלא בן משה היה אלא לפי שלא נדמו מעשיו למשה אביו לפיכך תולין במנשה. כיוצא בו אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ (זכריה ד' י"ד) זה אהרן ומשיח ואיני יודע איזה מהן חביב כשהוא אומר נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם [על דברתי מלכי צדק] (תהלים ק"י ה') הוי יודע שמלך המשיח חביב יותר מכהן צדק. הרי הוא אומר יכרסמנה חזיר מיער (שם פ' י"ד). יכרסמנה חזיר מיאור כתיב. יכרסמנה חזיר מיער [זו מלכות רומי]. שבזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום אומות העולם דומות עליהם כחזיר מיער. מה חזיר מיער הורג נפשות ומזיק את הבריות ומלקה בני אדם כך כל זמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום אומות העולם הורגין בהם ומזיקין בהם ומלקין אותן. וכל זמן שישראל עושים רצונו של מקום אין אומות העולם מושלין בהן כחזיר של יאור מה חזיר של יאור אינו הורג נפשות ואינו מזיק לבריות כך כל זמן שישראל עושין רצונו אין אומה ולשון הורגין בהן ומזיקין בהן ולא מלקין אותן לכך נכתב חזיר מיאור:

5עשר נקודות בתורה אלו הן. ישפוט ה' ביני וביניך (בראשית ט"ז ה') נקוד על י' שבבי"ניך מלמד שלא אמרה לו אלא על הגר. ויש אומרים על המטילין מריבה ביני וביניך. [כיוצא בו] ויאמרו אליו איה שרה (שם י"ח ט') נקוד על אי"ו [שבאליו מלמד] שיודעין בה ומבקרין אחריה. [כיוצא בו ולא ידע] בשכבה ובקו"מה (שם י"ט ל"ג) נקוד על וי"ו שבקומה הראשון מלמד שלא הרגיש אלא בעמידתה של צעירה. כיוצא בו וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפול על צואריו וישק"הו (שם ל"ג ד') כולו נקוד מלמד שלא נשקו באמת. רבי שמעון בן אלעזר אומר נשיקה זו של אמת וכולן אינן לאמת. כיוצא בו וילכו אחיו לרעות א"ת צאן אביהם בשכם (שם ל"ז י"ב) נקוד על א"ת מלמד שלא לרעות הצאן הלכו אלא לאכול ולשתות ולהתפתות. כיוצא בו כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהר"ן (במדבר ג' ל"ט) נקוד על אהר"ן למה מלמד שלא היה אהרן מן המנין. כיוצא בו או בדרך רחו"קה (שם ט' י') נקוד על ה' שברחוקה מלמד שלא היתה דרך רחוקה אלא מן אסקופת עזרה ולחוץ. כיוצא בו ונשים עד נופח אש"ר עד מידבא (שם כ"א ל') נקוד על רי"ש שבאשר למה מלמד שהחריבו האומות ולא החריבו המדינות. [כיוצא בו] ועשרון עשרו"ן (שם כ"ט ט"ו) של יום טוב הראשון של חג הסכות נקוד עשרו"ן בוי"ו למה מלמד שלא יהא שם אלא עשרון אחד. כיוצא בו הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנ"ו ולבני"נו (דברים כ"ט כ"ח). נקוד על לנ"ו ולבני"נו ועל ע' שבעד למה אלא כך אמר עזרא אם יבא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבת כך אומר אני לו כבר נקדתי עליהן ואם אומר לי יפה כתבת אעבור נקודה מעליהן: אחת עשרה היא כתיב ביו"ד בתורה. הראשון הוא ומלך בלע הי"א צוער (בראשית י"ד ב'). הלא הוא אמר לי אחותי הוא והי"א גם הוא אמרה אחי הוא (שם כ' ה') הוא מוצאת והי"א שלחה אל חמיה לאמר (שם ל"ח כ"ה). וכי ימות מן הבהמה אשר הי"א לכם לאכלה (ויקרא י"א ל"ט). והי"א הפכה שער לבן (שם י"ג י'). ואם יראנה הכהן [וגו'] והי"א כהה (שם שם כ"א). והי"א תראה את ערותו (שם כ' י"ז). את אביה הי"א מחללת (שם כ"א ט'). בקנאות ונסתרה והיא נטמאה [וגו'] והי"א לא נתפשה (במדבר ה' י"ג) או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והי"א לא נטמאה (שם שם י"ד):

6עשר נקודות בתורה אלו הן. ישפוט ה' ביני וביניך (בראשית ט"ז ה') נקוד על י' שבבי"ניך מלמד שלא אמרה לו אלא על הגר. ויש אומרים על המטילין מריבה ביני וביניך. [כיוצא בו] ויאמרו אליו איה שרה (שם י"ח ט') נקוד על אי"ו [שבאליו מלמד] שיודעין בה ומבקרין אחריה. [כיוצא בו ולא ידע] בשכבה ובקו"מה (שם י"ט ל"ג) נקוד על וי"ו שבקומה הראשון מלמד שלא הרגיש אלא בעמידתה של צעירה. כיוצא בו וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפול על צואריו וישק"הו (שם ל"ג ד') כולו נקוד מלמד שלא נשקו באמת. רבי שמעון בן אלעזר אומר נשיקה זו של אמת וכולן אינן לאמת. כיוצא בו וילכו אחיו לרעות א"ת צאן אביהם בשכם (שם ל"ז י"ב) נקוד על א"ת מלמד שלא לרעות הצאן הלכו אלא לאכול ולשתות ולהתפתות. כיוצא בו כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהר"ן (במדבר ג' ל"ט) נקוד על אהר"ן למה מלמד שלא היה אהרן מן המנין. כיוצא בו או בדרך רחו"קה (שם ט' י') נקוד על ה' שברחוקה מלמד שלא היתה דרך רחוקה אלא מן אסקופת עזרה ולחוץ. כיוצא בו ונשים עד נופח אש"ר עד מידבא (שם כ"א ל') נקוד על רי"ש שבאשר למה מלמד שהחריבו האומות ולא החריבו המדינות. [כיוצא בו] ועשרון עשרו"ן (שם כ"ט ט"ו) של יום טוב הראשון של חג הסכות נקוד עשרו"ן בוי"ו למה מלמד שלא יהא שם אלא עשרון אחד. כיוצא בו הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנ"ו ולבני"נו (דברים כ"ט כ"ח). נקוד על לנ"ו ולבני"נו ועל ע' שבעד למה אלא כך אמר עזרא אם יבא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבת כך אומר אני לו כבר נקדתי עליהן ואם אומר לי יפה כתבת אעבור נקודה מעליהן: אחת עשרה היא כתיב ביו"ד בתורה. הראשון הוא ומלך בלע הי"א צוער (בראשית י"ד ב'). הלא הוא אמר לי אחותי הוא והי"א גם הוא אמרה אחי הוא (שם כ' ה') הוא מוצאת והי"א שלחה אל חמיה לאמר (שם ל"ח כ"ה). וכי ימות מן הבהמה אשר הי"א לכם לאכלה (ויקרא י"א ל"ט). והי"א הפכה שער לבן (שם י"ג י'). ואם יראנה הכהן [וגו'] והי"א כהה (שם שם כ"א). והי"א תראה את ערותו (שם כ' י"ז). את אביה הי"א מחללת (שם כ"א ט'). בקנאות ונסתרה והיא נטמאה [וגו'] והי"א לא נתפשה (במדבר ה' י"ג) או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והי"א לא נטמאה (שם שם י"ד):

7עשר מעלות נסתלקה שכינה ממקום למקום מכפורת לכרוב. ומכרוב למפתן הבית. וממפתן הבית לשני כרובים. ומשני כרובים לגג ההיכל. ומגג ההיכל לחומת העזרה. ומחומת העזרה למזבח. וממזבח לעיר. ומעיר להר. ומהר למדבר. מכפורת לכרוב דכתיב וירכב על כרוב ויעף (שמואל ב' כ"ב י"א). מכרוב למפתן דכתיב וירם כבוד ה' מעל הכרוב על מפתן הבית (יחזקאל י' ד'). ממפתן הבית לשני כרובים דכתיב ויצא כבוד ה' מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים (שם שם י"ח). מכרובים לגג ההיכל דכתיב טוב לשבת על פינת גג (משלי כ"א ט'). מגג לחומת העזרה דכתיב והנה ה' נצב על חומת אנך (עמוס ז' ז'). ומחומת העזרה למזבח דכתיב ראיתי את ה' נצב על המזבח (שם ט' א'). וממזבח לעיר דכתיב קול ה' לעיר יקרא (מיכה ו' ט'). ומעיר להר דכתיב ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמוד על ההר (יחזקאל י"א כ"ג). ומהר למדבר דכתיב טוב לשבת בארץ מדבר (משלי כ"א י"ט). ואחת שנסתלקה כלפי מעלה דכתיב אלכה ואשובה אל מקומי (הושע ה' ט"ו):

8עשרה שמות נקרא נביא אלו הן. ציר. נאמן. עבד. שליח. חוזה. צופה. רואה. חולם. נביא. איש האלהים:

9עשרה שמות נקרא רוח הקודש אלו הן. משל. מליצה. חידה. דיבור. אמירה. תפארת. ציווי. משא. נבואה. חזיון:

10עשרה שמות נקראת שמחה אלו הן. ששון. שמחה. גילה. רינה. דיצה. צהלה. עליזה. חדוה. תפארת. עליצה:

11עשרה נקראו חיים [אלו הם] וה' אלהים אמת הוא אלהים חיים (ירמיה י' י'). תורה נקראת חיים שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג' י"ח). ישראל נקראו חיים שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (דברים ד' ד'). צדיק נקרא חיים שנאמר פרי צדיק עץ חיים (משלי י"א ל'). גן עדן נקרא חיים שנאמר אתהלך לפני ה' בארצות החיים (תהלים קט"ז ט'). עץ נקרא חיים שנאמר ועץ החיים בתוך הגן (בראשית ב' ט'). ארץ ישראל נקראת חיים שנאמר ונתתי צבי בארץ חיים (יחזקאל כ"ו כ'). גמילות חסדים נקראת חיים שנאמר כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך (תהלים ס"ג ד'). חכם נקרא חיים שנאמר תורת חכם מקור חיים (משלי י"ג י"ד). מים נקראו חיים שנאמר ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים (זכריה י"ד ח'):