ב"ח, חושן משפט רט:ו
ב"ח · Bach, Choshen Mishpat 209:6
Open in the reader →1כתב בעל העיטור וכו' בפ' המוכר את הבית ארעא ודקלי אני מוכר לך חזינן אי אית ליה דקלי יהיב ליה תרי דקלי ואי לא זבין ליה תרי דקלי וכו' וכתב באלפסי ישן וז"ל מהא שמעינן דמאן דמזבין ליה לחבריה מידי דשכיח למיזבן אע"ג דליתיה לההוא מידי ברשותיה מיחייב למיזבן ולמיתן ליה וקי"ל נמי פוסקין על שער שבשוק ואע"ג שאין לו ותניא נמי בתוספתא המוכר פירות לחבירו בחזקת שיש לו ונמצא שאין לו לאו כל הימנו לאבד זכותו של זה עכ"ל. וכן נראה מהשגת הראב"ד שכך היה גירסתו באלפסי שעל מה שכתב הרמב"ם פכ"ד ממכירה האומר לחבירו קרקע ודקלים אני מוכר לך אפילו לא היו לו דקלים אם רצה לקנות לו ב' דקלים ה"ז נקנה המקח וכו' כתב עליו הראב"ד וז"ל הרב חייב לקנות לו שני דקלים ועיקר עכ"ל וכ"כ ה"ה שם שכך כתוב בהלכות וכמו שהוא בדפוס קטן שעם כסף משנה וניחא לפי זה מ"ש ה"ה על זה וז"ל וז"ש הר"א ז"ל והרב בעל העיטור כתב בשם רבינו נסים ז"ל דלא אמרו דשלב"ל אלא כגון פירות דקל דשניהם יודעים ומתנים וכו' עכ"ל וכמ"ש רבינו בשמו אבל לפי מ"ש במגיד משנה לשון ההלכות כמו שהוא בידינו בדפוס גדול. וז"ל ואיכא מאן דשמיע ליה מהאי מימרא דמאן דמזבין לחבריה מידי דשכיח למיזבן אע"ג דליתיה לההוא מידי ברשותיה מיחייב למיזבן ולמיתן ליה ואנן לא ס"ל הכי דכל מידי דלאו ברשותיה דשלב"ל הוא והא דאמר הכא זבן ליה תרי דקלי לאו חיובי מחייבינן ליה וכו' עכ"ל לפ"ז קשה מאי האי דכתב עליה וז"ש הר"א ז"ל הלא הר"א כתב דהרב ז"ל חייב לקנות לו שני דקלים אלא כדפרישית דה"ה היה גורס באלפסי כגירסת אלפסי ישן וכגי' הראב"ד וע"פ זה יובן מ"ש בעל העיטור דלא חשיב דשלב"ל אלא כגון פירות אילן וכו' דהיינו כמ"ש הגירסא באלפסי ישן וא"ת הלא מהראיה שהביא מהא דקי"ל פוסקים על שער שבשוק ואע"ג דאין לו משמע דוקא בשיצא השער הא לאו הכי לא ואיהו פסק בסתם דמאן דמזבין לחבריה מידי דשכיח וכולי מיחייב למיזבן ולמיתן ליה וכו' וי"ל דדוקא לענין איסור ריבית החמירו דלא יפסוק על הפירות אלא כשכבר יצא השער שבשוק דאם לא יצא השער אסור לפסוק בדברים שיש להם שער ידוע אבל המקח ודאי קיים אפי' לא יצא השער כיון שהוא דבר הנמצא בשוק ושכיח טובא למיזבן ותו דג"כ אין בו משום איסור ריבית כשהוא דבר שאין לו שער ידוע והיינו דקתני בתוספתא דהמוכר פירות לחבירו בחזקת שיש לו ונמצא שאין לו לאו כל הימנו לאבד זכותו של זה והיינו בדברים שאין להם שער ידוע ונמצא בשוק טובא: ומ"ש ואין כן דעת א"א הרא"ש הוא ממה שכתב בס"פ המוכר את הבית ליזבן ליה תרי דקלי פי' כדי לעמוד בדבורו ולא שיהא מחוייב לקנות לו ב' דקלים דאין אדם מקנה דשלב"ל וכו' אלמא דאע"פ דדקלי הוי דבר דשכיח טובא למיזבן וגם אין לו שער ידוע אפ"ה כיון שאין לו דקלים ברשותו הו"ל דשלב"ל והיה גורס באלפסי כגירסת ספרים שלנו שסובר כך. וכמ"ש רבינו להדיא לקמן בסימן רט"ז סעיף ה'. מיהו נראה בפוסק על שער שבשוק גם הרא"ש מודה דחייב לקנות וליתן ללוקח מה שפסק אם קנו מידו ואם לא קנו מידו מקבל מי שפרע וכ"כ הרמב"ם בפכ"ב ממכירה ומביאו רבינו בסימן רי"א סעיף ה' וע"ש בב"י ובמ"ש לשם בס"ד: