ב"ח, חושן משפט רכו:א
ב"ח · Bach, Choshen Mishpat 226:1
Open in the reader →1ראובן שמכר שדה לשמעון אפילו שלא באחריות וכו'. מימרא דאביי פ"ק דב"ק ופ"ק דמציעא ופ' מי שהיה נשוי: ומ"ש אפילו שלא באחריות. פסק כאיכא דאמרי דהתם אפילו שלא באחריות וכן פסק הרמב"ם בפ' י"ט מה' מכירה: ומ"ש ונ"מ וכו'. בפ"ק דמציעא (דף י"ד) כתבו התוס' תימה מנ"מ דהא כל מה שיכול לטעון ראובן טוען שמעון דטוענים ללוקח וכו' פי' דאי ליכא נפקותא א"כ פשיטא דהדין עם לוי דמצי א"ל לראובן לאו בעל דברים דידי את בדבר זה קרקע שמעון אני נוטל אם יש לך תביעה עלי העמידני בדין ודאי אם אתה באת לטעון בשביל שמעון ולהיות מורשה ואנטלר שלו אתה רשאי דאין כאן טעמא שלא יהיו שומעין טענת שקר מפי מתורגמן או שאין אדם מעיז בפני ב"ח דכל הטענות שטוען שמעון אינו אלא לפטור את ראובן וא"כ למה לא יטעון ראובן בעד שמעון אלא שאין לוי רוצה שיטעון בעד עצמו כיון דלאו בעל דברים דידי את כיון שאינני תובעך ובזה הדין עם לוי אי ליכא נפקותא וקאמר רבא דאיכא נפקא מינה וכו' וכן כתב הרא"ש בפ"ק דמציעא הנך נפקותות דכתב רבינו ולא כתב כלל הני נפקותות דכתבו התוספות והשתא ניחא דקאמר תלמודא דאע"ג דאיכא טעמא לכל צד לוי טוען לאו בעל דברים דידי את וראובן ושמעון טוענים אית לן פסידא אי לא טען ראובן והכריעו חכמים דדינא הוא דראובן טוען בהדי לוי דכיון דאמר לא ניחא לי דליהוי לשמעון תרעומות עלי חשיב ליה מה"ט בעל דינו של לוי וחילוקי דינין אלו דאפותיקי ודשבחא ובין כשהמוכר מסלק לבעל חוב לבין כשהלוקח מסלק לב"ח הכל מתבאר לשם בסוגיא ובדברי הרא"ש: