ב"ח, חושן משפט רכו:ב
ב"ח · Bach, Choshen Mishpat 226:2
Open in the reader →1ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות וחזר ראובן ולקחה וכו'. מימרא בפ' מי שהיה נשוי ופסק כרבא. אבל אם ב"ח של אביו דראובן וכו'. פי' כגון ששדה זו באה לראובן בירושה מאביו והוא מכרה לשמעון שלא באחריות וחזר וקנאה ממנו באחריות וטרפה ב"ח של אבי ראובן חייב שמעון לסלקו מ"ט ב"ח דאביו כב"ח דעלמא דמי וגם זה מפורש שם ובאלפסי והרמב"ם שם. ואיכא למידק דבגמרא קאמ' רבא נהי דאחריות דעלמא קיבל עליה אחריות דנפשיה לא קיבל עליה דאלמא דתלה ליה להאי דינא בקבלת שמעון ורבינו תולה אותו בקבלת ראובן שאמר דנהי שלא קיבל ראובן וכו' איברא דהכי כתב גם הרמב"ם בס"פ י"ט ממכירה ונראה דהרמב"ם ורבינו באו לפרש דהא דמחלק רבא דאחריות דעלמא קיבל עליה ואחריות דנפשיה לא קיבל עליה דמנ"ל הא ודילמא שמעון קיבל עליה אף אחריות דנפשיה דהא קיבל עליה אחריות בסתם וקאמר דהיינו טעמא דראובן גופיה כשמכר לשמעון שלא באחריות אין פירוש אחריות אלא שאם יבואו אחרים ויטרפוה ממנו שלא יחזור על ראובן אבל אין במשמעות זה שהוא עצמו יקח ממנו השדה דפשיטא דאחריו' דנפשיה קיבל עליו והשתא כשחזר ראובן וקנה משמעון באחריו' אינו אלא באותן אחריות של אחרים שראובן לא קיבל לשמעון חזר שמעון וקיבל עליו אחריות של אחרים לראובן אבל אחריות דנפשיה במקומו עומד שקיבל עליו ראובן מתחלה כנגד שמעון שלא יהא ראובן המוכר לו חוזר ומוציא ממנו כי הכא שהבעל חוב דראובן בא להוציא מיד ראובן אותה הקרקע בשביל שחייב לו ראובן ויחזור ראובן על שמעון להוצי' מידו מה שהוצי' ב"ח של ראובן מיד עצמו בשביל חובו א"כ הוא המוכר והוא המוציא: