ב"ח, אבן העזר קמג:טו
ב"ח · Bach, Even HaEzer 143:15
Open in the reader →1ונ"ל שאם א"ל ע"מ שתניק לבני ו' חדשים וכו' אז ודאי לאו לצעורה קא מכוין וכו' משמע דס"ל לרבינו דלכ"ע דינא הכי דאף ע"ג דבמפרש יום א' אם מת תוך הזמן לא הוי גט להרמ"ה דבעינן כליל שבת ויומו שאני התם דלמה לו שתניק יום א' ותו לא אלא לצעורה מכוין אבל הכא מוכח דלהקל בא ולהרווחתה קמכוין ולא לצעורה מדלא התנה שתניק כל צרכו של תינוק אלא פחות ממנו מיהו התוס' בסוף (דף ע"ה) בד"ה ברייתא כתבו דבמפרש יום א' סד"א כיון שהיקל עליה כ"כ שלא הצריכה אלא יום א' אף ע"פ דמת ולא הניקתו כלל ליהוי גט קמ"ל דלא עכ"ל ואיפשר דאף ע"ג דאיכא סברא למימר הכי מ"מ לפי האמת איפכא מסתברא דהיכא דמפרש יום אחד ודאי לצעורה קא מכוין דאם לא כן למה לו שתניק יום אחד ותו לא כדפי' ומ"ש אבל אם לא נשאר ו' חדשים וכו' נראה דאפי' לר"י דפסק כרשב"ג במת תוך הזמן דהוי גט כיון שאין העכבה מצידה מודה הכא בלא נשאר ו' חדשים דמוכחא ודאי לצעורה קא מכוין: