ברטנורא על משנה עדיות א:יא

1שנטלו חפויו. רבותי פירשו מלשון חפי פותחת [שבת דף פ״א], שהם השינים הבולטים מן המפתחות שנוהגים לעשות בארץ ישמעאל, אף כאן רגילים לעשות בכסא של כלה כמין שינים בולטים כדי שיסמכו עליהן. ורמב״ם פירש, חפויו, פיתוחין וציורין שעושים מעצים או מאבנים ומדביקין אותן בכסא הכלה:

2בית שמאי מטמאים. דאכתי חזי לישיבה:

3ובית הלל מטהרין. דלא חזי לכלה, והוי כנשבר:

4אף מלבן הכסא טמא. כלומר אף מלבן הכסא בפני עצמו בלא הכסא ובלא חפויו טמא. כל שכן שהכסא בלא חפויו טמא. מלבן, צורת לבינה מרובעת עושין על הכסא ויושבין עליו:

5כסא שקבעו בעריבה. הביא כסא ממקום אחר וקבעו בעריבה דרך ישיבתו. ועריבה אינה טמאה מדרס, דחזיא ללישה ולא לישב עליה:

6בית שמאי מטמאין. דלא בטל כסא לגבי עריבה:

7ובית הלל מטהרין. ממדרס, דבטל כסא לגבי עריבה. אבל כסא העשוי בגוף העריבה עצמה, מודו בית שמאי לבית הלל דטהור:

8שמאי אומר. אף כסא העשוי בעריבה עצמה טמא מדרס: