ברטנורא על משנה עדיות א:יב

1אלא בבאה מן הקציר. כמעשה שהיה שהלכו בני אדם לקצור חטין ונשכו נחש לאחד מהן ומת, ובאה והודיעה בב״ד ושלחו ומצאו כדבריה. ולא התירו אלא דוגמתו שיהא הדבר קרוב, אבל ממדינת הים אינה נאמנת:

2אלא בהווה. מעשה שהיה כך היה, והוא הדין לשאר מקומות:

3שאין האחין נכנסין. לנחלת בעלה, דרחמנא אמר על פי שני עדים. וגבי נשואים דידה הוא דאקילו משום עיגונה:

4ממפר כתובתה. מנוסח שהתקינו לכתוב בשטר כתובה:

5כשתנשאי לאחר. והרי היא נישאת וא״כ תטול כתובתה: