ברטנורא על משנה כלים טז:א

1כל כלי עץ. שלחן הכפול. עשוי חוליות או פרקים, ולאחר שמסירים אותו כופלים חוליותיו או פרקיו זו על זו, וכל חוליא הויא כלי בפני עצמה:

2ותמחוי המזנון. קערה גדולה מאוד ובתוכה קערות קטנות, ונותנים בכל קערה מן הקטנות מין אחד של תבשיל. ולפי שיש בתוכה מינים הרבה, נקרא תמחוי המזנון. תרגום למינו לזנוהי:

3אפיפורין. כסא של פרקים:

4המגס. תרגום קערה מגיסתא:

5וקוד הבבלי. כמין קערה של עץ. ולשון חכמים הוא. במקדה בזויה, פירוש קערה בזויה. וכל הכלים הללו, אע״פ שנחלקו, נשאר לכל חלק מהם צורת כלי. ואין הלכה כר׳ יהודה:

6משישופם בעור הדג. להסיר קסמין שבהם, דקודם לכן לא חזו למלאכתן, שמשרטים את הבשר. אבל אם אינן מחוסרין אלא שיפה של צחצוח ומריקה, הא קיימא לן [חולין כ״ה] דגולמי כלי עץ שעתיד לשבץ ולשוף טמאין:

7גמר שלא לשוף. שגמר בלבו להשתמש בהם אע״פ שלא ישוף עוד:

8שלשה בתים. כשמסרגים המטה בחבלים, בין כל חבל לחבל קרוי בית. ואין הלכה כר׳ מאיר: